רזה זה הכי, אחי

>> את ד"ר ג'ים וומאק, גורו הניהול הרזה (lean management), שהגיע באחרונה לביקור בישראל, כמעט אפשר היה למצוא בבית הלבן.

השנה היא 1980. הפוליטיקאי המקומי רב הקסם ביל קלינטון מכהן כבר שנתיים כמושל ארקנסו, ומחפש אנשים טובים לאיוש תפקידי מפתח בממשל.



וומאק: "נולדתי בסוף שנות ה-40' לעולם של סגרגציה. וכמו במשפחות לבנות רבות גודלתי על ידי משרתת שחורה. אני זוכר היטב איך כשהיינו עולים לאוטובוס היא הייתה שולחת אותי קדימה, והולכת לשבת מאחור.



"אמי הייתה מהלוחמות המקומיות הגדולות כנגד ההפרדה הגזעית, ולי היה חשוב לתרום את תרומתי לחיזוק השוויון בין הגזעים. ממשל קלינטון נראה כמו פלטפורמה טובה לעשות זאת". רגע לפני הפגישה עם המושל סיפר עליה לאמו, והיא ענתה במשפט אחד: you can't trust this guy. "כשפגשתי אותו, הבנתי מהר מאוד שהאיש מבריק, גאון ממש, אבל משהו לחש לי שהיא צודקת", אומר וומאק, "אי אפשר לסמוך על הבחור הזה. ויתרתי".



במקום לדהור לבית הלבן, קבע משכנו ב-mit, שם בילה את עשרים השנים הבאות. ביקור ראשון ביפאן פקח את עיניו והפך לבסיס הנושא לו הוא מקדיש את חייו המקצועיים - שיטת הניהול המוכרת היום בשם "ניהול רזה", אחת השיטות היותר מדוברות בשנים האחרונות בעולם, החודרת במהירות גם לישראל.



מספר חברות בישראל כבר אימצו את השיטה. במהלך ביקורו בישראל הוזמן וומאק על ידי איציק מלאך, מבכירי בנק לאומי, לבקר בסניפי הבנק, שבוחן את השיטה בימים אלה ממש. האם מדובר בשיטה המתאימה גם למנהל הישראלי? וומאק אופטימי.



הראיון הבלעדי עם פרופ' ג'ים וומאק - בגיליון אוקטובר של מגזין themarker.