בנק לאומי: העלייה בתיאבון לסיכון והסנטימנט השלילי כלפי הדולר בעולם יביאו להיחלשותו מול השקל

שוק המניות



השנה העברית החדשה נפתחה במגמה מעורבת עם נטייה לעליות שערים, בדומה למגמה מעבר לים. סקטור הפיננסים הוביל את עליות השערים על רקע ההתפתחויות בבנקים הגדולים, ואילו בסקטור הנדל"ן ניכרה חולשה יחסית.



מחזורי המסחר נותרו גם השבוע ברמה נמוכה והסתכמו בממוצע יומי בכ-1.5 מיליארד שקל, בדומה לשבוע שעבר ובהשוואה לממוצע של כ-1.9 מיליארד שקל בחודש אוגוסט.



הדשדוש ניכר גם בסטיות התקן הגלומות באופציות על מדד המעו"ף. אלו, המשיכו את מגמת הירידה שנרשמה בשבועות האחרונים והגיעו לרמה של כ-22% בלבד.



ביום חמישי פקעו האופציות על מדד המעו"ף לחודש אוגוסט ברמה של 983.3 נקודות, המגלמת ירידה של כ-0.65%. מחזור הפקיעה היה נמוך יחסית והסתכם בכ-610 מיליון שקל, לעומת כ-770 מיליון שקל בחודש הקודם, וכ-800 מיליון שקל בממוצע מתחילת השנה.



כאמור, מניות הפיננסים בלטו השבוע בעליות שערים. אלו, נתמכו בשיפור הנמשך במצב המאקרו-כלכלי אשר לו השפעה מהותית על תוצאותיהן, לצד ההתפתחויות בבנקים הגדולים.



מניית נסחרה על רקע הערכות כי מדינת ישראל עשויה למכור את חלקה בבנק, ומניית ריכזה עניין בעקבות גיבוש התוכנית האסטרטגית של ההנהלה החדשה, שבין היתר עשויה לעדכן את מדיניות ההשקעות הריאליות של הבנק.



ענף הנדל"ן, מנגד, הציג ביצועי חסר, בהמתנה לתוצאות המו"מ על הסדר החוב עם אפריקה ישראל. זו, הודיעה השבוע כי העלתה מתווה ראשוני להסדר חוב עם מחזיקי האג"ח של החברה.



המתווה מבוסס על עקרון יסוד לפיו סך הערך המאזני של המרכיבים השונים לא יפחת מסך הערך של האג"ח במאזן האחרון של החברה (כ- 7.4 מיליארד ¤) וכולל: מזומן, הנפקת סדרה חדשה של אג"ח סחירות, הנפקת כתבי התחייבות נדחים סחירים ניתנים להמרה, הקצאת מניות חדשות (תוך שימור השליטה בידי בעל השליטה הנוכחי) והעברה של חלק מאחזקות החברה במניות הסחירות של חברות הבת הציבוריות.



בסקטור התקשורת דיווחו השבוע רוב החברות הגדולות (בזק, פרטנר, סלקום, 012 והוט) על הגשת הצעות לרכישת "מירס". זאת, לצד השקת רשת ה-ngn של בזק בשבוע שעבר, הודעת פרטנר כי התקיימו חלק מהתנאים המתלים לעסקת הרכישה של סקיילקס, והדיווח של סלקום על בחינה ראשונית לשילוב עסקי בינה לבין נטוויז'ן (שתיהן מקבוצת דסק"ש).



המשיכה לבלוט בירידות שערים, בהמשך לבקשה שהגישה בשבוע שעבר "מיילן" לאישור גרסה גנרית של תרופת הקופקסון. זאת, על אף דיווח על תוצאות חיוביות של מחקר על מחלת פרקינסון שבדק את התועלת בטיפול מוקדם ב-azilect.



בזירת המאקרו, השיפור בנתוני הכלכלה הריאלית נמשך. המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש אוגוסט בכ-1.3%, והוא משלים בכך חודש רביעי ברציפות של עלייה לאחר אחד עשר חודשים רצופים של ירידה. העלייה במדד הושפעה מעלייה במדדי הייצוא של סחורות ושירותים, כאשר מנגד נתוני הייצור התעשייתי והפדיון בענפי המסחר והשירותים השפיעו לשלילה.



מבט לעתיד



"להערכתנו, בטווח הקצר צפויה המגמה להיות חיובית, בעיקר על רקע ריבוי סימנים להתייצבות המצב הכלכלי והתשואות הנמוכות הצפויות באפיקים הסולידיים. יחד עם זאת, רמת התנודתיות צפויה להיוותר גבוהה", אומרת עינת סקורניק, מענף מחקר שוק ההון בבנק לאומי.



