סחר הוגן הוא עדיין לא מושג רווח במחוזותינו. אפשר להיתקל לעתים במוצרי סחר הוגן כמו קפה או שמן זית בירידים שונים, בעיקר כאלו בעלי גוון אקטיביסטי מסוים. אך מאז יוני האחרון יכולים תושבי תל אביב לקנות מוצרי סחר הוגן באופן קבוע, בחנות חדשה שהקימה תנועת אחותי ברחוב שלמה המלך.
את החנות יזמה שולה קשת, מנכ"לית תנועת אחותי, תנועה פמיניסטית מזרחית רב תחומית. התנועה עוסקת במגוון פעילויות בנושאי תרבות, חברה, פמיניזם ויזמויות כלכליות לנשים בכל רחבי הארץ וברשות הפלסטינית. "בתנועה מתקיימים פרויקטים עם נשים מקבוצות אתניות שונות, ביניהן נשים מזרחיות, עולות מחבר העמים, פלסטיניות, בדואיות, מהגרות עבודה ופליטות", מתארת קשת. "מלבד 'בית אחותי', מרכז קהילה ותרבות פמיניסטי הנמצא בדרום תל אביב, קיימים לתנועה מרכזים נוספים. ישנו למשל מרכז רקמה לנשים אתיופיות בקריית גת, שם יוצרות הנשים את האמנות שלהן בפיסול וברקמה, ועוברות הכשרה בתפירה. ישנו גם מטבח קהילתי בירושלים, בשיתוף עם ארגון 'קול האישה', שהוא מרכז יזמות כלכלית שצמח מתוך פרויקט 'נשים מבשלות עסק', בו נשים עוברות הכשרה בבישול לקייטרינג".
את הרעיון לחנות הגתה קשת מתוך התבוננות בעולם העשייה הזה, אותו, היא אומרת, ניתן לחלק לשני סוגים. "ישנם ארגונים שעובדים במתכונת 'עסק משלך', בה מעבירים את הנשים הכשרה שבסופה הן יוצאות ומקימות עסק משלהם, כ'עוסק פטור', לשם הפרנסה. וישנו מודל הקואופרטיב, כמו במרכזים של 'אחותי', בהם נמצאות קבוצות נשים שמתקשות לעשות מהלך של הקמת 'עוסק פטור' ולכן עובדות בקואופרטיב".
למכור בחנות במקום בירידים
"במהלך השנים האחרונות זיהיתי כמה דברים שחסרים במרחב העשייה הזו", אומרת קשת, "דבר ראשון, בחלק מהמקרים חסר כל נושא עיצוב ושדרוג המוצר עצמו. ודבר שני, חסר מקום למכירה. עד שהוקמה החנות שלנו היה ניתן למכור את המוצרים רק בירידים מזדמנים וזה לא נתן את המענה למינוף שהנשים, שרובן מוחלשות כלכלית, זקוקות לו. זיהיתי שיש צורך למקום פיזי למכירה, כזה שירכז יצרניות ויצרנים מרחבי הארץ והאזור, וינגיש את המוצרים לקהל הרחב. גם כדי לתת הזדמנות לקהל הצרכנים לקנות סחר הוגן, ללא ניצול היצרניות או היצרנים".
במודל של מקום כזה למכירה נתקלה קשת מאירופה וארה"ב, בדמות חנות הסחר ההוגן. לדבריה, באירופה וארה"ב קיימות אלפי חנויות כאלו, "אז החלטתי לפתוח חנות סחר הוגן הראשונה במזרח התיכון". בניגוד לאירופה ולארה"ב שם מוכרים בחנויות הללו מוצרים מיובאים מאסיה ומאפריקה, החליטה קשת למכור מוצרים של יצרנים מקומיים בלבד. "למרות שיש פניות גם מהודו, למשל, אבל המדפים אצלנו שמורים למקומיים", היא אומרת, ומוסיפה כי "אמנם רוב המוצרים בחנות הן של נשים יצרניות אבל יש גם יצרנים גברים, גם כן מאוכלוסיות מוחלשות מבחינה כלכלית". בין המוצרים בחנות ניתן למצוא מוצרי מזון כמו דבש ושמן זית, סבונים, תכשיטים, פסלונים, בובות בד ותיקים. "כל המוצרים מיוצרים בעבודת יד ומחומרים ידידותיים לסביבה", מדגישה קשת.
