השקט והשלווה של המגזר העסקי בדרום, השקוע עדיין בחומו של הקיץ, הופרו בשבועות האחרונים. הידיעה כי תוכנית המעבר של גופי צה"ל לדרום תחולל שינוי תעסוקתי החלה לחלחל לבעלי עסקים קטנים וגדולים - מבעלי מסעדות, מכבסות ומספרות ועד לחברות ייעוץ, הנדסה ובנייה. ואולם רובם המכריע לא יודע איך לנצל את ההזדמנות.
"אם לא תתעוררו, תפספסו הזדמנות היסטורית לפתח את העסקים בדרום", ניסה סילבן שלום, השר לפיתוח הנגב והגליל ויליד באר שבע, לנער את 300 אנשי העסקים שהגיעו למפגש שארגן המטה לקידום הנגב בחודש שעבר. הרשות לפיתוח הנגב, הכפופה למשרדו, מנסה לדחוף את אנשי העסקים להשתתף בחגיגה הצפויה באמצעות סדרת הדרכות וליווי צמוד. אם הם לא יהיו שם, יגיעו במקומם יזמים זריזים שירדו לנגב ממרכז הארץ ומצפונה, ויקטפו את הפירות. מערכת הביטחון, ובראשה אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה של צה"ל (אט"ל), מובילה את פרויקט העברת בסיסי צה"ל מהמרכז לנגב, שעלותו נאמדת ב-27 מיליארד שקל והוא צפוי ולספק תעסוקה לאלפי עובדים ולמאות חברות מקומיות. באחרונה מונה תת אלוף (במיל') חזי משיטה לתפקיד ראש מינהלת העברת מחנות צה"ל לנגב במשרד הביטחון.
כשלב ראשון הושלמה באוגוסט 2008 העברתו לנגב של בסיס התובלה של חיל האוויר, בהשקעה של 1.6 מיליארד שקל. עד 2013 צפויה להסתיים התוכנית להעברת קריית ההדרכה הצה"לית, המוכרת בשם עיר הבה"דים, לצומת הנגב (סמוך לירוחם), ועד 2017 אמורים לעבור דרומה גם קריית המודיעין שתוקם בסמוך לצומת שוקת ליד באר שבע והקמפוס הטכנולוגי של חיל התקשוב שיוקם בבאר שבע, מול אוניברסיטת בן גוריון.
בסך הכל יעברו לנגב כ-20 אלף חיילים בשירות חובה וכ-5,000 אנשי קבע, חלקם בעלי משפחות. לאלה יתוספו כ-100 אלף חניכים שיעברו קורסים בבסיסי ההדרכה מדי שנה. ההערכות הן כי כל אלה יחוללו עלייה בשווי של כ-3 מיליארד שקל בשנה בביקוש לשירותים מקומיים, ויתרמו למהפך תעסוקתי ולשדרוג משמעותי בסביבה הצרכנית - כולל בניית קניונים ומרכזי תרבות חדשים.
העברת יחידות הטכנולוגיה העילית של צה"ל לנגב, הכלולה בתוכנית, עשויה להביא בעקבותיה גם את חברות ההיי-טק, שחלקן נותנות כבר כיום שירותים לצה"ל וחלקן ירצו לנצל את כוח האדם הטכנולוגי שצפוי לצמוח בנגב בעקבות המעבר הצבאי.
בהנחה שחלק ניכר מאנשי הקבע יישארו לגור באזור עם משפחותיהם, רמת החיים של כלל התושבים עשויה לעלות שכן מדובר באוכלוסייה באיכות גבוהה יחסית.
באר שבע כעמק הסיליקון
"מערכת הביטחון יודעת להעביר את צה"ל לנגב", אמר בכיר המעורב בפרויקט המעבר. "אך מימוש החזון והפוטנציאל תלוי במשרדי הממשלה האחרים ובמידת התגייסותם למהלך. עם זאת, אנחנו שמים אצבע על הדופק. לא היינו רוצים לראות אנשי קבע משרתים בבאר שבע וחוזרים למרכז כל יום. לזה יצטרכו לתת מענה בתמריצים שיעודדו מעבר לנגב משיקולים כלכליים, ובהשקעה באיכות החינוך, הדיור והשירותים הנלווים".
