בלאומי ממליצים על השקעה באגרות-חוב בעלות טווח בינוני הן באפיק השקלי והן באפיק הצמוד

שוק המניות



שבוע המסחר המקוצר התאפיין בעליות שערים חדות, תוך שמדד המעו"ף חוצה את רף 1,000 הנקודות ורושם שיא של השנה האחרונה. המסחר התנהל בתנודתיות חריפה על רקע עדכון המשקולות של המדדים, אך למרות זאת, ברמת סטיות התקן הגלומות באופציות על מדד המעו"ף לא נרשמה עלייה משמעותית ורמתן נותרה מתחת ל-25%.



מחזורי המסחר זינקו בחדות והסתכמו בממוצע יומי בכ-2.1 מיליארד שקל, לעומת כ-1.7 מיליארד שקל בשבוע שעבר (כ-1.5 מיליארד שקל בנטרול מחזור הפקיעה).



אלו, הושפעו משני גורמים מרכזיים: הראשון, עדכון המשקולות של המדדים שגרר פעילות מוגברת של תעודות הסל ביום רביעי. השני, שעון החורף שהביא לחפיפה בין שעות המסחר בארה"ב לשעות המסחר בארץ ובא לידי ביטוי בגידול יחסי בהיקף הפעילות בשעה האחרונה של המסחר.



בסיכום שבועי רשמו מרבית המדדים המובילים עליות שערים. מדדי המעו"ף ות"א 75 עלו בשיעור של כ-1.3% וכ-0.7% בהתאמה, מדדי הבנקים והנדל"ן 15 עלו בכ-1.01%, וכ-0.99% בהתאמה, ומדד היתר 50 חתם את השבוע בעלייה של כ-1.5%.



כאמור, ביום רביעי התנהל מסחר נעילה מוארך, במהלכו התאימו מנהלי המוצרים עוקבי המדדים את משקולות המניות המוחזקות על ידם. העדכון נובע מעדכון תקופתי של מספר פרמטרים בהם משתמשת הבורסה על מנת לקבוע את המשקלות היחסיים של המניות המרכיבות את המדדים (ה"ממ"מ" הרבעוני, "אחוז אחזקות הציבור" וה"כמות הצפה"). העדכון, שנכנס לתוקפו החל מהחודש, גרם להיצעים טכניים למניות שהמשקל שלהן צפוי היה לרדת ולהיפך.



ביום חמישי שבה האופטימיות לשווקים, בהובלת מניות הבנקים שממשיכות להוות ה"קטר" של גל העליות האחרון, זאת על רקע השיפור המאקרו-כלכלי והעלייה בתיאבון לסיכון של המשקיעים.



נציין כי מכפילי ההון בהם נסחרים כיום הבנקים המקומיים עומדים על רמה כפולה מהרמה בה נסחרו בשיאו של המשבר (מדד הבנקים נסחר כיום במכפיל הון קרוב ל-1, מעט נמוך מהממוצע ההיסטורי), בין היתר בשל צפי המשקיעים לשערוך מחדש של הפרשות שנעשו בשנה האחרונה בעקבות המשבר העולמי.



בזירת המאקרו, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לקט אינדיקאטורים כלכליים לחודשים יוני-אוגוסט שמצביעים על המשך השיפור במצב המשק. כך, ברכישות של צרכנים פרטיים בכרטיסי אשראי נרשמה בחודשים אלו עלייה של כ-7%, בהמשך לעלייה של כ-9% בחודשים מארס-מאי.



יצוא הסחורות עלה במהלך תקופה זו בכ-25.6% (בחישוב שנתי) וביבוא חומרי הגלם נרשמה עלייה של כ-15.9% (בחישוב שנתי).



מבט לעתיד



להערכת כלכלני לאומי, בטווח הקצר צפויה המגמה להיות חיובית, בעיקר על רקע ריבוי סימנים להתייצבות המצב הכלכלי והתשואות הנמוכות הצפויות באפיקים הסולידיים. יחד עם זאת, רמת התנודתיות צפויה להיוותר גבוהה.



שוק אגרות החוב



שבוע המסחר המקוצר באפיק הסולידי התנהל בעליות שערים. המגמה החיובית נתמכה בירידת תשואות שנרשמה באגרות החוב הממשלתיות הארוכות האמריקאיות והודעת בנק ישראל לאחר סיום המסחר בשבוע שעבר לפיה תיוותר הריבית לפי שעה ברמתה הנוכחית.



תשואותיהן של אגרות החוב הממשלתיות השקליות והצמודות בעלות מח"מ של כ-10 שנים עומדות כיום ברמות של כ-5.5% וכ-2.8% בהתאמה לעומת רמות של כ-5.6% וכ-2.9% בהן עמדו בסוף השבוע שעבר.



אגרות החוב הממשלתיות ובעיקר אלו הארוכות יותר נהנות בשבועות האחרונים מרוח גבית, זאת בעיקר לנוכח היחלשותם לאחרונה של הלחצים העיקריים הפועלים לעליית תשואות באפיק הממשלתי:



1. הותרת הריבית המוניטארית על כנה בחודש הקרוב כאמור וההערכה בשוק כי הריבית לא תעלה בשיעור חד בתקופה הקרובה. לאור רמת התשואות הגבוהה יחסית באגרות החוב הארוכות ושיפועו התלול של עקום התשואות, תורגמה הערכה זו לירידת תשואות נאה.



נציין כי ההערכה בנוגע להעלאה מדודה של הריבית נתמכת בין היתר בחוסר הדאגה אשר הביע בנק ישראל בנוגע לפוטנציאל האינפלציה הגלום בהתרחבות המהירה של כמות הכסף ובאופטימיות אותה הוא מפגין לגבי יכולתו לרסנה במהירות יחסית, במידה ואכן תתרחש עלייה בסביבה האינפלציונית.



