האם משפחת עופר עושה שקשוקה ב'?

מירב ארלזורוב בטוחה כי לציבור אין באמת במה לאיים על צים, ולכן הוא יצטרך להסתפק במה שמשפחת עופר מציעה לו. הלקח - לא נותנים אשראי על מסך מוניטין של משפחת טייקונים

מירב ארלוזורוב

למשפחת עופר אין מה להלין על הכינוי "שיטת השקשוקה" שדבק בה. את הכינוי הזה טבעה היא עצמה. עו"ד רם כספי, שייצג את המשפחה במשא ומתן על רכישת השליטה בצים מידי המדינה, תיאר במלים אלה את המשא ומתן, וכך הדביק לעסקת מכירת השליטה בצים תדמית של עסקה כושלת מבחינת המדינה (כלומר, מבחינת הציבור), ועסקה מפולפלת מבחינתה של החברה לישראל.

חמש שנים חלפו מאז עסקת השקשוקה, ובימים אלה שוב נמצאת משפחת עופר במשא ומתן עם הציבור, שוב בנוגע לצים, ושוב עולה האפשרות של שקשוקה של הציבור. משמע, שוב עולה האפשרות לעסקה שתהיה הרבה יותר כדאית למשפחת עופר מאשר לציבור.

האם הולכת ומתרקמת כאן "שקשוקה ב'"? ייתכן בהחלט, וכמו במקרה של שקשוקה א' - אין לציבור מה להלין על כך. שתי השקשוקות כאחת הן תולדה של רשלנות הציבור ושל חוסר היכולת שלו להשקיע בתבונה ולבצר מראש את זכויותיו.

המשא ומתן הפעם הוא על הסדר החוב בצים. המשבר העולמי פגע קשות בענף ההובלה הימית, וצים בתוכו. כתוצאה מכך, חובות בגובה 6.7 מיליארד דולר של צים נהפכו לקשים מנשוא, והחברה נקלעה לגירעון של מיליארד דולר ונכנסה להליך של הסדר חובות. מדובר בחובות לבעלי מספנות (שבונים עבורה אוניות), לבעלי אוניות (מהם היא חוכרת אוניות לשימושה), לבנקים בעולם (מהם היא מקבלת הלוואות כדי לממן את ההצטיידות באוניות חדשות) וגם בחובות לשני נושים חשובים נוספים. הנושה האחד הוא הציבור בישראל, שרכש - באמצעות הגופים המוסדיים המנהלים את כספי הפנסיה שלו - איגרות חוב של צים בסכום של 350 מיליון דולר ללא ביטחונות. הנושה השני הוא משפחת עופר.

כן, משפחת עופר, המחזיקה בשליטה בצים באמצעות שליטתה בחברה לישראל, היא בין הנושים הגדולים ביותר של צים. עסקי הספנות הפרטיים של משפחת עופר מחכירים לצים אוניות, וצים חבה עבור אוניות אלה כ-1,050 מיליון דולר. במלים אחרות, כמעט שישית מחובותיה של צים הם לבעלי השליטה בה.

בפועל, זה כבר פחות. בעקבות מצוקתה הודיעה צים כי אין ביכולתה ואין בכוונתה לשלם את כל חובותיה. מנכ"ל החברה לישראל, ניר גלעד, החל במסע חובק עולם כדי להביא לדחיית חלק מהתחייבויותיה של צים לשנים מאוחרות יותר - הוא כבר דחה כך הזמנת אוניות בסכום של 2 מיליארד דולר - ולוויתור על חלק אחר. הוויתור המדובר הוא בסכום של כ-15% מהחובות לספקים הראשיים של צים, בתוכם גם משפחת עופר. כלומר, בפועל, משפחת עופר ויתרה כבר על 150 מיליון דולר מחובה, וההתחייבויות של צים כלפיה הצטמצמו לכ-900 מיליון דולר. גם הספקים האחרים של צים ויתרו על סכומים דומים.

