העיר העתיקה של באר שבע רוצה להיות נוה צדק

>> בדומה לתהליכים שהתרחשו בערים אחרות בישראל ובעולם, גם מרכז העיר באר שבע הידרדר עם השנים ואיבד את הרלוונטיות שלו. בתחילה היה זה הקניון שהגיע לעיר בשנות ה-80, והצליח להעביר אליו את הקונים ואת העסקים המבוססים, ואחר כך הצטרף הפאואר סנטר והתעלל בגווייה של מרכז העיר. לבסוף נותרו במרכז רק חנויות מכולת, עסקים חלשים ומוסכים.



כיום נמצא מרכז העיר בשיאו של תהליך התחדשות שמגובה בתקציבים משמעותיים, וזוכה להכרה גם ממשרד התיירות וממשרד הפנים.

העיר העתיקה משתרעת על שטח של 670 דונם, וכוללת כ-350 מבנים לשימור. תרומה של 2 מיליון דולר מאפשרת השקעה בבאר אברהם - הנקודה שממנה לכאורה צמחה באר שבע.



ראש העיר רוביק דנילוביץ' טוען בלהט כי העיר העתיקה של באר שבע היא הדבר הבא בכל הקשור לפעילות פנאי ותיירות: "הקמת הפאואר-סנטר הביאה להזנחה של העיר העתיקה, שעד שנות ה-80 היתה מרכז הפעילות של באר שבע. אני לא מאמין בלהחזיר עטרה ליושנה אלא בלמצוא מקום של ייחוד. במקרה שלנו לבאר שבע יש מורשת של אלפי שנים, שלא זכתה להבלטה מספקת".



טורקי קטן עם חצר מוצלת



בסיור במרכז העיר עולה שוב ושוב השאיפה של מנהלי הפרויקט להפוך את המקום ל"זיכרון יעקב" או "נוה צדק". אם בעולם האדריכלות אוהבים לדבר על אפקט בילבאו, שמשמעותו היכולת של בניין יוצא דופן אחד לשנות עיר שלמה, אז בישראל אפשר לדבר על "אפקט נוה צדק" - האפשרות להפוך שכונה ותיקה עם בעיות תשתית ואוכלוסייה שאינה חזקה לאזור נחשק, שבו היושן וקילופי הטיח נהפכים לרומנטיים ומחירי הנדל"ן רק עולים. לא מפתיע שבבאר שבע שואפים לשחזר את אפקט נוה צדק בעיר העתיקה. הבתים הקטנים שמוצעים לקהל הם טורקיים, ישנן חצרות פנימיות מוצלות, ובעיקר - הרבה תקווה שהרומנטיקה בוא תבוא.



בנייה תת-קרקעית



האדריכל אילן פיבקו, בעליו של המשרד הנושא את שמו, חושב שהעיר העתיקה בבאר שבע לא סובלת מהתחושה הקשה והצהובה כמו אזורים אחרים בעיר: "זה אזור חינני של באר שבע, ויש בו עומק של חיים בזכות האבן והיושן, שהופכים אותו לנעים יותר מאזורים אחרים בעיר", הוא גורס.



הפרויקט שפיבקו מתכנן במרכז העיר - מוזיאון בשיתוף עם קרן רש"י - משווק על ידי פרנסי העיר כפרויקט אדריכלי שייצור באזז ויבלוט בנוף המקומי. פיבקו מדגיש דווקא את צניעותו של הפרויקט: "כדי לשמור על קנה המידה הנעים והמיוחד של מרכז העיר, רוב הפרוגרמה היא תת-קרקעית - יתרון באקלים המדברי. זה לא מבנה ענק ובולט שמגמד את שאר המבנים".



התוכנית החדשה לעיר העתיקה כוללת גם את מוזיאון הנגב לאמנות שכבר נפתח בבית המושל ההיסטורי, ומוזיאון לארכיאולוגיה שמתוכנן במסגד, ועל מיקומו הוגשה עתירה לבג"ץ שמנסה למנוע את הפעילות העתידית.



"ניצור תנועה בכל שעות היממה"



"נכון שאנחנו לא ירושלים או נצרת", אומר דנילוביץ', "אבל לנו יש את אברהם אבינו שקדוש ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. אנחנו צריכים להתחבר למפת התיירות העולמית. במקביל התוכניות נועדו להביא סטודנטים שיגורו בעיר העתיקה וייצרו אווירה מיוחדת וחיה. בדרך זו ניצור באזור תנועה בכל שעות היממה".



לכאורה יש בבאר שבע כל מה שחסר לערים אחרות בפריפריה: אוניברסיטה מכובדת, קו רכבת למרכז, דיור במחירים נוחים ונדל"ן להשקעה בתשואה גבוהה. באר שבע נהנתה בשנה האחרונה מהתעניינות רבה של משקיעים בנדל"ן, בעיקר כאלה הקונים דירות להשכרה באזורים שבהם מתגוררים הסטודנטים. בתקופה האחרונה, בגלל עליית המחירים שלא גובתה בעלייה במחירי השכירות, התשואה ירדה וישנה ירידה בהתעניינות. ההשקעה בעיר העתיקה אמורה לספק למשקיעים אלה היצע נוסף, שאולי גם יגרום להם להתאהב במקום.



לפרופ' יעל מוריה, אדריכלית נוף ובעלים משותף במשרד מוריה סקלי אדריכלות נוף בע"מ, יש חיבה מיוחדת לעיר העתיקה מבאר שבע עוד מתקופת השירות הצבאי שלה בפיקוד דרום. היא מספרת שהעיר גרמה לה, כמי שהגיעה מתל אביב, להרגיש בחו"ל.



מוריה מספרת על איכויות אדריכליות כמו בתים עם אבן חול, בוגנוויליות וחצרות פנימיות. לטעמה, לעיר העתיקה יש הכוח שלה: "בעיר העתיקה נשמרו הייחוד, והיא לא נהפכה לאתר תיירות כמו פארק נושאי".



מוריה מוסיפה כי היא מאמינה שאדריכלות היא בעלת השפעה רבה, אך אינה עובדת בחלל ריק: "הרעיונות האדריכליים טובים ונכונים כשהם באים מתוך תרבות מקומית או אסטרטגיה שרואה את התמונה כולה, כמו היבטי כלכלה וחברה".