2. התגברות ההערכות כי הממשלה תעמוד ביעד הגירעון השנתי. כתוצאה מכך צפוי האוצר להותיר את היקף ההנפקות ברמה נמוכה יחסית גם בתקופה הקרובה (בדומה להיקף הגיוסים הנמוך בחודשים האחרונים) ולהפחית עוד מלחץ היצע אגרות החוב על המסחר באפיק הממשלתי.



3. ירידת תשואות באפיק הממשלתי מעבר לים והצפי כי אלו יישארו ברמתן הנמוכה לתקופת מה, זאת לנוכח ההערכות בשוק להתאוששות איטית בכלכלת ארה"ב. כמו כן, לא צפויה העלאת ריבית במשק האמריקאי בחודשים הקרובים.



להערכת כלכלני לאומי, הגורמים הנ"ל עודם משפיעים על המסחר באפיק הממשלתי ולפיכך צפויה המגמה החיובית בו להימשך בטווח הקצר. עם זאת, נראה כי לא צפויים רווחי הון משמעותיים נוספים.



המסחר באפיק הקונצרני התנהל גם השבוע בעליות שערים בדומה למגמה החיובית בשוק המניות המקומי. בסיכום שבועי עלו מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 בשיעורים של כ-1.2% וכ-1.6% בהתאמה.



המסחר באגרות החוב המשתייכות למדדי התל-בונד השונים התנהל בתנודתיות רבה לנוכח עדכון הרכבי המדדים השבוע. לנוכח יציאתה של סדרת אגרות החוב של חברת "אפריקה ישראל" מהמדדים וכניסתן של אגרות חוב הנסחרות בפרמיות סיכון נמוכות יחסית, הצטמצמו פערי התשואות בין מדדים אלו לאגרות חוב ממשלתיות דומות.



מרווחי התשואות הממוצעים הנדרשים מעל אגרות חוב ממשלתיות בגין מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40 עומדים כיום ברמות של כ-1.9% וכ-3.5% בהתאמה, זאת לעומת רמות של כ-1.9% וכ-4.1% בהן עמדו בסוף השבוע שעבר.



על אף יציאתה של סדרת האג"ח של אפריקה מהמדדים, כלכלני בנק לאומי מעריכים כי קיימות סדרות נוספות אשר נותרו במדדים ושרמת הסיכון הכרוכה בהשקעה בהן עלתה לאחרונה באופן משמעותי. לפיכך, להערכת לאומי השקעה פאסיבית במדדי התל-בונד השונים עודנה מסוכנת גם לאחר השינויים בהרכבם.



מבט לעתיד



ירידת התשואות שחלה לאחרונה באגרות החוב הממשלתיות הארוכות הקטינה את אטרקטיביות ההשקעה בהן, בעיקר לנוכח הצפי לעלייה עתידית בסביבת הריבית במשק. משקיעים אשר אינם מעוניינים להגדיל את חשיפתם לסיכון יאלצו כיום להסתפק בהשקעות קצרות טווח ברמת תשואות נמוכה ביותר.



האפיק הצמוד - למשקיעים באפיק זה קיימת עדיפות להשקעה באגרות חוב בעלות טווח בינוני (מח"מ של 7-4 שנים).



האפיק השקלי - להערכת כלכלני בנק לאומי, לנוכח האמור לעיל, רמת הסיכון בחלקו הארוך של העקום גבוהה ביחס לרמת התשואות הנוכחית. לפיכך יש לשמור על מח"מ של עד 5 שנים.



אג"ח קונצרניות - צמצום המרווחים לרמה נמוכה הביא לעליית הסיכון בהשקעה באפיק, בפרט לנוכח החשש מפני גידול במספר ובהיקף החברות המתקשות לפרוע את התחייבויותיהן. לפיכך, קיימת עדיפות להשקעה סלקטיבית באגרות החוב הקונצרניות על פני השקעה פאסיבית במדדי התל-בונד השונים.



שוק מטבע החוץ



השבוע התחזק הדולר מול השקל על רקע מגמת ההתחזקות בעולם, תוך שנסחר מול השקל בטווח צר יחסית. גם החלטתו של בנק ישראל כאמור, שלא להעלות את הריבית תרמה לחולשת השקל. נציין כי פיחות זה שחל במטבע המקומי לא לווה ברכישות דולרים מצד הבנק המרכזי שגם השבוע, כמו בשבוע שעבר, המשיך להדיר את רגליו מהמסחר.



יש להניח שחוסר התערבות זה נבע הן מכך שהדולר ממילא התחזק על ידי כוחות השוק והן מכך שהתנהגותו של המטבע האמריקאי בשוק המקומי לא חרגה מהתנהגותו בעולם.



בעולם התחזק הדולר השבוע על רקע פרסומם של מספר נתוני מאקרו בשוק האמריקאי שהיו חלשים מהצפוי, ביניהם ניתן להזכיר את נתוני מכירות הבתים הקיימים (לאוגוסט), סקר ביטחון הצרכנים (לספטמבר), סקר ה-adp למספר המשרות שאבדו במשק (לספטמבר) ומדד מנהלי הרכש של שיקגו (לספטמבר).



נתונים אלו שהפתיעו לרעה הקטינו את התיאבון לסיכון, מה שהביא להסטת כספים לעבר המטבע האמריקאי הנתפס כנכס בטוח יחסית.



בסיכום שבועי התחזק הדולר בכ-1.3% מול השקל ובכ- 0.6% מול היורו.



מבט לעתיד



להערכת כלכלני בנק לאומי, העלייה בתיאבון לסיכון בשילוב עם הסנטימנט השלילי כלפי הדולר בעולם יביאו להיחלשותו מול השקל.