שוק המניות בעלייה - האם באמת התאוששנו?

אווירת החג ממשיכה להיות מורגשת בבורסה של תל אביב. שוק המניות המקומי, שנמצא בקו עלייה מאז תחילת 2009, הגיע אתמול לנקודת ציון חדשה כאשר מדד ת"א 25 (המעו"ף) עצר ברמה של 1,025 נקודות - רמתו הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2008.

אם במחצית הראשונה של 2009 היו אלה איגרות החוב הקונצרניות שבלטו בעליות חדות, המחצית השנייה של השנה מסתמנת כעת כשעתן של המניות. המדד הבכיר בבורסה, ת"א 25, השלים עד כה עלייה של 54% מתחילת השנה, ומדד ת"א 100 עלה ב-67%.

עליות חדות יותר רשמו מדדי המניות הקטנות והמדדים הענפיים. כך למשל, מדד מניות הנדל"ן (נדל"ן 15) השלים עלייה של 112% מתחילת השנה, ומדד יתר 50 זינק ב-145%. עלייה נאה רשם גם מדד מניות הבנקים, שטיפס מתחילת 2009 ב-81%.

העליות בשוק המניות המקומי, שמחקו את מרבית הירידות של 2008, מצליחות להפתיע לא מעט שחקנים מקצועיים ומשקיעים מהציבור. הנה כמה מהתמיהות והשאלות שהגיעו לתא הדואר שלנו בימים האחרונים.

לפני חודשיים ציטטתם "בכיר בשוק ההון" שאמר שהבורסה עולה ללא סיבה מוצדקת. והנה, מאז הבורסה עלתה בעוד כמה אחוזים ואתמול הגיעה לשיא של 14 חודשים. האם זה אומר שמחירי המניות מנופחים מדי?

האמת היא שאין לנו מושג אם המחירים גבוהים או נמוכים. ולא רק לנו. איש אינו יודע זאת, כולל ה"בכיר בשוק ההון" ושאר המומחים למיניהם. מנהלי השקעות מנוסים משתדלים בדרך כלל להימנע מלהגיד משפטים כאלה אם הם לציטוט בשמם המלא. ואל אמירות בעילום שם קשה לנו להתייחס.

לגופו של עניין, העובדה שמחירי המניות הגיעו לשיא של 14 חודשים אינה אומרת דבר. היא לא נותנת תשובה לשאלות מה יקרה לרווחי החברות, מה יקרה לריבית, ומה יהיה קצב הצמיחה בישראל בשנים הקרובות. העלייה מבטאת בעיקר את האווירה הטובה בשווקים, ואת התחושה של שחקנים רבים שהמשבר הגדול נמצא כבר מאחורינו.

האמנם מאחורינו? הרי כל יומיים קם איזה נביא זעם ואומר שמוקדם לשמוח וצריך להחזיר את השמפניות למקרר, כי ברגע שהממשלות יתחילו לספוג בחזרה את הכספים שהן שפכו ההאטה הכלכלית תחזור בעוצמה מחודשת.

נכון, החשש הזה בהחלט קיים וצריך להביא אותו בחשבון. ממשלות העולם הזרימו כסף רב למערכת בשנה האחרונה, והכספים האלה צריכים להיספג בחזרה. התהליך הזה יימשך זמן, עוד רבעון או שניים, אולי אפילו שנה שלמה. אבל בשלב מסוים הממשלות יצטרכו לקצץ בתקציביהן ולהעלות מסים. כאשר זה יקרה, וזה יקרה, הדבר יהיה חייב להשפיע על הכלכלות. ממשלות ומקבלי החלטות רבים מקווים שהמגזר העסקי יתאושש ויצבור מומנטום מספיק חזק כדי למשוך את הכלכלה העולמית במקום התמיכות הממשלתיות.

הבעיה היא שתקווה אינה תחליף לאסטרטגיה, וקשה לדעת אם ברגע האמת המגזר העסקי, שעדיין עושה צעדים מהוססים, יוכל ליטול לידיו את המושכות.

האם הממשלות אכן מתכוונות לצמצם תקציבים?

הן רוצות, אבל לא תמיד יכולות - בשל מגבלות פוליטיות. אנחנו מכירים את זה היטב בישראל. הממשלה החדשה מעוניינת לקצץ בתקציבי החינוך והביטחון. אבל הצהרות לחוד ומעשים לחוד, ומעטים הם ראשי הממשלה ושרי האוצר שמסוגלים לעמוד בשביתת מורים ארוכה או בלחצים מצד מערכת הביטחון.

אם הממשלות לא יקצצו, מהיכן הן ישיגו את הכסף?

הדרך הקלה להשיג כסף בלי לשלם על כך מחיר פוליטי היא לייצר אינפלציה. אינפלציה היא כמו מס שאף אחד לא החליט עליו. היא נוגסת בכוח הקנייה שלנו בלי שנקבל על כך פיצוי מלא. וזו בהחלט סכנה, משום שאינפלציה גבוהה גורמת לעיוותים קשים ומגדילה פערים בין עשירים לעניים ובין אוכלוסיות חזקות לחלשות.

האם העליות שאנו רואים בשוק המניות הישראלי מתרחשות גם בשוקי ההון בחו"ל?

כן, אבל לא באותה העוצמה. בתרשים שלמעלה אפשר לראות שקיימת שונות די גדולה בין שיעורי העלייה במדינות שונות. כך למשל, את העלייה החדה ביותר מתחילת השנה רשם שוק המניות הרוסי, שהשלים מאז 1 בינואר עלייה של 86%. מדד ת"א 100 ממוקם לא רחוק ממנו עם עלייה של 67%, ומדד המניות הסיני, פוטסי שינואה 25, טיפס מתחילת השנה ב-40%.

לעומת זאת, השווקים של צפון אמריקה ואירופה, שהשפל בהם נרשם במארס, לא עלו הרבה מתחילת השנה. המדדים המרכזיים בארה"ב (דאו ג'ונס, 500 S&P) בריטניה וגרמניה עלו מתחילת השנה ב-13%-15% בלבד, והם עדיין רחוקים מהשיאים של 2007.

מדד 500 S&P האמריקאי, למשל, עדיין רחוק ב-32% מהשיא של יולי 2007. מדד פוטסי הבריטי רחוק בכ-25% משיאו. לעומת זאת, מדד ת"א 25 רחוק רק ב-16% מרמת השיא של סוף 2007, ומדד Bovespa הברזילאי רחוק רק ב-14% מהשיא שקבע במאי 2008.

הנתונים הללו מראים שההתאוששות של הבורסות והכלכלות אינה זהה בכל העולם, וישנן מדינות, בעיקר אלה שסבלו מבועת נדל"ן בממדים חריגים, שהמשבר עדיין מורגש בהן.