לפי תביעות נושיו, סכום החוב של אלי רייפמן עולה על 315 מיליון שקל. לפי מקורבים לפרשה, זהו הסכום הכולל של תביעות החוב של נושיו השונים, שהוגשו עד כה למנהל המיוחד שמונה לנכסיו. סכום זה עדיין אינו סופי שכן תביעת חוב גדולה אחת עדיין לא הוגשה. בין תביעות החוב שהוגשו נכללת גם תביעת החוב של הוריו של רייפמן, אשר הלוו לו 4.5 מיליון שקל.
במארס 2009 ניתן צו כינוס נכסים נגד רייפמן, לבקשת שתי חברות נושות שלו, ובהמשך מונה מנהל מיוחד על נכסיו, עו"ד איתן ארז, שתפקידו לכנס את נכסיו השונים, לממשם, ולשלם באמצעותם את החובות לנושים.
בבקשה שהגיש לפני כמה חודשים המנהל המיוחד לבית המשפט המחוזי בתל אביב, נטען כי בחקירות שנערכו במשרדי הכונס הרשמי, חזר רייפמן וטען כי אחזקותיו באמבלייז מסתכמות ב-39 מיליון מניות. נתון זה לטענת ארז, סותר את הדיווח של רייפמן בתצהיר שהוגש בתחילת השנה, לפיו ברשותו רק 22.8 מיליון מניות. לטענת ארז: "חלק ממניותיו של רייפמן רשומות על שם חברה, כדי להסתיר מיריביו את כמות המניות המדויקת שבשליטתו".
בבקשתו, דרש ארז להורות לרייפמן להעביר לאלתר את מניות אמבלייז לחשבון קופת הכינוס. השופטת ורדה אלשיך, נענתה לבקשה והוציאה צו ב-1 ביולי, אולם המניות לא הועברו. לפיכך הגיש ארז בקשה להורות על מאסרו של רייפמן בהתאם לפקודת ביזיון בית משפט. לפני כשבועיים, קיבל השופט חנן מלצר את הבקשה, והורה על מאסרו. בינתיים שוהה רייפמן בכלא גבעון, ובאמצעות באי כוחו, עוה"ד שלומי תורג'מן ודורון אפיק, מערער על החלטת בית המשפט.
בעיקרי הטיעון שהגיש לבית המשפט העליון בערעור, טוען רייפמן כי העברת מניותיו לנאמנים בלונדון, בשרשור באמצעות מבנים מסובכים, נעשתה על מנת להגן על מפעל חייו כנגד ניסיון השתלטות של קרנות אמריקאיות. לכן, לטענתו הוא "סיכן את כל הונו ואת נכסי משפחתו וחבריו עד השקל האחרון", תוך כדי כך שהוא, ילדיו, ומשפחתו הגיעו עד כדי מצוקה יומיומית ומחסור.
ב-14 לחודש תתקיים אסיפת נושים בה יתן לראשונה המנהל המיוחד פירוט על תביעות החוב שהוגשו לו. בהתאם לחוק, נושה שלא הגיש תביעת חוב במועד לא יוכל להשתתף באסיפה.
סכום החוב של רייפמן לפי תביעות נושיו: מעל ל-315 מיליון שקל; רייפמן חייב להוריו 4.5 מיליון שקל
נורית רוט
5.10.2009 / 16:00