ד"ר קרנית פלוג: יש לבטל את הצמדת שכר המינימום לשכר הממוצע ולהצמידו למדד המחירים או לשכר החציוני

מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, תוקפת את שכר המינימום הגבוה במשק, בערב עיון על "שכר מחייה הוגן או שכר מינימום", שנערך על ידי מרכז ספיר באוניברסיטת תל אביב.



לדברי פלוג, שכר המינימום הוא חוק חשוב שנועד להבטיח שכר הוגן ולצמצם את אי השוויון, וחשוב להבטיח שרמתו תשמור על כך שעבודה תהווה חלופה מועדפת, לעומת האלטרנטיווה של אי השתתפות בשוק העבודה וקיום מהבטחת הכנסה.



עם זאת, פלוג טוענת כי בצד הבטחת שכר הוגן, חייב שכר המינימום להיקבע ברמה כזו שלא תביא לפגיעה ניכרת בתעסוקה (בכך שמפעלים שלא יוכלו לעמוד בעלויות ייאלצו לסגור את שעריהם ולשלוח את העובדים ללשכות התעסוקה - א.מ). לדבריה, יש להשוות את שכר המינימום הן להתפלגות השכר בישראל והן לשכר המינימום הנהוג במדינות אחרות עמן מתחרות התעשיות בישראל.



פלוג מציינת כי שכר המינימום מהווה כ-53% מהשכר החציוני בארץ (השכר שמתחתיו נמצאים 50% מהשכירים במשרה מלאה) - גבוה משמעותית מהשכר ביחס לשכר החציוני ברוב המדינות בהן קיים שכר המינימום. שכר המינימום בישראל הינו כ-4.15 דולרים לשעת עבודה, גבוה משמעותית מזה הנהוג במדינות שהתוצר לנפש בהן דומה לזה שבישראל.



כמו כן מציינת פלוג כי שכר המינימום בארץ אינו כולל חלק מרכיבי השכר (כמו תוספת ותק, משמרות, שעות נוספות, מענקים, החזקת רכב, דמי הבראה ועוד). לפיכך, במגזרים המאורגנים בהם קיימות תוספות אלו, שכר המינימום בפועל עולה משמעותית על זה הקבוע בחוק. לדעת ד"ר פלוג, יש להכניס לתוך שכר המינימום את כל אותם רכיבים שהם שכר לכל דבר, עבור עבודה במשרה מלאה ושאינם תמריץ עבור מאמץ מיוחד.



בנוסף, פלוג מדגישה את ההצמדה של שכר המינימום לשכר הממוצע במשק, שהינה ייחודית בחוק הישראלי. לדבריה, הצמדה זו "מגלגלת" עליות שכר מענפים בהם עולה פריון העבודה לענפים עתירי עבודה המתקשים לשרוד בתחרות הבינלאומית הגוברת. פלוג מסבירה כי היה עדיף להצמיד את שכר המינימום לשכר החציוני או למדד המחירים לצרכן.



בנוסף מציינת פלוג, כי בניגוד למצב בארץ בו שכר המינימום מתעדכן אוטומטית, במרבית המדינות בהן קיים חוק שכר מינימום מופעל שיקול דעת בעדכונו, כך שמצב המשק נלקח בחשבון בעת העדכון. פלוג מציינת כי בתקופה הנוכחית, כאשר האבטלה גואה, היה מקום לשקול את דחיית העדכון.



נקודה נוספת שעל הרשויות לטפל בה היא רמת הציות לחוק שכר המינימום. לדברי פלוג, כ-11%-15% מהעובדים הישראלים משתכרים בפועל פחות משכר המינימום, כאשר רמת הציות נמוכה במיוחד בקרב עובדים זרים ונשים במגזר הערבי. אי הציות לחוק ביחס לעובדים הזרים מגביר את הכדאיות היחסית של העסקתם, לעומת העסקת עובדים ישראלים.



פלוג דורשת לפעול לאכיפת החוק באמצעות הגברת הביקורות בענפים המועדים לציות נמוך, ובאמצעות קנסות חובה על מפירי החוק. פלוג מציינת כי עד כה לא הוטלו קנסות משמעותיים, אם בכלל, על מפירי חוק שכר המינימום.