שוק אגרות החוב



המסחר בשוק אגרות החוב הממשלתיות התנהל השבוע במגמה מעורבת תוך השתטחות נוספת בעקום התשואות לקראת הודעת הריבית היום. תשואותיהן של אגרות החוב הממשלתיות הארוכות השקליות והצמודות בעלות מח"מ של כ-10 שנים עומדות כיום ברמות של כ-5.6% וכ-2.9% בהתאמה לעומת רמות של כ-5.7% וכ-3% בהן נסחרו בסוף השבוע שעבר.



בנק ישראל הותיר את גובה הריבית המוניטארית על כנה, בשיעור של 0.75%. טרם ההחלטה היו הדעות חלוקות בשוק באם יותיר הבנק המרכזי את הריבית על כנה או יעלה את שיעורה בשיעור קל בדומה להעלאת הריבית בחודש שעבר.



בהודעתו מציין הבנק המרכזי כי על אף שהאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים חצתה את גבולו העליון של יעד יציבות המחירים, הרי שמתחילת השנה נמצאת האינפלציה בניכוי העלאות המחירים החד-פעמיות ועונתיות במרכז היעד.



גם ציפיות האינפלציה של החזאים כמו גם אלו הנגזרות משוק ההון ל-12 החודשים הקרובים נמצאות בקרבת מרכז היעד ותחזיות בנק ישראל לטווח הקצר תומכות אף הן בהערכות אלו.



נציין כי לקראת הודעת הריבית ירדו השבוע הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון לטווח של כשנה בשיעור קל לרמה של 1.7% לעומת רמה של כ-1.8% שנרשמה בסוף השבוע שעבר. כמו כן, על אף המשכה של ההתאוששות בפעילות הכלכלית והצפי להאצת הצמיחה בארץ ובעולם, צפויים פער התוצר ושיעור האבטלה הגבוה לפעול למיתון הלחצים האינפלציוניים.



סקורניק: "להערכתנו, לנוכח ציפיות החזאים למדדים אפסיים ואף שליליים בחודשים הקרובים נראה כי הריבית המוניטארית במשק לא צפויה לעלות בשיעור מהותי בתקופה הקרובה. שוק המק"מ מלמד אף הוא על ציפיות המשקיעים לעלייה בשיעור הריבית רק בחודש ינואר 2010".



המסחר באפיק הקונצרני התנהל השבוע בעליות שערים על רקע המגמה החיובית בשווקים בעולם. בסיכום שבועי עלו מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 בשיעורים של כ-1% וכ-0.9% בהתאמה.



פערי התשואות בין מדדים אלו לאגרות חוב ממשלתיות דומות הצטמצמו השבוע לרמות של כ-1.9% וכ-4.1% בהתאמה, זאת לעומת רמות של כ-2.1% וכ-4.2% בהן עמדו בסוף השבוע שעבר. אחד הגורמים המשפיעים כיום על המסחר בשוק הקונצרני הוא תהליך הסדר החוב הצפוי בין חברת "אפריקה" לבין בעלי החוב שלה.



בשל היקף ההתחייבויות הגבוה של החברה כלפי בעלי החוב, כמו גם אופיו המורכב של המשא ומתן הצפוי (הנובע מניגודי אינטרסים רבים בין הצדדים השונים), נראה כי הסכמה סופית על היקפם וטיבם של מרכיבי ההסדר תהווה אבן בוחן לחברות נוספות אשר נקלעו לקשיים בפירעון התחייבויותיהן בכל הנוגע לארגון החובות מחדש ולפיכך צפויה להשפיע בטווח הקצר גם על רמת הסיכון הכללית הכרוכה בהשקעה באפיק הקונצרני.



בשל האמור לעיל, אנו מעריכים כי ההשקעה הפאסיבית במדדי התל-בונד השונים עודנה מסוכנת, ויש להתמקד כיום בהשקעה באגרות חוב בדירוגי השקעה של חברות בעלות אופי פעילות דפנסיבי יחסית, הפועלות תחת רמות מינוף נמוכות.



השבוע הציגה ועדת חודק, אשר מונתה על ידי משרד האוצר על מנת לקבוע פרמטרים עבור הגופים המוסדיים טרם מתן האשראי לסקטור העסקי, את דו"ח הביניים שלה הכולל מספר מסקנות והמלצות בנוגע לאופן בו אמורים הגופים המוסדיים להשקיע את כספי החיסכון הפנסיוני של הציבור.



הצורך בקביעת פרמטרים כאלו מורגש בעיקר בימים אלו לנוכח הישנותם הרבה של מקרים בהם מבקשות חברות להסדיר את התחייבויותיהן מחדש עם בעלי האג"ח. חלק מהליכי הסדרי החוב הנוכחיים מדגישים את הבעיות שחלו כבר בתהליכי ההנפקות של אגרות חוב קונצרניות וביניהם העדר יחס הולם בין גובה הריבית הנדרשת לרמת הסיכון הגלומה של החברה המנפיקה והעדר אמצעים להבטחת זכויות החוסכים לפירעון החוב.



