פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "זה מתנהל כמו קזינו, זה מדבר כמו קזינו"

      100 מיליארד דולר עוברים מדי חודש במחשבים של כ-15 חברות פורקס ישראליות, המבצעות מסחר במט"ח באינטרנט. סכסוך משפטי שאירע לאחרונה, חושף פרטים חדשים על התחום הפרוץ

      עורך הדין מטעם התביעה: "כמה מתוך כל אלה שאתה מכיר הרוויחו כסף?"

      העד: "אף אחד לא"

      עו"ד: "אף אחד?"

      העד: "כולם הפסידו"

      עו"ד:"כולם הפסידו?"

      העד: "ברור"

      עו"ד: "איזה אחוז מהכסף הופסד?"

      העד: "70%-100%. יש כאלה שהצילו את הכסף בזמן, הם ראו שהם מפסידים אז עצרו". (מתוך פרוטוקול דיון בבית משפט המחוזי בירושלים, בסכסוך משפטי המתנהל בין ד"ר דן הורניאן, שהשקיע במט"ח והפסיד מאות אלפי שקלים - לבין חברת איזי פורקס שבאמצעותה ביצע את ההשקעה).

      חברות פורקס, המציעות פלטפורמת מסחר במט"ח באינטרנט (ראו תרשים), אמנם חוקי, אך סיפוריהם הקשים של לקוחות שהפסידו את כספם במהירות, תביעות שהוגשו, דרכי השיווק והמודל העסקי שמאפיין את פעילות רוב החברות בתחום - אינם מריחים טוב.

      הפורקס הוא אחד הענפים הצומחים והרווחיים ביותר בשוק ההון, עם כ-100 מיליארד דולר שעוברים מדי חודש במחשבים של כ-15 חברות פורקס בישראל. בזמן שבתי ההשקעות והבנקים עדיין מחלימים מהסערה הכלכלית, הפורקס לא מפסיק להתרחב. גם בחינה של אתרי חברות ההשמה המתמחות בעובדים בשוק ההון מגלה כי אתרי הפורקס מגייסים - ובגדול. מנהלי מוקדים, סוכנים ואנשי שירות לקוחות הם רק חלק מהמשרות המבוקשות ביותר.

      רשות ניירות ערך אינה עושה דבר ומאפשרת לענף להתנהל ללא פיקוח או אכיפה. כך פועלות להן ללא מפריע חברות קזינו באצטלה של פעילות מסחר במט"ח. רשת האינטרנט עמוסה בפרסומות של אתרי פורקס שמזמינים את הגולש לבוא ולעשות כסף ותיבות האימייל של רבים זוכות לביקור יומי קבוע. חברות הפורקס מציעות לגולשים להצטרף אליהן ולהפוך לשחקני מט"ח. פעמים רבות מפתים את הגולשים במתנות נדיבות, כמו מחשבים ניידים או אייפונים ואף קורסים קצרים להכשרה, וכמובן הבטחה אחת גדולה לכסף קל.

      אין צורך בידע מוקדם

      "אפשר לסחור במט"ח בלי ידע מוקדם", קוראת חברת אפיקס לגולשים, תוך שהיא מציעה למשקיעים "שירות איתות", שיורה להם מתי לקנות דולר או למכור יורו. הבאנרים של פוראקסלנס מציגים לגולשים סיפורים יפים של מי שכבר ניסו והצליחו בגדול.

      ההבטחות לרווחים קלים והזמינות לכל אחד הביאו בשנים האחרונות משקיעים רבים להתנסות במסחר במט"ח. כמה מהם הגיעו כבר לבית המשפט. לפני שבועיים התקיים בבית משפט השלום בירושלים דיון ארוך בנוגע לסכסוך משפטי בין איזי פורקס לד"ר דן הורניאן. הורניאן, שהשקיע במט"ח באמצעות השירותים של איזי פורקס והפסיד מאות אלפי שקלים, תובע מיליון דולר מהחברה. איזי פורקס מצדה, הגישה קובלנה פלילית בגין לשון הרע, משום שהורניאן העלה לאינטרנט אתר מחאה צרכני נגד החברה בשם "איזי פורקס - רישיון לגנוב". בדיון, הפעם לפני השופט יצחק טננבאום, נחשפו פרטים חדשים אודות אחד התחומים הפרוצים והמסוכנים של המערכת הפיננסית המקומית.