"משפחת עופר לא עושה תספורת"

בשיחה עם TheMarker מדגיש גלעד את סדר הוויתורים. "עשיתי מהלך חד צדדי", מספר גלעד, "והודעתי לכל הספקים שאני משלם להם פחות. בעלי העניין מיד נתנו את הסכמתם לכך. למעשה, אם לא היתה לי ההסכמה של בעלי העניין להפחתת מחיר האוניות - לא היינו מצליחים להביא את בעלי האוניות האחרים להסכים לוויתור דומה". בנוסף לוויתור על חלק מהחוב, משפחת עופר גם מציעה להזרים כסף לצים, דרך החברה לישראל, בסכום של 350 מיליון דולר (225 מיליון - חלקה של משפחת עופר בהזרמה). "אף אחד לא יכול להגיד על משפחת עופר", מתגאה גלעד, "שהיא עושה תספורת או שהיא בורחת ונותנת לצים ליפול. להפך, הוכחנו שאנחנו בעלי שליטה שיודעים להכניס את היד עמוק לכיס".

עכשיו תובע גלעד גם מהציבור לוותר. צים מציעה לדחות את פירעון איגרות החוב שבידי הציבור בארבע שנים, מ-2012 ל-2016, בתמורה לשיפור בתנאי הריבית של האיגרות. צים אינה מעמידה לאיגרות החוב ביטחונות בתמורה לדחיית מועד הפירעון, וגם אינה מסכימה להקדים את התשלומים לבעלי האג"ח לתשלומים שמקבלת משפחת עופר עבור אוניותיה. משמע, לפי ההצעה של צים, משפחת עופר תמשיך לקבל את התשלומים שלה עבור אוניותיה באופן שוטף (לאחר ויתור על 150 מיליון דולר מהחוב), ואילו הציבור לא יקבל דבר (פרט לתשלומי ריבית) עד 2016.

סדר התשלומים הזה, שבו משפחת עופר לפני הציבור, מרגיז מאוד את הגופים המוסדיים. מרגיז אותם גם שצים אינה מוכנה לתת להם ביטחונות נוספים שיבטיחו כי ב-2016 היא אכן תפרע את חובה. עוד מרגיז אותם שמשפחת עופר טוענת ש-150 מיליון דולר הם ויתור מספק מבחינתה. "בכל עולם הספנות עשו ויתורים דומים, ואפילו גדולים הרבה יותר", אומרים נציגי הגופים המוסדיים, "והראיה שכל הספקים של צים מחקו חוב בשיעור זהה". ברוב זעמם מאיימים המוסדיים לקחת את צים לפירוק "כדי שבית המשפט ירים את המסך מעל כל עסקות בעלי העניין בצים ויבדוק אותן לעומקן. בואו נראה מה גלעד יעשה אם בית המשפט יבטל את העסקות ויחזיר את האוניות למשפחת עופר: האוניות הללו תעמודנה דוממות, לצד מאות אוניות מודממות אחרות בכניסה לנמל סינגפור".

אכן, דברים כדורבנות, אלא שגם גלעד וגם המוסדיים יודעים שזהו בלוף. למוסדיים אין כוח איום של ממש נגד צים. את האג"ח הם נתנו לצים ללא כל ביטחונות, ולכן הציבור הוא האחרון בזכותו לתבוע החזר חובות מצים. גם האיום לפרק את צים נראה מופרך: פירוק של חברה בינלאומית, עם חוב של 6.7 מיליארד דולר למספנות ולבנקים בעולם, ושפועלת בענף שאיש בישראל אינו מבין בו, נראה הרבה מעל ליכולת של בית משפט ישראלי. בוודאי שאף בית משפט לא ייענה לכך, כשעל הכף מונח חוב של 350 מיליון דולר ללא ביטחונות.

לא, לציבור אין באמת במה לאיים, ולכן הציבור יצטרך להסתפק במה שמשפחת עופר מציעה לו. כן שקשוקה או לא שקשוקה, הציבור יצטרך לאכול את הכובע, ולשנן לעצמו את הלקחים הבאים: לא נותנים אשראי על סמך המוניטין של משפחת טייקונים זו או אחרת, לא נותנים אשראי על סמך המוניטין של חברות בינלאומיות או על סמך המוניטין של קונצרן ישראלי חשוב. אשראי, במיוחד כשמדובר בחברה בינלאומית מסובכת כמו צים, נותנים על סמך ביטחונות. אחרת, צריך לקחת את הסיכון של אכילת שקשוקה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully