יחידת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי-טפחות מגיבה בסיפוק לאינדיקטורים הכלכליים שפרסמה הלמ"ס

"האינדיקטורים הכלכליים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים, בדרך כלל, על כך שההתאוששות הכלכלית, שהחלה במפתיע ברביע השני של השנה, תימשך ואף תתחזק ברביע השלישי. בכך הם מעגנים היטב את העדכונים כלפי מעלה שבוצעו, לאחרונה, בהנחות התוצר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בנק ישראל וגופים נוספים", כך אומר רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות.



הדבר ניכרים היטב בספינת הדגל של הכלכלה הישראלית - הייצוא התעשייתי. על אף הנסיגה בסחר העולמי וההתחזקות בשער השקל כנגד מטבעות הסחר של מדינת ישראל, נרשם, בחודשים יוני - אוגוסט, שיפור של ממש בכל קבוצות הטכנולוגיה, כשבחלקן נבלמה הירידה והחלה עלייה, ובגולת הכותרת - הטכנולוגיה העילית, נמשכה ואף הוכפלה העלייה מהחודשים הקודמים. הייצוא בקבוצה זו זינק ב 24% בחודשים הללו.



ביצועי הייצוא מרשימים אף יותר בהינתן הייצור התעשייתי, שמופנה לשוק המקומי ולשוקי חו"ל כאחד, שרשם אף הוא שיפור, אם כי בקנה מידה מצומצם יותר. בעוד הייצוא גדל ב-26%, הסתפק הייצור התעשייתי בירידה בת 3% בחודשים יוני ויולי, שהייתה לפחות קטנה יותר מהירידה בת 7% בחודשיים לפני כן.



אולם, במבט קדימה, מנחם סבור כי נראה שגם בתחום זה יורגש שיפור ניכר יותר, שכן מדד מקדים לפעילות היצרנית במשק - ייבוא חומרי הגלם, שינה כיוון ועלה, בשלושת החודשים האחרונים, ב-16%, לאחר ירידה דו ספרתית חדה יותר קודם לכן.



נתון זה, בצוותא עם בלימת הירידה החדה בייבוא המכונות והציוד, מבשרות טובות הן לתעשייה והן להשקעה בנכסים קבועים בענפי משק.



יחד עם זאת, על מנת שההתאוששות בפעילות הכלכלית תהייה בת קיימא, עליה להתבסס הן על שוקי חו"ל והן על הביקוש מבית.



המדדים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים אמנם על גידול עקבי בצריכה הפרטית, אך בחודשים האחרונים הוא האט מעט בהשוואה לחודשים הראשונים של השנה, דבר המתבטא בכך שהמכירות ברשתות השיווק שינוי כיוון וירדו, וברכישות באמצעות כרטיסי אשראי הייתה האטה בעלייה.



מדדי אמון הצרכן צופים עתיד ורוד להוצאות משקי הבית, אך הנתונים בפועל עדיין לא מגלמים זאת במלואם.



לגבי התעסוקה, כפי שהתברר במפתיע לפני מספר ימים, ההרעה באבטלה נבלמה, אך שיעורה הנוכחי, 7.9% מכוח העבודה האזרחי, גבוה במונחים מוחלטים ונגזר ממנו פער תוצר רחב מספיק, על מנת שההתאוששות הכלכלית המתחזקת לא תוליך, בתקופה הנראית לעין, ללחץ כלפי מעלה על רמת המחירים במשק.



תמהיל זה של התרחבות כלכלית נטולת דחף מחירים משרת היטב את בנק ישראל ומקל עליו להמשיך לנהל מדיניות מוניטרית מרחיבה. אכן, כפי שמראים הנתונים, מדד המחירים לצרכן עלה ב-4.4% בשלושת החודשים האחרונים.



שיעור זה אכן גבוה מהרף העליון של יעד האינפלציה, אך משום שלא נרשמה בו עלייה בהשוואה לחודשים הקודמים ומאחר והוא כולל גם את צעדיה החד פעמיים של הממשלה, לא ניתן לראות בו איום של ממש על יציבות המחירים במשק.