עוד קומה בבניין רעוע

>> בקול תרועה רמה יוצאים לדרך הדיונים בנושא הרפורמה בשוק התקשורת, שאמורה לפתור את כל הבעיות בשוק הטלוויזיה הסבוך. ואולם לא ניתן להחמיץ את האירוניה הנוצרת כאשר ועדת הכלכלה תדון מחר במעבר למשטר רישיונות ופתיחת הטלוויזיה המסחרית למתחרים נוספים - אך מועצת הרשות השנייה עתידה לדון מחרתיים בעתידו של ערוץ 10 ובניסיון להאריך את זיכיונו ולפרוס את החובות הרבים שצבר, ובעצם להציל את הזכיין מסגירה בגלל החשש שלא יבוא מתחרה חדש.

הרפורמה מוצגת ככזו שתשכלל את השוק ותפתח אותו לתחרות, אבל אפשר רק לדמיין את גודל המכה שתנחת על הגופים הקיימים אם ייכנס מתחרה חדש לשוק. יש לזכור כי שתיים מתוך שלוש הזכייניות נאבקות על קיומן וצפויות להפסיד עשרות מיליוני שקלים השנה.



בדעת המיעוט של ועדת מרדכי מועלה ספק כי גופים נוספים ייכנסו לשוק זה, מה שיביא להנצחת המצב הקיים לתקופה בלתי מוגבלת. התמיכה של כלל הזכייניות במעבר לרישיונות מראה כי כנראה שגם הן מאמינות שלא יקום עליהן מתחרה חדש לכלותן, אחרת היו דבקות בבלעדיות שנותנת להן שיטת הזיכיונות גם במחיר של מכרז כל כמה שנים.



יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אופיר אקוניס, מסביר כי מדובר בחקיקה שתסדיר את השוק באופן גורף ולטווח ארוך, "בלי שיבואו עוד כמה שנים לבקש תיקוני חקיקה". עם זאת, בחקיקה שעל הפרק אין התייחסות לנושא האינטרנט ושלל הטכנולוגיות שהתפתחו בשנים האחרונות ויכולות לאפשר לגופי הטלוויזיה להעביר שידוריהם דרך הרשת בלי שתופעל עליהם שום רגולציה.



המציאות מקדימה את החקיקה בעניין זה, וכאשר צפייה בתכנים באינטרנט היא כבר עובדה קיימת, איך אפשר לקיים הליך חקיקה גורף שכלל לא מתייחס לנושא? הרי קיימים סיכויים גבוהים שתוצאות השימוע של מועצת הכבלים והלוויין ידרשו אף הן שינויי חקיקה, מה שהופך את הרפורמה הנוכחית לכזו שבוודאי תצריך שינויים בשנים הקרובות.



נושא נוסף שנדחק הוא ברית המועצות - איחוד גופי הרגולציה (הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין) אינו חלק מהחוק. זכייניות הטלוויזיה המסחרית מאשימות כבר שנים את הרגולציה בכך שהיא מחמירה וקפדנית מדי, עולה עשרות מיליונים בשנה ומתמקדת בדברים זניחים. החובות בגובה עשרות ומאות מיליוני שקלים שצברו כל הזכייניות במהלך השנים מעידים כי גם לציבור צריכות להיות טענות לרגולטור על כך שנכשל בתפקידו כאשר לא דאג שהזכייניות יעמדו במחויבויות שלקחו על עצמן. כיצד ניתן להאמין שאפשר לשנות את השוק באופן גורף בלי שאופי הגופים המפקחים יהיה חלק אינטגרלי מהחוק?



שוק הטלוויזיה כולו נבנה טלאי על טלאי, ומעולם לא נערכה חקיקה שתסדיר את שוק השידורים כולו. כיום כולם יודעים לספר כי עליית ערוץ 10 לאוויר נעשתה בהליך לא מיטבי ותוך הסתמכות על ציפיות המדינה שהתבדו, וכי המכרז השני על ערוץ 2 היה פארסה שבה הוגשו הצעות לא סבירות והובטחו דברים שהזכייניות לא מצליחות לקיים כיום. החקיקה שעל הפרק מתעלמת מנקודות מהותיות ובנויה גם היא כקומה נוספת בבניין הרעוע, ולא תוך בחינה אמיתית ומהותית של השוק כמכלול. כך מזמינים את המשבר הגדול הבא.