בין היתר, ציין הבכיר, משרד הביטחון ומשרד הבינוי והשיכון בוחנים תוכניות ייחודיות שיעודדו השתקעות קבע בנגב. "למי שיגיע לארבע-חמש שנים, צריך לתת אפשרות לשכור דירה עם אופציה לרכוש אותה במקרה שיחליט להשתקע. מערכת הביטחון מקיימת שיתוף פעולה מלא עם כל משרדי הממשלה, ויש לה קשר הדוק עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל. אם הכל אכן יקרה, הנגב יהיה תיירותי יותר, ויהיה מוקד מרכזי מובהק אחרי תל אביב. באר שבע תהיה המרכז העירוני השני בישראל בכוח המשיכה שלו, לא ירושלים ולא חיפה. היא תהיה עמק הסיליקון של ישראל", אמר הבכיר.
מנכ"ל משרד הביטחון, פנחס בוכריס, אמר השבוע ל-TheMarker כי פרויקט מעבר צה"ל לנגב הוא עוד הוכחה לכך שהביטחון מהווה גם מנוע צמיחה משמעותי לכלכלה. "אני שמח שהנהלת האוצר החדשה שותפה לפרויקט ולהבנה שהעברת צה"ל לנגב היא הזדמנות נדירה וחד פעמית לחיזוק הנגב באופן משמעותי, הן ביצירת הזדמנויות עסקיות והן ביצירת אלפי מקומות עבודה חדשים בנגב", אמר. בוכריס הוסיף כי "ההתפתחות הכלכלית בנגב וההישגים המרשימים של מערכת החינוך בנגב בשנים האחרונות בהחלט יסייעו בהבאת משפחות אנשי הקבע להשתקע בנגב, וזהו האתגר האמיתי של המדינה, צה"ל ומשרד הביטחון".
בקרוב: 1,300 עובדים חדשים
הפרויקט שמחולל סערה בדרום הוא מעבר קריית ההדרכה. ביולי 2009 אישרה ועדת המכרזים של משרד הביטחון העוסקת בפרויקט הקמת קריית ההדרכה של צה"ל בנגב את רשימת המתמודדים שעברו את שלב המיון המוקדם ויוכלו להתמודד בשלב השני של המכרז, המתוכנן לסוף 2009 או תחילת 2010. ההערכות הן כי הבנייה תתחיל ב-2011 ותסתיים בתוך כשנתיים, ב-2013-2014. הקבוצות שעברו לשלב השני הן זו של אפריקה ישראל ואלקטרה, שמנהלת מגעים לצירוף אלביט מערכות כגוף בעל יכולות ניהול מקיפות; שפיר הנדסה אזרחית וימית; א. דורי ומבני תעשייה; אלטלף אשטרום ושיכון ובינוי; וכן קבוצה הכוללת את G4S ומנרב אחזקות.
ההחלטה להעניק את המכרז לזוכה אחד עוררה מורת רוח בקרב אנשי עסקים בדרום, החוששים כי "הקבלנים מתל אביב יגזלו לנו את הפרנסה". ואולם במשרד האוצר ובמשרד הביטחון סבורים שהבחירה תקל על הממשלה, שלא תצטרך לתמרן בין מאות חברות מבצעות, ותאפשר לה לקבל את התמורה במחיר הטוב ביותר.
הקריה תוקם בשיטה שבה הזכיין יתכנן, יקים, יתפעל ויתחזק את קריית ההדרכה לפרק זמן ארוך (PPP). במשרד הביטחון החליטו כי כל מה שאינו קשור בליבת העסקים הצבאית יאוזרח, כך שהזוכים במכרז ייעזרו בקבלני משנה מקומיים בנגב בשלב ההקמה, מהלך שיחולל שינוי תעסוקתי אסטרטגי בדרום כשייצור עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים.
