במשרד האוצר די המומים. הם עוד לא זכו לראות ניהול כה חובבני של משא ומתן בשירות הציבורי. "על הסכם כזה מוטב היה לא לחתום כלל", הם אומרים כאשר הם מתייחסים להסכם הביניים שנחתם בין הביטוח הלאומי לוועד העובדים.
לא מדובר כאן בהסכם המתוקן שנחתם ערב חג הסוכות, אלא בהסכם ביניים שנחתם בין מנכ"לית הביטוח הלאומי, אסתר דומיניסיני, לבין הוועד וההסתדרות. ההסכם הוא בעצם כתב כניעה של דומיניסיני. הוא מאפשר לעובדים לחזור לעבודה מבלי שינוכה להם שכר בגין העיצומים, מה שהופך את העיצומים ל"שביתה דה-לוקס" שאין לה מחיר. במגזר הציבורי מקובל מאז ומעולם לנכות 30%-40% מהשכר בגין עיצומים, אחרת יפרצו שביתות כל שני וחמישי.
בהסכם הביניים גם הסכימה דומיניסיני לתת לעובדים הטבות שונות כמו הקצאת טלפונים ניידים, מימון מועדון, תוספת דרגות ותוספות תקינה. כלומר, קבלת צ'ופרים בתמורה על כך שהם לא שירתו את הציבור במשך שלושה חודשים. ועוד אבסורד: העובדים לא יהיו חייבים לקיים את חוק לרון בתקופת המשא ומתן - החוק שמאפשר לתת קצבאות נכות לנכים שמשתכרים עד 93% מהשכר הממוצע במשק. אז גם לא לקיים חוק חשוב זה אפשרי?
הסכם הביניים הוא בעצם הסכם קיבוצי, כי גם ההסתדרות חתומה עליו, אך לדומיניסיני אין סמכות לחתום על הסכם קיבוצי בלי תיאום והסכמה עם הממונה על השכר, אילן לוין. ואמנם לוין אמר בדיונים פנימיים באוצר ש"מעולם לא נתקל בהסכם כה רע".
אז איך זה שהסכם הביניים מת ובמקומו נחתם הסכם חדש ערב חג הסוכות? זה קרה עקב פנייתו של שר הרווחה יצחק הרצוג ללוין כדי שיתערב בסכסוך. לוין התערב והודיע לצדדים שהסכם הביניים בטל ומבוטל. עקב כך נפתח משא ומתן מחודש, ומה שהושג בו ערב סוכות שונה לחלוטין ממה שכתוב בהסכם הביניים.
עכשיו תיאלץ דומיניסיני לנכות שכר מהעובדים בגין העיצומים - כמו שמקובל בכל המגזר הציבורי. כמו כן, היא תיאלץ לבטל חריגות שכר, כמו אותו פטנט הקרוי "שעות מאגר". העובדים יקבלו על עצמם לבצע מטלות וטכנולוגיות חדשות, ומצד השני יקבלו צ'ופרים שונים שמוגבלים בסכום השווה לתוספת שכר של 2%.
כך הפך ההסכם לסביר. כך יחזרו ביום ראשון הקרוב עובדי הביטוח הלאומי לעבודה סדירה. כך יזכו הנכים להתחיל לקבל סוף-סוף את מה שמגיע להם לפי חוק לרון. כך גם תוכל דומיניסיני לשמור על יכולת הניהול שלה.
יותר מ-20%
ב-1 באוקטובר קיבלו כל הפנסיונרים בשירות הממשלתי תוספת של כ-20% לפנסיה. זו תוצאה של הסכם שנחתם בין יו"ר ההסתדרות, עופר עיני לבין האוצר, הסכם ששינה את שיטת הצמדת הפנסיה לעשרות אלפי פנסיונרים.
עד עכשיו היתה הפנסיה צמודה לשכר של העובד הפעיל המקביל לאותו פנסיונר. מעכשיו תהיה הפנסיה צמודה למדד המחירים. ומשום שלאורך זמן ההצמדה לשכר מניבה תוספות גבוהות יותר, הסכימה ההסתדרות לשינוי בתנאי שהפנסיונרים יקבלו פיצוי.
היתרון לאוצר הוא שאם עכשיו ייחתם, למשל, הסכם שכר עם המהנדסים או הרופאים, כבר לא יהיה צורך לעדכן כלפי מעלה גם את שכר הפנסיונרים מקרב המהנדסים והרופאים, כך שחתימת הסכם שכר תהיה קלה וזולה יותר.