      12 עדים הגיעו לדיון שארך יותר מ-13 שעות. חלק מהעדויות מתארות מצב שבו לאחר זמן קצר הפכו ההבטחות הנוצצות להפסדים. היו גם כאלה שסיפרו שעבדו עבור איזי פורקס וגייסו לקוחות נוספים. אלה מספרים על הבושה שנגרמה להם לאחר שצירפו אנשים ואלו הפסידו את כספם.

      מפרוטוקול התביעה של הרוניאן עולה כי כמה מהעדים שהזמינה התביעה גייסו לקוחות חדשים שיסחרו במט"ח באמצעות איזי פורקס. כיום, הם מספרים, הם מתרכזים במשימה ההפוכה - להזהיר אנשים מפני מסחר בחברות אלו. למה? כי זה רק עניין של זמן עד שהם יפסידו את כספם.

      מרבית חברות פורקס מנהלות פלטפורמה דומה לקזינו, שפועל באינטרנט, ללא פיקוח או כללים מסודרים, כאשר המפסידים הם בעיקר אנשים שמסתנוורים מההבטחות לכסף גדול.

      "תאר לך שאני שולח את הבן שלי למקום שאני בטוח שהוא הכי סולידי בעולם ואני מגלה שהוא קזינו", מספר אחד העדים בבית המשפט. "זה מתנהל כמו קזינו, זה מדבר כמו קזינו, מתנהג כמו קזינו - עם 95% או 90% או 80% מפסידים. כשאתה נכנס לקזינו אתה יודע שהאנשים מולך רוצים להרוויח את הכסף שלך. פה אתה יודע הפוך: אנשים רוצים שתרוויח כדי שהם ירוויחו מהפיפסים (עמלות על קנייה ומכירה, ש"מ) שלך ואלה דברים שחייבים לצעוק אותם ואני שתקתי כמו שכולם שותקים".

      העדויות הקשות על השתיקה, הבושה וההפסדים הגדולים חזרו על עצמם בגרסאות שונות אצל כמה מהעדים. גם השופט טננבאום כבר התרגל: "טוב, את הדוגמה הזאת (ההשוואה לקזינו, ש"מ) שמעתי ארבע פעמים".

      לפי הערכות, סוחרים שניסו ונכוו מספרים כי המודל העסקי של הענף מתבסס על "דם חדש". "אנשים נכנסים ומפסידים את הכסף בתוך זמן קצר, לכן חברות הפורקס חייבות כל הזמן לפרסם את עצמן כדי לפתות אנשים שעדיין לא יודעים על מלכודת הדבש או שחושבים שלהם זה לא יקרה. אבל עם המינוף הגבוה - כולם מפסידים", מספרים סוחרים לשעבר שהפסידו את כספם.

      באופן כללי, ההבטחות שמפזרות חברות הפורקס נכונות. פלטפורמות המסחר של הפורקס מאפשרות רווחים גדולים במהירות. השאלה היא באיזו הסתברות. התשובה: נמוכה מאוד. רוב הסוחרים המתחילים לא מבינים את שיטת המסחר, ומפסידים את כספם בתוך זמן קצר. ומי מרוויח? בדיוק כמו בקזינו, ה"בית" הוא המרוויח. חברות הפורקס מאפשרות למשקיע למנף את סכום ההשקעה, כלומר להגדיל פי עשרות, מאות ואף אלפים את הסכום שעמו התחיל לסחור.

      במלים אחרות, חברות הפורקס מאפשרות למשקיע להגדיל את הסיכויים לעשות הרבה כסף - ומהר. משקיע שיש לו עשרת אלפים שקל יכול להשקיע גם מיליון שקל, בתנאי שההפסד שלו לא יעבור את הסכום שהפקיד מראש. הבעיה היא שמנגנון המינוף הוא חרב פיפיות: המשקיעים החדשים מתפתים למספרים גדולים מבלי להבין שהמינוף עובד גם הפוך ולרעתם. ככל שהמינוף גבוה יותר והשוק הולך לכיוון הפוך ממה שחזו, הם מפסידים את כספם במהירות. כך, הופכת פלטפורמת המסחר לקזינו של ממש.