כבר בשלב ההקמה תזרים הקמת קמפוס ההדרכה בצומת הנגב כ-225 מיליון שקל - שכר עבודה ל-30 חודשי הבנייה (כ-90 מיליון שקל בשנה). בשלב זה תיווצר תעסוקה ליותר מ-1,300 עובדים מקומיים כרתכים, מסגרים וצבעים, בשכר ממוצע של כ-7,000 שקל ברוטו בחודש לעובד. כך עולה מדו"ח שנערך עבור המשרד לפיתוח הנגב והגליל ומשרד הביטחון. הסקר מפלח את ההזדמנויות העסקיות הנובעות ממעבר בסיסי צה"ל לנגב לשלב ההקמה, לשלב התפעול המבוסס על הפרטת שירותים ולשלב שבו יעברו משפחותיהם של אנשי הקבע להתגורר בנגב.
מעגל התעסוקה השני שתייצר קריית ההדרכה צפוי להיות מקיף ויציב יותר לטווח ארוך. בשלב ההפעלה, השירותים שיופרטו על ידי הצבא, מתוך רצונה של מערכת הביטחון בחיסכון בעלויות התחזוקה השוטפת של צה"ל, ייצרו פלטפורמה להעצמת הנגב והגדלת הזדמנויות התעסוקה. מדובר בזינוק בתעסוקה בתחומים כמו הסעדה, כביסה, הדרכות ומוסכים. לדוגמה, בתחום ההסעדה צפוי ביקוש ל-8,000 ארוחות צהריים ו-6,000 ארוחות בוקר וערב ביום בשלב הראשון, והמספר צפוי לעלות בהמשך. מחזור העסקים של ספק המזון צפוי להגיע לכ-50 מיליון שקל בשנה.
יופרטו: לימודי נהיגה ומחשבים
בקריית ההדרכה צפויים להתקיים כ-700 סוגי קורסים בשנה במקצועות שונים, שרובם יופרטו וחלקם יועבר במחזוריות. שעות ההדרכה מסתכמות במאות אלפים לשנה. בשלב זה, הוחלט להפריט את שירותי הדרכת המחשבים והדרכת הנהיגה, ובהמשך יופרטו שירותי הדרכה נוספים. בשלב הראשון מדובר ב-30 אלף שעות הדרכה בשנה, כאשר מדריך בתחום המחשבים יקבל שכר ממוצע של 8,500-10,000 שקל בחודש.
קריית ההדרכה אמורה לחזק את החינוך הטכנולוגי בנגב ולהיות מנוף לשילוב נוער מקומי במערכי הטכנולוגיה של צה"ל. בתחום ההדרכה קיים פוטנציאל גם בשיתוף פעולה עם המכללות הטכנולוגיות, בבניית קורסים ייעודים למדריכים תוך שילוב הסטודנטים וסגל ההוראה האקדמי. כמו כן נדרשת חשיבה מעמיקה בשיתוף משרד החינוך, הצבא ומשרד הביטחון, לצורך בניית תוכניות לימוד בבתי הספר התיכוניים ביישובי הנגב, אשר יוכלו לשלב את בני הנוער במקצועות הטכנולוגיים הרלוונטיים לצבא.
במעבר בסיסי צה"ל לנגב יועברו בשלב ראשוני כ-500 כלי רכב אזרחיים ("לבנים"), בנוסף לכלי הרכב הצבאיים ("חומים") כדוגמת משאיות והאמרים. כל טיפולי התחזוקה בכלי הרכב יופרטו והתחום יספק תעסוקה לכ-60 עובדים כולל חשמלאים, מכונאים ופחחים, בשכר של 4,000-10,000 שקל בחודש - בהתאם לוותק ולרמה המקצועית.
אלה הן רק דוגמאות לתעסוקה שתיווצר בשלב ההפעלה, ולפי הערכות קריית ההדרכה תעסיק ישירות בסך הכל כ-1,000 עובדים, בנוסף לעובדים שיצטרפו בגל השני.
תשתיות חדשות לרווחת כולם
לגבי הטווח הארוך, מהנתונים עולה כי רוב אנשי הקבע העשויים לעבור לנגב הם משכילים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה. לפיכך, מעברם יהווה הגירה איכותית וישפיע בכל המישורים, החל מבחינוך ובתרבות ועד סל הצריכה של אותה אוכלוסייה, הגבוה מהממוצע.
