מיטב בית השקעות: קרנות הנאמנות המנייתיות ממשיכות להכות את המדדים

מאז תחילת השנה:



• בכל 6 הקבוצות של קרנות הנאמנות המתמחות במניות בישראל הייתה התשואה הממוצעת גבוהה באופן ממשי בהשוואה למדד הבנצ'מארק.



• 87 מתוך 107 קרנות (81%) היכו את מדד היחס ורק 19% פיגרו אחריו.



ב-12 החודשים האחרונים:



• בכל 6 הקבוצות של קרנות הנאמנות המתמחות במניות בישראל הייתה התשואה הממוצעת גבוהה באורח משמעותי מזו של מדד הבנצ'מארק.



• 76 מתוך 104 קרנות (73%) היכו את מדד היחס ורק 27% פיגרו אחריו.



שוק המניות בישראל מצביע מאז תחילת השנה ועד לסוף ספטמבר 2009 על תשואות מרשימות בכל קנה מידה. המדדים המובילים עלו בשיעורים חדים ביותר. מדד ת"א 25 עלה ב-52% , מדד ת"א 75 זינק ב-20.5% מדד ת"א 100 עלה ב-64.5%. מדד מניות היתר עלה ב-95.3% ומדד הנדל"ן הרקיע ב-97.1%. מדד המניות הכללי עלה ב-56.9%.



מקובל לחשוב, שקרנות הנאמנות משיגות תשואות נמוכות מתשואת המדדים כאשר אלה נוסקים מעלה. זאת, הואיל ומנהלי הקרנות שומרים על אחוז מסוים מנכסי הקרנות במזומן למקרה של פדיונות, ולפיכך, שיעור זה אינו משתתף בחגיגת העליות וגורע מתשואת הקרנות.



גורם נוסף שפוגם בתשואות הם דמי הניהול שנוטלים מנהלי הקרנות, שבגלל מבנה שוק ההון וקוטנו, וכן ההסדרים הנוגעים לקרנות המנייתיות (תשלום עמלת הפצה בשיעור של 0.8% לבנקים), הם גבוהים יחסית.



במיטב בית השקעות הלכו ובדקו, איפוא, כיצד סגרו מנהלי הקרנות המנייתיות את 9 החודשים הראשונים של 2009, ואת 12 החודשים האחרונים מסוף ספטמבר 2008 לסוף ספטמבר 2009, תקופה שבראשיתה הייתה קריסה של השווקים הפיננסיים, וגילו ממצאים מפתיעים, לפחות לגבי מי שהם חסידי תעודות הסל שאמורות לספק בדיוק את תשואת המדדים.



מסתבר, שרוב ניכר של קרנות הנאמנות המנייתיות המתמחות בישראל השיגו, למרות המגבלות שצוינו לעיל, תשואה גבוהה ממדדי היחס הרלוונטיים (בנצ'מארקים), והממוצע היה גבוה בשיעור ניכר מהמדד הרלוונטי, הן בפרק הזמן שמאז תחילת השנה, והן ב-12 החודשים האחרונים.



הקרנות המתמחות במניות בישראל חולקו על פי הסיווג המקובל, שנקבע על ידי רשות ני"ע, ל-6 הקטגוריות הבאות:



• קרנות המתמחות במניות ת"א 25



• קרנות המתמחות במניות ת"א 75



• קרנות המתמחות במניות ת"א 100



• קרנות המתמחות במניות היתר



• קרנות המתמחות במניות הנדל"ן



• קרנות המתמחות במניות (כללי)



במיטב נטרלו, הן את הקרנות האגרסיביות עם חשיפה גבוהה במוצהר לשוק המניות, הן את הקרנות הדפנסיביות עם חשיפה נמוכה במוצהר לשוק המניות, והן את הקרנות הפאסיביות, שבדומה לקרנות הסל, מבקשות להשיג בדיוק את המדד הרלוונטי, והנה הממצאים:



קרנות הנאמנות מכות את מדד היחס – 9 חודשים (ינואר-ספטמבר 2009):







*נלקחו המדדים הרחבים ביותר



ההישג של קרנות הנאמנות המנייתיות בולט מנקודת ראותו של המשקיע בהשוואה מול תעודות הסל. זאת, משום שתשואות קרן הנאמנות למשקיע, גם של כל אלה המוצגות כאן, הן נטו, בעוד שכאשר משקיע רוכש תעודות סל הוא משלם לבנק עמלת קנייה ועמלת מכירה, עמלה שאינה קיימת כשמדובר ברכישה ו/או במכירה של קרנות נאמנות. עמלה זו נגרעת, כמובן, מהתשואה שסיפקה לו תעודת הסל.



לעניין התשואה מנקודת הראות של מנהל הקרן – בהיבט של המקצועיות, ההפרש לטובת מנהל הקרנות מול תעודות הסל הוא אף גדול יותר. אם מביאים בחשבון שדמי הניהול הממוצעים בקרנות המתמחות במניות בישראל עומדים על יותר מ-2% לשנה, זוהי תשואה עודפת נוספת שהשיגו מנהלי הקרנות מול תעודות הסל. תשואה זו אמנם לא הגיעה ללקוחות בגלל שכללי "המשחק" שנקבעו ע"י המחוקק לקרנות הנאמנות מפלים אותן לרעה מול תעודות הסל, אבל יש בה כדי להעיד משהו על הרמה המקצועית הטובה של מנהלי קרנות הנאמנות.



ואכן, הציבור "תגמל" את מנהלי קרנות הנאמנות.



מאז ראשית השנה נכנס לקרנות המתמחות במניות בישראל סכום של כ-1.25 מיליארד ¤.
זאת, לאחר שבשנת 2008, יצא מהן סכום של 2.4 מיליארד ¤. מתוכן, כ-2 מיליארד שקל בחצי השני של השנה, פרק זמן שבו התרחש שיאו של המשבר.



מה שנכון לגבי התקופה שמאז ראשית השנה, נכון לגבי התקופה של 12 החודשים האחרונים שכוללת בתוכה, הן את תקופת הקריסה (במיוחד בספטמבר-נובמבר 2008), והן את תקופת הגיאות (מארס-ספטמבר 2009), כך שזה פרק זמן יותר מאתגר מבחינת מנהלי קרנות הנאמנות.
ושוב, כמו בבדיקה הראשונה, גם כאן הממצאים הם חד משמעיים כפי שמראה הטבלה הבאה.



קרנות הנאמנות מכות את מדד היחס – 12 חודשים (ספטמבר 2008-ספטמבר 2009):







*נלקחו המדדים הרחבים ביותר