אחרי החגים אצל ורדה

>> הכל תקוע סביב אפריקה. המגעים בין המשקיעים הגדולים לראשי החברה מתנהלים בעצלתיים, ולפי הנושאים שעולים על השולחן נראה כאילו אין כל סיכוי להגיע להסכמות, ודאי שלא להסדר חוב, לפני שאפריקה תנפח את נשמתה.

הבעיה שמונעת הגעה להסדר באפריקה היא הפער הבלתי נתפש כמעט בין חולשתה הפיננסית-תזרימית לנכסיה. כלומר לאפריקה אין דרך לעמוד בהתחייבויות העצומות שלה לבעלי האג"ח, אך יש לה נכסים, רובם סחירים, ששוויים כמעט כשווי החוב. לכן חלק מבעלי האג"ח, לפחות המיליטנטים שבהם, דורשים כי אפריקה תחזיר את רוב החוב. באמצעות ויתור על מניות, פריסת חובות ומכירת נכסים. הם טוענים, ובצדק, שחברה שאינה עומדת בהתחייבויותיה עוברת באופן ענייני לבעלות הנושים.



מצד שני ניצבים אנשי לבייב שבאים עם הצעות מבישות שגם לנרפים מבין מנהלי חברות הביטוח, שרק רוצים לחזור הביתה עם משכורת מנופחת, אסור לקבל.



ייתכן שמנהלי אפריקה עדיין לא מבינים היכן הם חיים, ולכן הם מסרבים להצעות שיכללו פרידה מהשליטה בחלק מהחברות הבנות, ואינם מוכנים לשמוע על ירידה דרמטית באחזקות של לבייב. אפילו לבייב עצמו, כך נראה, לא חושב שיש סיכוי של ממש לפתרון. כולם מבינים שהמוצא היחיד הוא הסדר תחת חסות בית המשפט.



ולכן בתחילת השבוע הבא, עם סיומה של פגרת החגים בבתי המשפט, יש לקוות שנראה פגישה היסטורית משולשת של מנכ"ל פסגות רועי ורמוס, יו"ר אפריקה לב לבייב וורדה אלשיך שופטת הפירוקים. תחת החסות של אלשיך ייאלצו ראשי אפריקה להציע הסדר מוצלח והוגן יותר.



מעורבות בית המשפט תיצור סביבה נוחה יותר, ותהדוף את הלחץ על חלק ממנהלי הגופים המוסדיים לקבל הסדרים גרועים לטובת בעל השליטה. הניסיון מלמד שבתי משפט לא נוהגים להשאיר את בעלי השליטה במקומם אלא אם כן הם מזרימים הון לחברה. מעורבות בית המשפט גם תחסוך זמן שמבוזבז כיום על מגעים חסרי סיכוי. תחת הליך של פירוק או הקפאת הליכים, תפנה ההנהלה הקיימת את מקומה לטובת גורם חיצוני בלתי תלוי - שיחתור להסדר שיהיה תקדים חיובי לשוק ההון לעוד שנים ארוכות.