המעבר לנגב מחייב היערכות רחבת היקף מבחינת תשתיות, שממנה ייהנו גם תושבי הנגב הוותיקים. מהלך זה משתלב גם בתוכנית האסטרטגית של ראש הממשלה לשדרוג תשתיות התחבורה בפריפריות הצפונית והדרומית במטרה לקרב אותן למרכז. הרחבת התשתיות והרכבות לנגב צפויה להיות בעדיפות לאומית, שכן אלפי חיילים יגיעו לבסיסים מדי יום. ההערכות במשרד הביטחון הן כי בשדרוג התשתיות יושקעו כ-1.5 מיליארד שקל.
בנוסף, צפויות השקעות ניכרות בתחום טיהור המים והשפכים. בשש השנים האחרונות הושקעו בטיהור שפכים ברמת חובב מיליארד שקל, בין השאר בעקבות ביקורת ציבורית על העברת החיילים סמוך לאתר פסולת רעילה במיוחד. במשרד התשתיות כבר אישרו הקמת מתקן לטיהור שפכים, המשותף למועצה האזורית רמת נגב ולקריית ההדרכה. היקף ההשקעה בפרויקט נאמד ב-90 מיליון שקל.
המעבר יגדיל את צריכת האנרגיה בדרום, ובמשרד הביטחון נבדקת תוכנית להתבססות על אנרגיה חלופית. בכלל זה נבחנת אפשרות להקים בבסיס תחנת כוח תרמו-סולארית בהספק של 50 מגה-ואט. הכוונה היא לאפשר לזכיין שיקים את התחנה ויתפעל אותה למכור את עודפי החשמל שייצר וכך להפוך את ההשתתפות במכרז לאטרקטיבית.
בנוסף, משתתף המשרד לפיתוח הנגב והגליל בתוכנית משרד הביטחון להקמת מרכז מידע והסברה שימתג את הנגב ויסייע להפיכתו למרכז עסקי, טכנולוגי ותרבותי תוסס. שני המשרדים ישקיעו במשך שלוש שנים 18 מיליון שקל בהקמת המרכז, שיספק לתושבים החדשים והוותיקים את כל המידע הדרוש בנושאי חינוך, דיור, תעסוקה, בריאות ומענקים, במטרה לעודד את המעבר לדרום.
היזמיים המקומיים חייבים להתעורר
בינתיים, מחשש שתושבי הנגב לא ישכילו להשתלב בתנופה הכללית הצפויה, מנסה השר שלום להרים את הכפפה וללמד את העסקים הקטנים והבינוניים איך למלא טופס השתתפות במכרזים, לעמוד בדרישות המקצועיות מבחינת תקינה וליהפך לספק מורשה של משרד הביטחון. מי שיתקשה להתמודד לבד עם הדרישות, יקבל ממשרדו ליווי צמוד.
"זו ההזדמנות שלכם, שמגיעה פעם בדור", אמר להם שלום במפגש ההדרכה הראשון שיזם משרדו. "שיתוף פעולה בין כמה בעלי עסקים ישפר את האפשרות להציע מתן שירותים למשרד הביטחון", הוסיף. "המטרה היא להביא לכך שכמה שיותר יזמים ובעלי מקצוע מהדרום ייקחו חלק בבניית עיר הבה"דים ובתחזוקת המבנים. זוהי הזדמנות חד פעמית שאנחנו לא מתכוונים לפספס, ונפעל כדי שכמה שיותר אנשים מהנגב יוכלו להשתלב בתהליך".
ישנם כאלה שלא מחכים לממשלה וכבר עשו מעשה ועברו לדרום, במטרה למלא את החלל שעלול להיווצר בחיבור בין המגזר העסקי הדרומי לפוטנציאל ולחזון. אחד מהם, אולי אפילו הראשון, הוא אל"מ (במיל') יורם מויאל שהקים את חברת גרין, המייעצת ליזמים בדרום איך לנצל את ההזדמנויות העסקיות הצפויות.