      לא מגדרות הסיכונים

      מלבד התיאורים הקשים התמקד טננבאום במודל העסקי הבעייתי של חברות הפורקס. בדומה לחדרי מסחר במט"ח, הן אמורות להעניק למשקיע פלטפורמה למסחר, אך לא להיות חשופות לשוק המט"ח. כלומר, הן אמורות לחשב באופן מיידי את החשיפה שלהן לכל מטבע ולנהל אותה מול בנק או גוף פיננסי גדול שמנהל פעילות מט"חית. עם זאת, יש חברות פורקס שבוחרות לא להתכסות ונמנעות מגידור הסיכונים. מהלך שכזה מגדיל את פוטנציאל הרווח שלהן, אך יוצר כר פורה לניגוד עניינים מול הלקוחות שלהן.

      אם חברת המט"ח לא מתכסה על העסקה - כלומר לא מבצעת עסקה בשוק המט"ח שיניב לה רווח זהה לרווח שגרף המשקיע - כל פעולה שהמשקיע יבצע תהיה מול חברת הפורקס. כך, אם הפוזיציה שפתח המשקיע מצליחה וגורפת רווחים, מי שצריך לשלם לו היא חברת הפורקס. מאחר שהחברה לא התכסתה היא נאלצת לשלם למשקיע את הרווח מכיסה - ובמלים אחרות, הרווח של המשקיע הוא ההפסד של חברת הפורקס ולהיפך. מצב כזה יוצר אצל חברות הפורקס אינטרס לגרום למשקיע להפסיד.

      המודל הבעייתי הזה עבר כחוט השני בעדויות המשקיעים:

      השופט טננבאום: "רצית להיות סוכן שלהם?"

      העד: "רציתי, אבל הכל היה בחדרי חדרים. לא חלמתי בחיים שאיזי פורקס היא צד שני בעסקה. זה אומר שיש לה מטרה שהאנשים האלה יפסידו את הכסף".

      עורך הדין מטעם התביעה: "מה אתה אומר כיום לאנשים שרוצים לסחור בפורקס?" העד: "היום אני מצטער ומזהיר אנשים כמו מאש: תברחו מכל חברות הפורקסים, זו מגמה שתפסידו".

      בעדות נוספת, מתאר סוחר שפעל לבדו את שיטת הפעולה של איזי פורקס. השופט טננבאום: "באיזה חברה סחרת?" העד: "באיזי פורקס בלבד". השופט: "כמה זמן לקח כל התהליך?" העד: "חצי שנה". השופט: "וכמה הפסדת?" העד: "כ-70 אלף דולר. הייתי בטוח שהם ידידים שלי, הם היו מאוד נחמדים... כיום אני יודע שעל כל הפסד שלי הם הרוויחו". השופט: "איך אתה יודע?" העד: "אני יודע את זה דרך הניסיון שהיה לי". השופט: "מישהו מהאנשים האלה אמר לך?" העד: "אני אגיד זאת בצורה הכי ברורה: אם יתברר שהחברה עבדה מולי זה אומר שכל הפסד שלי זה רווח שלהם. האם זה ברור העניין הזה?" השופט: "לא. אני שואל מאיפה אתה יודע שהם מרוויחים מההפסד שלך?" העד: "הם אלה שעובדים מולי והם אלה שנותנים את הכסף. איזי פורקס לא טוענת זאת. לפיהם, הם מתכסים מול איזי פורקס קפריסין, שבית דין לעבודה קבע שזו אותה חברה. הם מתכסים מול עצמם".

      חלק ניכר מהעדויות ניתנו על ידי חרדים, אוכלוסייה שנפגעה קשות מפעילות הפורקס. חוסר הניסיון בתחומים פיננסיים והרצון לשפר את רמת חייהם הביאה חרדים רבים לחברות הפורקס, שם הפסידו את כספיהם.

      "זו איזי פורקס. הם מתפרנסים מזה שאני מפסיד"

      עורך דין מטעם התביעה שואל את אחד העדים שסחר ואף הביא סוחרים חדשים לאיזי פורקס: "מי אמר ומה אמרו לך לגבי האופן שבו החברה עובדת?" העד: "דיברו על כך שהחברה מקבלת עמלות וזה הכל". עו"ד: "הם אמרו לכם שהם הצד השני של העסקה?" העד: "מה פתאום? זה היה המשבר הכי גדול שהיה לנו, שגילינו שאנחנו מקבלים אחוזים". עו"ד: "מתי גילית זאת?" העד: "אחרי שיצאתי מהמשרד גיליתי שהם מקבלים על ההפקדות שלי. על כל קליינט שנכנס לשוק הם מקבלים 10%. הייתי בשוק מזה וגם מכך שמי שסוחר מולי זו הקבוצה עצמה, זו איזי פורקס. הם מתפרנסים מזה שאני מפסיד, זה היה עוגמת נפש.

