מדוע אין לישראל 20 פרסי נובל

>> על עדה יונת, אישיותה ומשמעות הישגיה למדע ולאנושות עוד ייכתב רבות בעתיד. סיפור חייה הוא דוגמה נוספת לכך שאדם אחד יכול לשנות את ההיסטוריה. מדינת ישראל קמה וממשיכה להגיע להישגים אדירים בזכות מספר לא גדול של אנשים מדהימים, אשר הצליחו לעשות את הבלתי יאומן. אנשים נחושים, בעלי כוח רצון בלתי רגיל, שנטלו על עצמם סיכונים חסרי היגיון מכל נקודת מבט אפשרית, ובאורח פלא הצליחו. עדה היא חברה של כבוד במועדון הזה.

הבשורה על זכייתה בפרס נובל עוררה גל אדיר של רגשות שמחה וגאווה לאומית, וגם הרבה מסקנות מעניינות, חלקן קיצוניות ובלתי סבירות. האופטימיים שבינינו מקווים כי זוהי סנונית אשר מבשרת אביב של שפע פרסים נוספים. זהו כמובן תרחיש בעל סיכויים נמוכים למדי. אבל גם סיכוייו של התרחיש הפסימי, כאילו עדה היא המוהיקני האחרון, הם בלתי סבירים לחלוטין. ראוי להסיר דאגה מלבנו: יהיו עוד פרסי נובל ישראליים בעתיד.



מדענים מצוינים יהיו לנו תמיד, כפי שתמיד יהיו לנו סופרים ומשוררים מצוינים. זאת תופעה אנושית שלא ניתן למנוע אותה. חבל שמספרם יהיה קטן יחסית למה שיכולים היינו לראות אילו ממשלות ישראל לדורותיהן היו מתייחסות לחינוך ולהשכלה הגבוהה קצת יותר ברצינות. החשבון הוא פשוט. כיום, כאשר מדעים אינם מקצועות חובה, רק 8% מתלמידי ישראל לומדים כימיה ברמה כלשהי. לכן, הסיכוי לפרס נובל נוסף בכימיה שונה לחלוטין בהשוואה למצב היפותטי שבו 30% מתלמידי ישראל היו נחשפים למקצוע.



כדאי להציץ בנתונים נוספים: השנה נוצר שוויון בגודל האוכלוסיות היהודיות של ישראל וארה"ב. אבל מספר הסטודנטים היהודים בארה"ב הוא 500 אלף ואילו מספרם של כל הסטודנטים בישראל, כולל הלא יהודים, הוא 250 אלף. קיימת כמובן בעיית המגזר החרדי - בעל הרגלי לימוד, שקדנות וחריצות אינטלקטואלית, אשר מנהיגיו חוסמים ביעילות רבה את דרכם של בניו ובנותיו לאוניברסיטאות. אבל גם בארה"ב קיים מגזר חרדי גדול, כך שלא ניתן להיאחז בתירוץ הזה כדי להסביר את הפער במספרים. המשמעות היא שמערכת השלטון בישראל אינה מסוגלת או מעוניינת לממש את מלוא הפוטנציאל של מאגר המוחות במדינה.



טיפוח מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה הוא אינטרס עליון של כל מדינה מפותחת. זה אכן היה המצב גם בישראל עד אמצע שנות ה-70, תקופת הפריחה של מערכות החינוך במדינה. מאז הכניסו ממשלות ישראל את המערכת האקדמית למגרש משחקים אחר, שבו נקבעים סדרי עדיפויות ומתבצעת חלוקת משאבים על פי כוחות השוק, והכוונה לשוק הכרמל.



תקציב המדינה משקף בדרך כלל שורה של פשרות מול קבוצות לחץ שונות. במגרש הזה מדשדשים נציגי ההשכלה הגבוהה כמו שחקנים זוטרים מנבחרת הנוער, בעיקר בהשוואה לעסקנים המתוחכמים של המפלגות הדתיות, של ועדי העובדים ושל גופים עסקיים וציבוריים גדולים. כאשר לאנשי האוצר הסמכות הבלעדית לקבוע את רמת החינוך בישראל ואת היקף המחקר באוניברסיטאות, התוצאות קשות.



אנו מתברכים במספר מכובד של תשעה פרסי נובל, אבל אילו היתה לנו מדיניות בעלת חזון, כפי שהיה בתקופתו של דוד בן גוריון, סביר להניח שהיו אתנו כיום יותר מ-20 חתני נובל ישראלים, ועוד כמה הישגים שנראים לנו כעת דמיוניים. אנו משולים כיום לאדם מאושר שמצא במקרה גוש זהב, אבל אינו יודע כי בקרקע שמתחת לרגליו חבוי מכרה זהב ענק.



-



אהוד קינן הוא פרופסור לכימיה בטכניון ונשיא החברה הישראלית לכימיה