"שתיקה של חשוד היא הודאה באשמה"

>> בסנדלים פשוטים וחולצה שנחה מעל המכנסיים הגיע עו"ד אביגדור פלדמן, מבכירי עורכי הדין בישראל, להרצות בפני עורכי דין צעירים על הפרקטיקה של המשפט הפלילי. פלדמן חילק לצעירים, שבאו ללמוד מניסיונו העשיר, עצות על הכנת לקוח נאשם למשפט פלילי.

"בדרך כלל, העד הטוב ביותר של התביעה הוא הנאשם", הוא ממהר להכריז בתחילת ההרצאה שנשא בהשתלמות של ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין, והמשיך בתיאור התלאות שחווה סניגור כשהוא מכין נאשם שנמצא במעצר לעדות. השלב הראשון, לדבריו, הוא נסיעה ארוכה, שכן חלק מבתי המעצר ממוקמים בקצוות המדינה. "ואז, בתנאים לא נוחים מנסים לעבור עם הנאשם על הודאותיו במשטרה", אמר פלדמן. "אני מציע לכם לא להשאיר לנאשם חומרי קריאה. אתה חוזר אליו אחרי שבוע ומגלה שהוא לא קרא. זה לא מחומרי הקריאה החביבים על נאשמים.



"בפגישה תגלו שלנאשם יש תיאוריות חדשות. הוא דיבר עם חברים בבית המעצר ויש לפתע אליבי חדש. אף שהוא ידחק בכם, אל תסכימו לקבל אליבי כמו ?הייתי עם אשה נשואה בזמן הרצח'. זה שהזהרתם אותו לא לומר דבר כזה, לא אומר שהוא לא ישתמש באליבי כשיגיע לדוכן העדים".



פלדמן ממליץ לעבור עם הנאשם על פרוטוקולי הדיונים בבית המשפט, ולעצור בכל מקום שבו הנאשם הוזכר. "בשלב זה, אתה כבר יודע שהכי טוב לא להעלות אותו לעדות", הוא ממשיך. הבעיה היא, לדבריו, שבשונה מהמצב בארה"ב, כשנאשם לא עולה לעדות - בתי המשפט רואים בכך הודאה מוחלטת באשמה.



פלדמן סיפר על מקרה נדיר שבו נאשם החליט בכל זאת לא להעיד. "הוא היה שקרן סדרתי גם בדברים של מה בכך", הוא משחזר את החוויה עם הלקוח. לאחר שהלקוח דחה הסדר טיעון של שנתיים מאסר, הוא הורשע בעבירות סמים בזכות ראיות נסיבתיות וקיבל מאסר של תשע שנים. לדברי פלדמן, העובדה שהנאשם בחר לא להעיד היתה עוד גורם נסיבתי שהביא להרשעה. כדי להשלים את התמונה על זכות השתיקה בישראל הכריז ש"שתיקה במשטרה היא הודאה באשמה".



לדברי פלדמן, הנאשם שמגיע להעיד בבית המשפט עובר דרך ייסורים של יומיים מבית המעצר לבית מעצר אחר שבו מרכזים את כל מי שאמור להגיע לבית המשפט ביום שלמחרת. "הוא מגיע תשוש, לא מגולח ונראה אשם. בחקירה הנגדית הוא מתייצב מול פרקליטה משכונת אפקה בתל אביב, ששתתה קפה ובעלה הסיע אותה לבית המשפט. בתוך כמה דקות היא תבלע אותו. ככל שהוא ממשיך להעיד, הוא מסתבך בסתירות. יש עדים שהנאשם שולח לך. הם מציגים בפניך סיפורים מדהימים, למשל שהמנוח נראה חי שבוע לאחר מותו. לפעמים גם יושבים אנשים בחדר ההמתנה ושותקים, כדי שאדע שיש לנאשם חברים", סיפר פלדמן בחיוך רחב. "יש עד שסיפר לי שראה את מי שרצח, וזה לא הנאשם. הוא בהחלט יכול לתאר זאת. 'מדוע לא פנית למשטרה?', אני שואל אותו. 'אני לא אוהב את המשטרה', הוא עונה. העדים האלה שווים כקליפת השום. כדאי לא לראות ולא לשמוע אותם".