המשבר בארגנטינה: כרוניקה של כישלון ידוע מראש?

היום הגישה ממשלת ארגנטינה את התפטרותה לנשיא, יום לאחר התפטרותו של שר האוצר. הצעד משקף את תחושת העם הארגנטיני אשר ביומיים האחרונים הפך את רחובות בואנוס איירס לשדה קרב, ואת חנויות המזון למקור ביזה.



ביומיים האחרונים נהרגו 16 מפגינים ויותר ממאה נפצעו בהתנגשויות אלימות בין המפגינים למשטרת בואנוס איירס. במעשי ביזה רבים רוקנו חנויות מזון. הבוזזים טענו כי הם רעבים ללחם. כוחות משטרה חמושים בציוד לפיזור הפגנות ירו גז מדמיע וכדורי גומי כדי לפזר את הבוזזים הרעבים.



המהומות הקשות ביותר נרשמו אתמול לפנות בוקר, בגילויי תסיסה שלא נראו כמותם מאז מהומות המזון שתרמו לנפילתו של נשיא ארגנטינה ראול אלפונסין בשנת 1989. נשיא ארגנטינה פרננדו דה לא רואה הכריז על מצב חירום, הורה על עוצר בבירת המדינה והעניק למשטרה זכויות מיוחדות עקב מצב החירום.



בקורדובה, העיר השנייה בגודלה בארגנטינה, ירו שוטרים כדורי גומי על עובדים של העירייה אשר מחו בעקבות אי תשלום משכרותיהם. במהלך הקרבות בין כוחות משטרה לעובדים התמלאו משרדי העיריה בגז מדמיע.



המהומות היוו מהלומה נוספת לנשיא ארגנטינה פרננדו דה לא רואה, הנתון תחת לחציה של קרן המטבע הבינלאומית (IMF). דה לא רואה הורה לחלק סיוע חירום של מזון בשווי 7 מיליון דולר כדי להרגיע את המצב.



המהומות החלו לאחר שממשלת ארגנטינה הודיעה על קיצוץ של 13% בקצבאות. שר האוצר, דומינגו קאבלו, אשר נחשב ע"י העם כאשם העיקרי בהידרדרות כלכלת ארגנטינה, הגיש לנשיא את מכתב התפטרותו. כמו כן הוציא שופט פדרלי צו האוסר על קאבלו לעזוב את המדינה. השופט ג'וליו ספרוני בוחן שערוריית סחר בנשק במהלך שנות ה-90, באותה תקופה כיהן קאבלו בתור שר אוצר בממשלתו של הנשיא הקודם, קרלוס מנם.



קרן המטבע הגבירה היום את הלחץ על ממשלת ארגנטינה עתירת החובות, כשאמרה שמדיניותה הכלכלית הנוכחית בלתי מתקבלת על הדעת. "ברור שהתערובת של מדיניות פיסקלית, חובות ומשטר שער החליפין אינה מתקבלת על הדעת", אמר בוושינגטון הכלכלן הראשי של הקרן, קנת רוגוף.



ארגנטינה, הסובלת זה ארבע שנים ממיתון שגרר דיפלציה, 18.3% אבטלה, ומירידה של 11% בתפוקה התעשייתית בנובמבר בהשוואה לתקופה המקבילה, עושה מאמצים לשלם את חובותיה המגיעים ל-132 מיליארד דולר. מוקדם יותר החודש עצרה קרן המטבע העברה של 1.3 מיליארד דולר לידי הממשלה לאחר שארגנטינה לא עמדה ביעדי גירעון תקציבים עליהם הוסכם קודם לכן.



דאגות מעבר לים



בתחילת חודש נובמבר חשף נשיא ארגנטינה את תוכנית הקיצוץ באמצעותה התכוונה הממשלה לחסוך 4 מיליארד דולר באמצעות קיצוץ בתשלומי ריבית למשקיעים בשנה הבאה. המשקיעים יקבלו אג"ח חדשות הנושאות ריבית ממוצעת של 7%, לעומת הריבית הנוכחית של 15%. התוכנית כוללת גם צעדים שנועדו להתניע מחדש את הצריכה הפרטית והשקעות ההון של החברות.



בסוף השבוע שעבר שכרה ממשלת ארגנטינה את נשיא מריל לינץ' אינטרנשיונל, יעקב פרנקל, בעבר נגיד בנק ישראל, כדי לייצגה במשא ומתן עם משקיעים זרים. פרנקל נמצא כעת בארגנטינה ומקיים פגישות עם בכירים בממשלתה.



אתמול דחה פרנקל את הציפיות להתערבות בינלאומית מיידית בארגנטינה. לפני שעזב את לונדון בדרכו לבואנוס איירס אמר ל"פייננשל טיימס" כי ממשלת ארגנטינה חייבת להציג תחילה תוכנית ל"חידוש צמיחה כלכלית בת קיימא כדי לשמור על יציבות". פרנקל אמר כי כדי לזכות בתמיכה בינלאומית חייבת ארגנטינה לאמץ מדיניות של צמיחה, אך הודה כי אין "מטה קסמים".



"נשיא ארגנטינה ושר האוצר שלה חשפו תוכנית שנועדה לשפר את המצב הכלכלי במדינה. חשוב שארגנטינה תשוב למסלול של יציבות כלכלית", נכתב בהצהרה של מדינות ה-G7 - צרפת, גרמניה, איטליה, ארה"ב, יפאן, קנדה ובריטניה. "ההצהרה כוללת תוכנית להפחתת החוב שלה. אנו מרוצים מכך שארגנטינה נוקטת יוזמה בנושא זה".



תגובתה של ארה"ב - בעלת המניות הגדולה והחשובה ביותר של קרן המטבע העולמית ומלווים אחרים, כגון הבנק העולמי וה-Inter-American Development Bank - הסתכמה גם היא בהצהרה קצרה: "זו היוזמה שלהם, ואנו בוחנים אותה מקרוב".



היום פרסם משרד האוצר האמריקאי הודעה לפיה הוא מודאג מאוד מהמצב הכלכלי ומהמהומות האלימות בארגנטינה, אך הודיע כי ימשיל לתמוך בכלכלת המדינה. כמו כן אמר מקור בממשל בוש כי על אף מאמצי שתי המדינות, לא הצליחה ארגנטינה להקטין, ולו במעט, את חוב ה-132 מיליארד דולר.



כמו כן, בצעד מפתיע מתרוממת מדד בורסת ארגנטינה, המרוול, ב-8%; משלימה עלייה של כ-20% ביומיים האחרונים. ככל הנראה חוששים המשקיעים מפיחות בארגנטינה בעקבות המהומות, ובוחרים להגן על כספם ע"י השקעה במניות הכבדות והיצואניות הגדולות.