בנק ישראל: בשל ההתפרצות המהירה של המיתון - רמות השכר במשק ירדו עוד לפני שהוא החל

ההתפרצות המהירה של המיתון והעובדה שהוא פרץ בישראל רק שנה לאחר העולם, הובילו לירידה מהירה ברמות השכר במשק - עוד לפני שהמיתון הגיע לישראל. זאת לעומת המיתון בשנת 2000 בו ירדו רמות השכר רק 3 רבעונים אחרי שפרץ - כך עולה ממחקר שערך בנק ישראל. מדובר בירידת שכר כספית וכן בצמצום שעות העבודה במשק.



מאז תחילת העשור, נקלע המשק הישראלי לשתי תקופות מיתון: המיתון הראשון החל במהלך הרבעון האחרון של שנת 2000 - על רקע ההאטה העולמית שהחלה בעטיו של משבר הטכנולוגיה העילית, ופרוץ אינתיפאדת אל-אקצה באוקטובר 2000 - ונמשך עד סוף הרביע האחרון של שנת 2003; המיתון השני החל ברבעון האחרון של שנת 2008 - שנה לאחר התחלתו הרשמית בארה"ב.



שוק העבודה של המגזר העסקי הגיב בשני המקרים הן בהורדות שכר והן בצמצום תשומות העבודה (הנמדדות על פי סך שעות העבודה בשבוע), אך מהירות התגובה הייתה שונה בין שני המקרים: במיתון הראשון של שנות האלפיים השכר הנומינלי ותשומות העבודה החלו לרדת רק שלושה רביעים אחרי תחילת המיתון, ואילו במיתון הנוכחי החלו הירידות כבר ברבעון השני של שנת 2008, רבעון אחד קודם לתחילת המיתון.



הסיבה להבדל: המהירות בה פרץ המיתון



הסיבה המרכזית להבדלים במהירות התגובה של שוק העבודה למיתון נעוצה בשוני במאפיינים בין שני המיתונים: המיתון הקודם החל בהפתעה עם פרוץ אינתיפאדת אל אקצה והחמיר עם ההאטה העולמית בעקבות התפוצצות בועת ההיי-טק. לעומת זאת, המיתון הנוכחי השתרר במשק הישראלי בהדרגה לאחר שנה של האטה בצמיחת התוצר, תוצאת ההאטה העולמית והמיתון בארה"ב, שהחל עוד בדצמבר 2007. על פי סקר החברות, ענפי המגזר העסקי בישראל צפו את תחילת המיתון בארץ ברבעון הקודם, בו כבר חלה האטה חדה בצמיחה, ועל כן החלו כבר בהתאמות הנדרשות הן מבחינת השכר והן מבחינת תשומות העבודה.



תנאי הרקע הכלכליים שקדמו למיתון הנוכחי, ובעיקר הצטמצמות היקף הסחר העולמי והייסוף החד של השקל לאורך שנת 2008 פגעו בענפים מוטי היצוא בישראל, ובראשם בענפי הטכנולוגיה העילית, ולפיכך ירדו השכר הממוצע ומספר משרות השכיר בענפים אלו. הירידות החלו ברבעון השלישי של השנה - רבעון אחד לפני תחילת המיתון - ותרמו לירידת השכר בכלל המשק בעקבות שיעורם הגדול של בעלי השכר הגבוה בענפים אלה.