באוקטובר 2007, כששלמה ארצי חתם סיבוב הופעות באמפיתיאטרון בירוחם, הגיע מויאל להחלטה. הוא היה אז סגן אלוף בחיל המודיעין, בשלהי כהונתו כמפקד בית הספר למודיעין בגלילות, שהתלבט לגבי המשך דרכו. באותו לילה, לאחר תום המופע, הוא החליט להפוך את הנגב למוקד העשייה העסקית והאידיאולוגית שלו. המשפחה תמכה.
שנה לאחר מכן, בתום 27 שנים במודיעין, השתחרר מויאל והקים את חברת גרין. ככל הנראה, זוהי החברה הראשונה בישראל שהוקמה על בסיס האסטרטגיה הכפולה - לנצל את מעבר צה"ל לנגב כדי להרוויח כסף, ובד בבד למלא את הציווי הלאומי של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, להפריח את הנגב. "הבנתי שיש פה משהו לאומי חד-פעמי, הזדמנות היסטורית להציל את הנגב", אומר מויאל. "במקביל, לא ייתכן ש-27 מיליארד שקל הם לא סיפור עסקי טוב".
מויאל התוודע לפרויקט כשהיה מעורב בשירותו הצבאי בהעברת אחד הבסיסים לנגב. בתוך זמן קצר החליט להשתקע עם אשתו ושלושת בניהם ביישוב מדרשת בן גוריון, ובימים אלה הוא מעתיק את משרדיו מבאר שבע לירוחם בעידודו של עמרם מצנע, ראש המועצה הקרואה של ירוחם, ומקים חממה טכנולוגית.
מויאל הספיק כבר לעניין את אלביט מערכות בהשקעה בחממה, שתוקם בהשקעה פרטית (25%) ובהשקעה של המדען הראשי במשרד התמ"ת (75%), בהנחה שההקמה תאושר על ידו. עוד אין לו חברות שייכנסו לשם, אבל הוא אופטימי. בד בבד החלה זרוע אחרת של גרין בביצוע עבודות בנייה של מלון מפואר בירוחם, סביב החזון הצפוי.
החברה הצעירה, שנרשמה רק הקיץ ברשם החברות, כבר קיבלה כמה בקשות לייעוץ. בין היתר, פנו אליה בעל מכבסה שרוצה להקים מכבסת ענק לחיילי קריית ההדרכה; בעל חברת הובלות ומוסך שרוצה להעניק שירותי תחזוקה לכלי הרכב של הצבא; בעל חברת הדרכה והשמה שרוצה נתח מעוגת ההדרכה שנאמדת בעשרות מיליוני שקלים בשנה; ובעל מפעל מתכת שרוצה להשתלב בעבודת ההקמה.
מויאל סבור שהמערכות הממשלתיות לא מבינות את הצורך המיידי בהיערכות למכרזים. נכון שמכרז קריית ההדרכה יתפרסם בתחילת 2010, הוא אומר, אך בינתיים צריך להכשיר את העסקים להיערך למימוש הפוטנציאל. "אם יהיה צורך להכין אוכל ל-10,000 איש, שזה אומר 30 אלף מנות ביום, צריכים לבנות כבר עכשיו את המבנה ומתקני הייצור. זה הרי משהו ענק", הוא מסביר.
מויאל, הממעט בחשיפת נתונים לגבי החברה הפרטית, טוען כי המשקיעים שמאחוריו הם יזמים פרטיים, שכמוהו מאמינים בחזון הפרחת הנגב. בימים אלה הוא דחה הצעה של משקיע נוסף שהיה מוכן להזרים, לדבריו, עשרות מיליוני שקלים לחברה. בתחילת 2010 הוא מתכנן לצאת לסבב גיוס נוסף של משקיעים, "שיאמינו בחזון של הפרחת הנגב ולא יתעסקו רק ברווחים ויספרו כל הזמן את הכסף", הוא אומר.
בינואר הוא מתכנן להגביר הילוך ולהתמקד בשלבי הביצוע, באמצעות השקעות שיגייס. הוא יודע שמשרד הביטחון יעבור לנגב לפי לוח הזמנים שלו בין אם הממשלה והמקומיים ינצלו את המעבר לשינוי אסטרטגי של פני הנגב ובין אם לא. והוא לא מתכוון להיות בין המחמיצים.