המתחרים החדשים של קרנות ההון סיכון

מאת עודד חרמוני



הגידול העקבי בהיקף ההשקעות בביוטכנולוגיה ומדעי החיים, במיוחד על רקע המשבר הפוקד את ענפי תעשיית המידע והתקשורת, משפיע רבות על תעשיית ההון סיכון בישראל ובחו"ל, הנאלצת להתמודד כיום עם תחום חדש, עם מודל עסקי וזמן הבשלה מסוג שאינה רגילה אליו. בנוסף היא מגלה כי קמה לה תחרות מכיוון חדש: קרנות ייעודיות, לעת עתה קטנות בהיקפן, שהוקמו לצורך השקעה בתחומי הביוטכנולוגיה ומנוהלות בידי מומחים המכירים את התחום על בוריו - עסקית וטכנולוגית.



גם בישראל מתארגנים גופים ייעודיים חדשים המתמחים בהשקעות במדעי החיים, וזאת אף שהיקף ההון הפנוי בקרנות הגדולות והמיועד להשקעות בתחום נאמד ב-700 מיליון דולר. אתמול הכריזה חברת המכשור הרפואי בוסטון סיינטיפיק על השקעה בהיקף של 5 מיליון דולר בקרן מדעי החיים ויטלייף (Vitalife) של דיסקונט שוקי הון, המנהלת כיום כ-30 מיליון דולר מתוך יעד גיוס של 50 מיליון דולר. בתחילת השבוע הודיע מכון המחקר הצרפתי פסטר על הקמת קרן ייעודית להשקעות בתחומי הביוטכנולוגיה בישראל בהיקף של 20 מיליון דולר.



בישראל הוקמו באחרונה קרנות קטנות יחסית המתמחות בתחומי מדעי החיים, בהן קרן ביוקום שהוקמה על ידי האחים עופר, קרן אינומד שהוקמה על ידי ג'רוזלם גלובל, הקרן השלישית של מדיקה, קרן קולומביין וכן קרן החומרים מילניום, הנמצאת כעת בשלבי גיוס של קרן שלישית בהיקף של 100 מיליון דולר. קרנות אלה מצטרפות לגופי ההשקעה הקיימים, בהם כלל ביוטכנולוגיה ודנאלי.







מתחילת 2001 נרשמה עלייה של 28% בהשקעות הון סיכון במגזר מדעי החיים לעומת התקופה המקבילה ב-2000. להערכת פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג, היקף ההון שהושקע בחברות מדעי החיים בשנה החולפת הסתכם ב-261 מיליון דולר. זאת לעומת השקעות בהיקף של 205 מיליון דולר ב-2000 ו-123 מיליון דולר ב-99'. מחקר דומה שערכה פירמת רואי החשבון קסלמן קסלמן מגלה עלייה משמעותית במרכזיותו של מגזר זה בישראל.



מגמה זו בולטת בארה"ב. על פי נתוני חברת ונצ'ר ריפורטר, בחודשיים האחרונים הגיע מגזר מדעי החיים למקום השני בין תחומי ההשקעה בהיי-טק. זאת לאחר שבעשור האחרון לא הצליח המגזר, הכולל את תחומי הביוטכנולוגיה, הציוד הרפואי והתרופות החדשות, לחצות שיעור של 10% מהיקף ההשקעות.



ברוב קרנות ההון סיכון יש לפחות שותף בכיר אחד הממונה על תחום מדעי החיים, בדרך כלל מבין 7-5 שותפים בכירים המנהלים את תיק ההשקעות של הקרן. ואולם אלה מתקשים להתחרות במנהלי הקרנות הייעודיות למדעי החיים - גם בגלל הרקע המדעי והקשרים של מנהלי הקרנות החדשות, וגם בגלל מעמדם החלש יחסית בתוך הקרנות שבהן הם עובדים, המתמחות ברובן בתחומי התוכנה, החומרה והתקשורת.



קרנות אלה דיווחו על צוואר בקבוק המקשה עליהן לבחון השקעות בתחום, שבגללו כמעט לא ביצעו השקעה חדשה מתחילת השנה. עם קרנות אלה נמנות אייפקס, קונקורד, פיטנגו וג'מיני, שהשקעותיהן בתחום השנה היו מעטות.



ניצני התחרות כבר נראים בחו"ל, כאשר הקרנות החדשות מובילות השקעות. בתעשייה המקומית אומרים שבישראל עדיין אין תחרות, מכיוון שגם החברות וגם קרנות מדעי החיים מעדיפות לקבל השקעות מהקרנות הגדולות והוותיקות.



מנהל תחום מדעי החיים בארנסט אנד יאנג, יורם וילמובסקי, אמר שהקרנות הגדולות סומכות על הקרנות המתמחות ומצטרפות לגיוסי ההון המעניינים את הקרנות המתמחות. "באחרונה רואים שותפויות להשקעה שאותן מובילות הקרנות המתמחות ושאליהן מצטרפות הקרנות הגדולות", אמר. "זו אחת הבעיות של תחום מדעי החיים: מי שלא מכיר אותו, החברות בעבורו זה כמו סינית".



שותף ואחראי מדעי החיים בפירמת רואי החשבון PWC, קלאודיו ירזה, אמר שבגיוסי ההון הגדולים, הקרנות הוותיקות עדיין דומיננטיות. "עוד אין תחרות אמיתית על ההשקעות. אני לא מאמין שבתקופה הקרובה תקום בארץ קרן אחת גדולה המתמחה במדעי החיים כמו שרואים באחרונה בחו"ל". מנכ"ל חברת הייעוץ למדעי החיים LTS של PWC, אבנר לושי, מעריך ש"באופן יחסי, קל יותר לגייס קרן העוסקת בתחום הזה, שכמעט לא נפגע במשבר".



למרות הצהרותיהן של קרנות זרות על כוונות כניסה לשוק הישראלי, בתעשייה ספקנים. "עדיין לא רואים את פעילות הקרנות הזרות בישראל", אמר ירזה. ואולם התאגידים הרפואיים הזרים מרחיבים את השקעותיהם בישראל. תאגיד התרופות האמריקאי ג'ונסון אנד ג'ונסון, מפעיל בישראל זה כמה שנים משרד המטפל בהשקעות וברכישת חברות, בהן רכישת חברת ביוסנס בחצי מיליארד דולר.



גם בוסטון סיינטיפיק ממשיכה להצהיר על השקעות בישראל. ביוני השנה, לצד מאבקה המשפטי המתוקשר עם מדינול, הכריזה על הקמת חברה בת בישראל להשקעות ושיווק מוצריה. מנהלי החברה הצהירו כי ישקיעו כ-100 מיליון דולר בתקופה הקרובה בחברות ישראליות מתחום מדעי החיים.