המנהל המיוחד: אם יתברר שהמניות של רייפמן לא נמצאות אצל הנאמנים - ההאשמות נגדו יהפכו לפליליות

"מדובר בחייב חמקמק ומתוחכם שאינו בוחל באמצעים ואשר פשוט איננו מכיר בסמכות בית המשפט.. חייב אשר משטה בכל הגורמים המעורבים לרבות הנושים, המנהל המיוחד, כונס הנכסים הרשמי ובתי המשפט. חייב אשר מחזיק מניות בשווי כמאה מיליוני שקל במבני אחזקות סבוכים שנוצרו על ידו ומנסה להשתמש עתה במבנים הללו כדי לנהל מו"מ עם המנהל המיוחד, הכנ"ר וביהמ"ש כנגד העברת המניות למנהל המיוחד".



כך מסכם המנהל המיוחד, עו"ד איתן ארז, את התנהלותו של מייסד אמבלייז, אלי רייפמן, בעיקרי טיעון שהגיש לבית המשפט העליון במסגרת ערעורו של רייפמן על החלטת השופטת ורדה אלשיך לפיה ביזה את הצו מיולי השנה שהורה לו להעביר את מניותיו באמבלייז לידי ארז.



לפני כשבועיים שלח שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, את רייפמן למאסר של 45 יום, בשל ביזיון צו בית המשפט שהוציאה אלשיך. בעיקרי הטיעון שהגיש השבוע רייפמן באמצעות עו"ד שלומי תורג'מן ודורון אפיק, הוא האשים את ארז ברדיפתו. רייפמן טוען כי בשל העברת המניות בשרשור לנאמנים בלונדון הוא אינו יכול להעביר את המניות לארז בתוך כמה ימים, כפי שסברו במחוזי ובעליון. לדבריו, ההעברה נעשתה כדי להגן על מפעל חייו מפני ניסיון ההשתלטות של קרנות אמריקאיות, שהצהירו על כוונתן לפעול לפיטורים המוניים של עובדי החברה.



בעיקרי הטיעון טוען ארז כי עד היום טרם הועברה אליו ולו מנייה אחת מתוך כ-39 מיליון המניות לגביהן הצהיר רייפמן כי הן מצויות בבעלותו או בשליטתו. עוד טוען ארז כי למרות שרייפמן אמר בחקירתו בבית המשפט כי הוא מחזיק באמצעות נאמנים כ- 39 מיליון מניות באמבלייז, בהמשך הוא הגיש תצהיר חסוי לבית המשפט בו טען כי "לא ברור האם כלל קיימות מניות וניתן להעבירן".



ארז טוען כי אם בפועל יתברר כי המניות לא נמצאות אצל הנאמנים כי אז "ההאשמות שיהיו כנגד החייב לא יהיו רק בהיבט של החזר חובות אלא בהיבטים פליליים חמורים ביותר לרבות זיוף, מירמה, עדות שקר, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, רישום שעבוד כוזב, הונאה וכיו"ב. האם החייב טוען עתה שכלל אין מניות ???" . ארז מוסיף כי נכון להיום אין לו שום ראיה ממשית ומוחשית על קיומן של המניות עליהן הצהיר החייב.



לטענת ארז, חלק מחובותיו של רייפמן, שעומדים נכון להיום על כ-315 מיליון ¤, מקורם בהלוואות שנלקחו על ידו בריביות אסטרונומיות של עשרות אחוזים בתקופות של חודשים ספורים.



באשר לטענתו של רייפמן לפיה ארז טירפד את הסדר הנושים שאליו ניסה להגיע, מציין ארז כי המקור להסדר אמור היה להיות מכירת מניותיו למשקיעים מארה"ב תמורת סכום של 40 מיליון דולר וכי כאשר נשאל רייפמן מה יקרה אם לא יעביר את המניות למשקיעים השיב כי יחתום להם שישלם להם אחרי שנה 80 מיליון דולר. תשובה זו, לפי ארז, מלמדת על חוסר רצינותו של רייפמן, שהיה מוכן להתחייב לריבית דולרית של % 100 לשנה.



במארס 2009 ניתן צו כינוס נכסים נגד רייפמן, לבקשת שתי חברות נושות שלו. ארז ביקש מבית המשפט המחוזי בתל אביב להורות לרייפמן להעביר לאלתר את מניות אמבלייז לחשבון קופת הכינוס שכן לטענתו חלק ממניותיו של רייפמן רשומות על שם חברה, "כדי להסתיר מיריביו את כמות המניות המדויקת שבשליטתו".



תגובת עוה"ד שלומי תורג'מן ודורון אפיק לעיקרי הטיעון אשר הוגשו על ידי המנהל המיוחד:



"אנו שמחים על כך שלבסוף הפנים המנהל המיוחד את העובדה כי בקשתו לבית המשפט המחוזי נשענה על ראיות חסויות וכיום אינה מחזיקה מים. יחד עם זאת, אנו מצרים על כך שכעת שינה פעם נוספת המנהל המיוחד את גרסתו והחל לייצר טענות שכלל אינן רלוונטיות להליך המתקיים בבית המשפט העליון וראוי כי נזכיר למנהל המיוחד כי בהליך ביזיון המדובר, אנו עדיין מצפים שהמנהל המיוחד, במקום להסתתר מאחורי בליל טענות בלתי רלוונטיות וראיות חסויות, יסביר סוף סוף מהי הדרך שהוא מציע להעברת המניות ויחדל מלעשות שימוש בהצהרותיו לפיהן ניתן להעביר את המניות ב- 5 דקות. שכן, כל עוד לא מוצעת דרך ממשית על ידו, הרי שהתהליך המוצג על ידי מר רייפמן הוא התהליך הנכון ומשכך אין ביזיון".