בנק ישראל הותיר הריבית ללא שינוי; מחירי איגרות החוב הממשלתיות עולים בעד 0.7%

ביום המסחר הראשון לאחר שבנק ישראל הותיר את הריבית ברמה של 0.75%, נסחרות איגרות החוב של ממשלת ישראל בעליות שערים של עד 0.7%. מחירה של איגרת חוב ממשלתית שקלית העומדת לפדיון בשנת 2026 (סדרה 1026) עולה ב-0.7%, והיא מציעה תשואה של 5.7% למי שיחזיק בה עד ליום הפדיון.



מחירה של איגרת חוב ממשלתית צמודה למדד המיועדת לפדיון בשנת 2024 (גליל סדרה 5904) עולה ב-0.3%, ומי שיחזיק בה עד ליום הפדיון יוכל לרשום לעצמו תשואה שנתית מובטחת של 3%, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. מדד התל בונד 40, הכולל את 40 איגרות החוב הגדולות בבורסה, עולה ב-0.4%.



בלידר שוקי הון כותבים הבוקר כי "הטון היוני שעלה מהודעת ריבית בנק ישראל וירידת התשואות בארה"ב מספקים רוח גבית לשוק האג"ח המקומי".



הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, רפי גוזלן, סבור כי בהודעת הריבית ביום חמישי הבנק מאותת לשווקים כי הוא אינו מעוניין בריסון משמעותי כל עוד הציפיות לאינפלציה נמצאות בתוך גבולות היעד וקיימת אי ודאות בנוגע לעוצמת ההתאוששות בפעילות המשק. בניגוד להודעה הקודמת נשמע הבנק הרבה יותר רגוע בכל הנוגע לסביבת האינפלציה. בלא הפתעה של ממש במדדים הקרובים תישאר הריבית ללא שינוי בחודשים הקרובים, אך צפויה לעלות לכ-2% בשנה הקרובה.



בעולם, סבורים בלידר, האופטימיות שליוותה את הודעת הריבית בארה"ב והצעדים הראשונים לספיגת נזילות העלו את החשש לריסון מוקדם מהרצוי והובילו לירידת תשואות באג"ח הממשלתיות בארה"ב. תמיכה נוספת לירידת התשואות התקבלה מההנפקות הממשלתיות שהוסיפו למשוך ביקושים גבוהים.



בישראל, נתוני מאקרו מעורבים ותנודתיים אופייניים לשלב היציאה מהמיתון. העלייה במדד המשולב (חודש רביעי ברציפות) נתמכה בעלייה בפעילות הסחר לעומת ירידה בפעילות הייצור המקומי שככל הנראה נובעת מרמת מלאים גבוהה. שחיקת השכר הריאלי מתחילה לתת אותותיה בהאטה בצריכה הפרטית.