בקדייטינג - חוקי או פסול?

תארוך אופציות לאחור. תופעה שפשתה בוול סטריט בשנות ה-90 ובמחצית הראשונה של העשור הנוכחי. המטרה היא להעשיר את מנהלי החברות באמצעות מתן אופציות למניות במחירי מימוש נמוכים ממחיר השוק על חשבון בעלי המניות הקיימים. הרעיון פשוט, גם אם לא ממש חוקי: למעשה הוא דומה למילוי טופס טוטו לאחר שמחזור המשחקים הסתיים.

נניח למשל שמניה נסחרת במשך שנה בטווח מחירים של 10-20 דולר. המניה מתחילה את השנה במחיר של 20 דולר, ובמחצית הראשונה היא נופלת בהדרגה עד ל-10 דולרים ב-30 ביוני. במחצית השנייה היא שבה ועולה בהדרגה עד ל-20 דולר. מנהלים שמזהים את המבנה הזה ישאפו להעניק לעצמם אופציות במחיר המימוש הנמוך ביותר. אם, נניח, תוכנית האופציות תאושר באוגוסט, וניתן יהיה לתארך את מחיר המימוש למחירי סוף יוני ייווצר רווח מיידי.

תארוך לאחור נחשב לפסול, אך יש ויכוח בשאלה אם מדובר בעבירה על החוק. קיימת דעה שלפיה כל עוד הדברים נעשים בגלוי, במגבלות מסוימות, תארוך לאחור הוא לגיטימי - בין השאר בשל הזמן שחולף בין אימוץ תוכנית אופציות ופרסומה לאישורה במוסדות החברה. בזמן הזה מניות יכולות לרדת או לעלות משמעותית, ולפגום במטרת העל של התוכנית - לתמרץ עובדים להשביח את ערך החברה. הבעיה היא שחברות רבות ניצלו את הפרצה וביצעו תיארוך לאחור מבלי לתת לכך גילוי ותוך דילול משמעותי של בעלי המניות.

ב-2005 ובתחילת 2006 התפוצצו בוול סטריט כמה פרשיות בקדייטינג. בסופו של דבר נמצא שלפחות 130 חברות השתמשו בפרקטיקת הבקדייטינג בצורה פסולה, וכ-50 מנהלים בכירים נאלצו לסיים את תפקידם. נגד כמה מהם נפתחה גם חקירה פלילית. בין החברות הבולטות שנחקרו היו אפל, דל וקומברס הישראלית. נגד יו"ר קומברס קובי אלכסנדר הוגש כתב אישום חמור. אלכסנדר נמלט מארה"ב וישראל, והוא מתגורר כעת בנמיביה ומתגונן מהליכי ההסגרה של הרשויות הפדרליות בארה"ב.

באחרונה נחשפה בישראל פרשת בקדייטינג מסוג אחר, בחברת הביטוח מנורה. על פי החשיפה של TheMarker, שעיקריה אושרו על ידי הנהלת החברה, עובדים, לקוחות וספקים של חברת הביטוח ביצעו לכאורה מעשי הונאה. כך זה עבד: כשהתברר לעובדים שהפוליסות שלהם, שהיו במסלול השקעה מסוים, הפסידו כסף, הם ביקשו מהחברה לעבור למסלול אחר - אבל לפי תאריך רטרואקטיווי, שהגיע עד שבועיים לאחור. כך הצליחו העובדים לחסוך לעצמם הפסדים כבדים.