      "כיום יש לי משרד. אני קורא לעצמי 'המכון החרדי להכשרה פיננסית'. אני מתעסק בגמילה מפורקס כבר יותר משנתיים ותשעה חודשים. אני שומר על החוג החרדי במטרה להסביר להם שאין להם מה לעשות בפורקס". השופט טננבאום: "אנשים לא מדברים אתך היום?" העד: "חלק כן, חלק לא. הגעתי אתם להבנה, הם רואים שאני לא נגדם. כמוהם נפלתי והפסדתי כסף". עו"ד: "האם היו בכירים במגזר החרדי שפנו אליך וביקשו שתוציא את הבשורה הזאת?" העד: "הרב שפרן, שהוא רב פוסק בבני ברק". השופט: "הוא בא אליך?" העד: "נפגשתי אתו פעם בעניין אחר, והוא רצה להבין מה היה המהלך שם. הסברתי לו מה שקורה ואני יודע שהוא הוציא פסק מפורש שאסור להתעסק עם מסחר במט"ח ועם חברות כאלה. אני מכיר גם גמ"חים שלא מלווים כסף למי שסוחר במט"ח".

      הרוניאן מיוצג על ידי עוה"ד אסף ברם, גיל דחוח ורועי סלוקי ממשרד ברם, דחוח ושות'.

      עורך דין: "כמה מתוך כל אלה שאתה מכיר הרוויחו כסף?"

      העד: "אף אחד לא"

      עו"ד: "אף אחד?"

      העד: "כולם הפסידו"

      עו"ד: "כולם הפסידו?"

      העד: "ברור"

      עו"ד: "איזה אחוז מהכסף הופסד?"

      העד: "70%-100%. יש כאלה שהצילו את הכסף, הם ראו שהם מפסידים אז עצרו"

      השופט טננבאום: "באיזה חברה סחרת?"

      העד: "איזי פורקס בלבד"

      השופט: "כמה זמן לקח כל התהליך?"

      העד: "חצי שנה"

      השופט: "וכמה הפסדת?"

      העד: "כ-70 אלף דולר. הייתי בטוח שהם ידידים שלי, הם היו מאוד נחמדים...כיום אני יודע שעל כל הפסד שלי הם הרוויחו"

      עורך דין: "מתי גילית את זה?"

      העד: "אחרי שיצאתי מהמשרד גיליתי שהם מקבלים על ההפקדות שלי. על כל קליינט שנכנס "איזי פורקס ישראל היא חלק מקבוצה בינלאומית, שפועלת תחת פיקוח ורגולציה ברחבי העולם ובעלת רישיונות בארה"ב, באירופה ובאוסטרליה בהתאם לכללי הרגולציה המחייבים גילוי נאות של סיכוני המסחר במט"ח ותחת פיקוח מחמיר של הרשות לניירות ערך המקומית ורישיונות הפעלה מטעמה.

      "איזי פורקס מדגישה את הסיכון הגלום במסחר במט"ח ואנו מאמינים כי יש לפעול בו באחריות, בשקיפות ובהגינות. בשונה מרב העולם, בישראל שוק זה עדיין אינו מוסדר ומפוקח. עם זאת, איזי פורקס פועלת על פי נוהלים וכללים של חברה מפוקחת. פנינו בעניין ליו"ר רשות לניירות ערך, פרופ' זוהר גושן, בבקשה להתחיל לפעול להסדרת השוק גם בישראל באמצעות גיבוש כללים לניהול זירות מסחר. הסדרת השוק גם בישראל היא צעד מחויב המציאות ויש ללמוד מהניסיון בנושא הקיים בעולם.

      "לעניינו של מר הורניאן, איזי פורקס הגישה נגדו קובלנה פלילית הנידונה בימים אלו בבית המשפט השלום בירושלים ואיננו מעוניינים לנהל את ההליך המשפטי מעל דפי העיתון. עם זאת, בית המשפט המחוזי בתל אביב, שדן בתביעה האזרחית, קבע מפורשות כי הורניאן לא היה משקיע תמים".