היצרנים מקבלים כ-70% מכספי המכירות
קשת מסבירה את יסוד הסחר ההוגן בהשוואה לפירמידה, "אם בעסקים קפיטליסטים היצרניות או היצרנים נמצאים בתחתית הפירמידה, בראשה נמצאים הבעלים ובדרך מתווכים למיניהם, אצלנו הפירמידה הפוכה - ובראשה נמצאים היצרנים, שמקבלים למעשה את רוב הכסף. 60%-70% מהמכירות יעברו ליצרנים והאחוזים הנותרים ישמשו לקיום החנות, כדי שזו תוכל לפעול באופן עצמאי ולא להיות נתמכת בקרנות ובתרומות לאורך זמן. זאת כדי לאפשר התרחבות בלתי תלויה".
לצורך תכנון ובניית החנות יצרו באחותי קואליציה עם ארגונים שונים כמו העמותה להעצמה כלכלית לנשים, סינדיאנת הגליל, עמותת למענך, פעולה ירוקה, קול האישה, עמותת אלאהלי, נשים מבשלות עסק וארגון אל-ועאד - הבטחה. הארגונים כולם ערכו ימי עיון משותפים שבסופם יצאו עם הגדרות של עקרונות סחר הוגן בישראל, המושתתים על העקרונות מחו"ל, "עם פן יותר פמיניסטי והקשר מקומי", מציינת קשת. מאחר ואחותי הנה מלכ"ר גויסו כל כספי ההשקעה בחנות מתרומות. "כל הפיתוח והבניה הוא במימון של כמה קרנות, בעיקר ה-women's foundation of the greater palm beaches, וגם קרנות נוספות כמו קרן לוי לאסן", אומרת קשת. "בנינו גם צוות של רכזות ופעילות מאחותי, יחד עם הרבה גופים ובעלי מקצוע שעבדו פרו בונו, כמו מעצבים ומומחי שיווק. שיתפנו את עיריית תל אביב וביקשנו פטור מארנונה מהם וממשרד הפנים, מאחר ומטרת החנות היא אך ורק לייצר פרנסה ליצרניות, ללא כוונת רווח, ואכן קיבלנו פטור".
גם בארגון לה"ב, לשכת ארגוני העסקים והעצמאים, שמעו על היוזמה ומיד הצטרפו, מספרת קשת, "הם סייעו עם יועצת ארגונית, יועץ כלכלי ועם אדריכלית, עמדו לרשותנו בכל השאלות, הבירורים ובכל דבר אחר שהזדקקנו לו. באוקטובר אנחנו מתחילות איתם קורס משותף לפתיחת עסק לנשים מתחילות, באוריאנטציה כלכלית חברתית".
מענה לצורך אמיתי
החנות, שנפתחה לפני כשלושה חודשים, התחילה לפעול בזמן מיתון. "אין לנו אינדיקציה לאיך היו נראים הדברים אם היינו פותחים לפני המיתון", אומרת קשת, "אבל מתגובות שקיבלנו ומהאנשים שמגיעים לחנות אנחנו מבינות שהמקום נותן מענה לצורך אמיתי של קהל צרכנים, שמתברר כרחב מאוד ובעל מודעות, שמעוניין לקנות סחר הוגן. לקראת החגים הגיעו גם בעלי עסקים שרכשו לעובדים מוצרים מהחנות כמתנות".
איה ברטנשטיין, מנהלת החנות, מספרת כי כרגע מגיעות לחנות בעיקר נשים. "הגברים היחידים שמגיעים הם כאלו שבת הזוג שלחה אותם, או כאלו שהם פעילים חברתיים מאוד מסורים", היא אומרת. "מגיעות נשים מרקעים מאוד מגוונים, הרבה אקטיביסטיות אבל לא רק, גם נשים ששומעות על זה ממקורות שונים ולעיתים מגיעות מרחוק, כמו מאילת למשל. הרבה קונות את מוצרי המזון, קונות מתנות, ויש שבאים במיוחד בשביל הפיסול האתיופי".
"לאחרונה פתחנו חנות בתוך חנות ברחוב שינקין", מספרת קשת, "פנו אלינו מהחנות boo, ועכשיו יש לנו שם קיר עם מוצרים. זה נקרא 'אחותי בשינקין'. החזון הוא לפתוח עוד ועוד חנויות".
מעלים את היצרנים לראש הפירמידה
עדיה פיטרמן
29.9.2009 / 17:04