לפיכך ממליצה הוועדה על העמקת האנליזה הנדרשת טרם רכישת אג"ח בהנפקה, קביעת תקנות שיבטיחו קבלת המידע המהותי העשוי לסייע להחלטת ההשקעה הן בהנפקה והן במהלך חיי החוב, ובחינה תקופתית של יכולת שירות החוב של המנפיקה באמצעות אמות מידה פיננסיות.



המלצות נוספות כוללות סף להיקף השקעה מסוים מכל הנפקה והנפקה, סיווג השקעה באגרות חוב לפי קיומן של בטוחות ובכירות החוב ודרישה מהמנפיקה להתחייב לאמות מידה פיננסיות מסוימות על גבי שטרי הנאמנות של אגרות החוב.



"להערכתנו, התערבות רגולטורית בתהליך ההשקעה של גופים מוסדיים באגרות החוב הקונצרניות תדרוש רמת שקיפות גבוהה יותר מהחברות המנפיקות ולפיכך צפויה לשפוך אור על רמת סיכון "אמיתית" יותר הכרוכה בהשקעה באיגרותיהן. במקביל צפויה ההתערבות הרגולטורית לתרום לשיפור באיכות ההנפקות בשוק", מסכמת סקורניק.



מבט לעתיד



בלאומי מעריכים כי הסיכון הכרוך בהשקעה באגרות החוב הממשלתיות עודנו גבוה, לנוכח רמת התשואות הנמוכה יחסית בה הן נסחרות. הערכה זאת נובעת בעיקר מהצפי לעלייה עתידית בסביבת הריבית במשק והעלייה בשימוש במכרזי ההחלף, הגורמת ללחץ שלילי על מחירי אגרות החוב הארוכות יותר.



משקיעים אשר אינם מעוניינים להגדיל את חשיפתם לסיכון יאלצו כיום להסתפק בהשקעות קצרות טווח ברמת תשואות נמוכה ביותר.



האפיק הצמוד - למשקיעים באפיק זה קיימת עדיפות להשקעה באגרות חוב בעלות טווח בינוני (מח"מ של 7-4 שנים).

האפיק השקלי - להערכת לאומי, לנוכח האמור לעיל, רמת הסיכון בחלקו הארוך של העקום גבוהה ביחס לרמת התשואות הנוכחית. לפיכך יש לשמור על מח"מ של עד 5 שנים.



אג"ח קונצרני - צמצום המרווחים לרמה נמוכה הביא לעליית הסיכון בהשקעה באפיק, בפרט לנוכח החשש מפני גידול במספר ובהיקף החברות המתקשות לפרוע את התחייבויותיהן. לפיכך, קיימת עדיפות להשקעה סלקטיבית באגרות החוב הקונצרניות חלף השקעה פאסיבית במדדי התל-בונד השונים.



שוק מטבע החוץ



השבוע נחלש הדולר מול השקל על רקע המגמה בעולם. נציין כי על פי הערכות, בנק ישראל הדיר השבוע את רגליו מהמסחר, יתכן שבשל העובדה כי התנהגותו של הדולר בשוק המקומי לא חרגה מהתנהגותו בעולם. במידה ובנק ישראל יחליט היום להעלות את הריבית יוסיף הדבר לעוצמתו של המטבע המקומי.



בעולם המשיך הדולר להיחלש השבוע תוך שכרה שפל חדש מתחילת השנה מול האירו וחצה את רמת ה-$1.4 דולר. גם השבוע התנהג הדולר הפוך לשוק המניות באופן שהעליות בשווקים הביאו לגידול בתיאבון לסיכון ולהסטת כספים מהדולר הנתפס כנכס בטוח יותר אל עבר השקעות מסוכנות יותר, ולהיפך.



החלטת ה-fed השבוע להותיר את הריבית האמריקאית על כנה הייתה צפויה ועם ההודעה בנושא הגיעו שווקי המניות בשוק האמריקאי לשיאם מתחילת השנה, כאשר מיד לאחר מכן שינו כיוון ונחלשו. מגמה זו בשווקים גררה כאמור התנהגות הפוכה מצד השטר הירוק.



בסיכום שבועי נחלש הדולר בכ-0.5% מול השקל ובכ-0.4% מול היורו.



מבט לעתיד



להערכת כלכלני בנק לאומי, העלייה בתיאבון לסיכון בשילוב עם הסנטימנט השלילי כלפי הדולר בעולם יביאו להיחלשותו מול השקל.