אבל לא כל המגזר הציבורי חתם. צה"ל, השב"כ, המוסד, המשטרה ושירות בתי הסוהר לא חתמו עדיין על ההסכם. בצה"ל לא מוכנים להסתפק בתוספת של 20%. הצבא טוען שאצלו פורשים לפנסיה בגיל צעיר, ולכן אנשיו זכאים לפיצוי גבוה יותר.
אבל מאחורי התנגדות הצבא יש סיבה נוספת. האינטרס של הקצינים הבכירים הוא להשאיר את השיטה הקיימת על כנה, כי שדרות הפיקוד הגבוהות זוכות לתוספות שכר גבוהות במהלך השנים, הרבה מעבר למדד. לעומת זאת, שדרות הפיקוד הנמוכות, הכוללות בעיקר נגדים, לא זוכות לקבל תוספות גבוהות, לכן להם עדיפה יותר שיטת ההצמדה למדד.
כלומר, השינוי טוב לרס"ר אך רע לאלוף. ומשום שבצוות המשא ומתן מי שקובע הם הקצינים הבכירים ולא הרס"רים - המשא ומתן תקוע.
כפפה ליעקב נאמן
לשכת עורכי הדין מנסה להקשות על הכניסה למקצוע. הם רוצים להאריך את תקופת ההתמחות משנה לשנתיים, להקשות על מעבר הבחינות ולחייב את המתמחים בקורסים נוספים שינוהלו בתוך לשכת עורכי הדין.
ראש הלשכה, יורי גיא-רון, טוען שהמקצוע מידרדר כי השוק מוצף בעורכי דין חדשים שאינם ברמה מספקת. אבל האמת היא שעורכי הדין הקיימים מעוניינים להפחית את מספר עורכי הדין הפוטנציאלי, כדי לשמור על שכר טרחה גבוה לעורכי הדין הקיימים, חברי הלשכה.
כך פועלת כל גילדה מקצועית. עצם קיומה פוגע ברווחת הציבור. הגילדה דואגת להקטנת התחרות בענף ולמניעת כניסת חברים חדשים. מטרתה היא לדאוג לביקוש גבוה ולכן לתעריפים מנופחים לחבריה - בעיקר לוותיקים שביניהם.
אבל הפעם קמה ליוזמה התנגדות מצד פורום הסטודנטים למשפטים, שהחליט לצאת למאבק נגד הגילדה של עורכי הדין. הפורום תובע שהסמכת עורכי הדין והענקת רישיונות במקצוע יועברו מלשכת עורכי הדין לידי המדינה. כך יימנע ניגוד האינטרסים המובנה של הלשכה, שפועלת להקשות על כניסה למקצוע - מהטעמים שהובאו לעיל.
הפורום צודק. זכותו הטבעית של כל אדם הוא לבחור בכל מקצוע שיחפוץ, ואין לאפשר לגוף אינטרסנטי להגביל זכות זו. השוק הוא שיקבע את כמות עורכי הדין ואת שכר הטרחה שיקבלו, כמו שזה קורה אצל כלכלנים, מהנדסים, רופאים או מתכנתים.
מקצוע עריכת הדין מאפשר עבודה בשטחים מגוונים, ולאו דווקא בייצוג מול בית המשפט. אבל אם לצעירים יתברר שהשכר שהם מקבלים נמוך, הם עצמם יעדיפו לעבור למקצוע אחר והביקוש ללימודי משפטים יירד.
האם יהיה לשר המשפטים יעקב נאמן האומץ להרים את הכפפה ולהעביר את הסמכת עורכי הדין מהלשכה למדינה?
שיטת מצליח
מדי חודש אנחנו משלמים חשבונות בפקודות קבע לחברות תקשורת, טלוויזיה, חשמל ומים. החברות הללו עובדות ב"שיטת מצליח" - מכניסים עזים לחשבון מתוך הנחה שרבים מאתנו לא בודקים כלל את החשבונות.
ידידי א' גילה השבוע ש-HOT הכניסה לחשבון שלו סעיף חדש: "שקעים נוספים". הוא פנה למוקד ושם התנהלה השיחה הבאה.
א': "מה פתאום אתם מחייבים אותי על ?שקעים נוספים'"?
המוקד: "זה כנראה במסגרת המעבר שלך ל-HD".
א' מרים את קולו: "אבל הבטחתם שהמעבר יהיה בחינם".
המוקד: "תן לי לבדוק".
(כעבור דקות ספורות) המוקד: "נכון, זה לא אמור להיות כך. תקבל החזר בחשבון הבא. שמחתי לעמוד לרשותך, חג שמח".
אז מי אמר שב-HOT לא אדיבים? הם מאוד אדיבים, בעיקר כאשר הם נתפסים בקלקלתם.