>> מה באמת מעניין את עורכי הדין? אילו סוגיות משפטיות מעסיקות אותם ביומיום? מהם פסקי הדין שעורכי הדין והמשפטנים חוזרים אליהם שוב ושוב? רשימת 100 פסקי דין הפופולריים ביותר במאגר המשפטי נבו מספקת הצצה סטטיסטית למה שבאמת חשוב ומעניין את עורכי הדין והמשפטנים.
התוצאות מבוססת על ספירת כל ההקלקות להורדת כל אחד מפסקי הדין מאתר האינטרנט של המאגר המשפטי "נבו" בפורמטים שונים - וורד, pdf או html. יש לציין כי הנתונים אינם משקפים משתמשים ייחודיים (יוניקים) ועל כן ייתכן כי פסק דין הורד על ידי אותו משתמש יותר מפעם אחת.
המגמה ברורה: פסקי דין העוסקים בסוגיות פרקטיות של סדר דין אזרחי, תביעות ייצוגיות ועבירות כלכליות מתברגים למקומות גבוהים ברשימה. אין ספק כי משפטנים נזקקים לפסקי הדין האלה ונעזרים בהם בתכיפות רבה. הבג"צים, העתירות החוקתיות והתיקים הזוכים להדים בתקשורת הפופולרית נמצאים ברשימה הזאת במיעוט.
ניתוח כמותי של רשימת 100 פסקי הדין הנצפים ביותר משגר מסר ברור לבית המשפט העליון: ציבור המשפטנים זקוק לבית משפט שמכריע בסוגיות אזרחיות, עסקיות, יומיומיות. 74% מפסקי הדין ברשימה הם כאלה.
רק 12% מפסקי הדין הנצפים ביותר הם בג"צים. למרות אלפי העתירות הנידונות מדי שנה והביקורת הציבורית והפוליטית הקשה שסופג בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, נראה כי הקהילייה המשפטית מגלה רק עניין מועט בבג"צים.
ידוענים בצמרת
הנשיא לשעבר משה קצב העסיק וסיקרן את כולנו. לא רק את המשפטנים. לא מפליא למצוא במקום גבוה יחסית ברשימה (מקום 11) את פסק דין פלונית (א') נ' היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז העוסק בסבירות החלטתו של היועץ לחתום על הסדר טיעון עם קצב - הסדר שבוטל בסופו של דבר על ידי הנשיא לשעבר.
דמויות ציבוריות אחרות משתלבות גם הן במקומות בולטים ברשימה. למשל, פסק הדין בערעור של ח"כ יולי נודלמן על חיובו בתביעת הדיבה שהגיש נגדו השר לשעבר נתן שרנסקי הגיע למקום ה-22. נודלמן חויב בסכום עתק במונחי תביעות דיבה בישראל, כחצי מיליון שקל.
מקדים אותו פסק הדין בערעורו של ארנסט יפת (מקום 21), מי שהיה המנכ"ל האגדי של בנק לאומי והורשע בפרשת ויסות מניות הבנקים. אבל הרבה לפניהם מככבת במקום התשיעי הרשעתם של מנכ"ל הפניקס דאז, איתמר בורוביץ' ומנהליהם של עוד שש חברות בפרשת קרטל חברות הביטוח.
קלאסיקה משפטית
בהמשך הרשימה נמצאות לא מעט קלאסיקות משפטיות. למשל, במקום ה-41 מדורג פסק הדין בפרשת בנק צפון אמריקה (גדליה בוכבינדר נ' מפרק בנק צפון אמריקה) - מההחלטות הבולטות מתחום אחריות הדירקטורים בחברות ציבוריות.
במקום 45 - בג"ץ אליס מילר, שהתעקשה על שילוב נשים בקורסי טיס של חיל האוויר.
פסק הדין שבו נקבע כי המלה "נאצי" שהטיח אמנון דנקנר באיתמר בן גביר בתוכנית הטלוויזיה "פופוליטיקה" מהווה לשון הרע הגיע למקום ה-71. השופטת עדנה ארבל, שכתבה את עיקר ההכרעה, חייבה את דנקנר לשלם פיצוי בגובה שקל אחד.
שלושה מקומות מתחתיו (מקום 74) התייצב בג"ץ ליאור חורב, שעניינו סגירת כביש בר אילן בירושלים בשבתות. בג"ץ ציבורי ידוע אחר, עתירתו של עאדל קעדאן על זכותו להתגורר ביישוב קציר, הגיע למקום 82.
עתירת התנועה לחופש המידע שבעקבותיה חויבה רשות המסים לחשוף את שמותיהם של מי שזכו לכופר במקום העמדה לדין על עבירות מס הגיע למקום 90. אגב, גם זה פסק דין שיצא מתחת ידה של השופטת עדנה ארבל. במקום 92 תמצאו את הלכת קלמר נ' גיא, בה ריכך בית המשפט העליון את הדרישה כי עסקה במקרקעין תיעשה תמיד בכתב.
לא מעט פסקי דין בחוזים הגיעו למקום בולט. במיוחד ראוי לציון פס"ד רוקר נ' סלומון, שבו עסק הנשיא בדימוס אהרן ברק בסוגיות תום הלב בחוזים. פסק הדין ממוקם במקום 13 על אף שניתן כבר לפני עשר שנים והוא זוכה לכמאה צפיות מדי חודש בממוצע (כזכור, הנתון מבוסס על מאגר נבו בלבד). ייתכן כי הסיבה לכך היא היותו פסק דין הנלמד על ידי סטודנטים רבים הנעזרים במאגר הממוחשב.
פסקי דין העוסקים בזכויות קנייניות ובמצבי חדלות פירעון התברגו אף הם למקומות מכובדים ברשימה. כך, דורגה במקום ה-14 הלכת אהרונוב שעניינה "זכויות מן היושר", כלומר זכויות שלא נרשמו בנכסים.
במקום ה-19 דורג פסק הדין הטרי יחסית של השופטת איילה פרוקצ'יה בעניין קיבוץ משמר העמק נ' עו"ד טומי מנור, מפרק חברת אפרוחי הצפון. פסק הדין עסק במעמד של הלוואת בעלים לחברה הממומנת במינוף גבוה (המכונה "מימון דק").
דנציגר ניצח את הלכת אפרופים
>> הלכת אפרופים מסעירה את הקהילייה המשפטית מאז ניתן פסק דינו של אהרן ברק ביוני 1995.
הנשיא בדימוס ברק קבע אז כי שופט יכול לקבוע מהי כוונת החוזה ולפרש אותו בהתאם לכוונה זו, אף אם הכוונה סותרת את הפירוש המילולי של החוזה. פסק הדין בפרשת אפרופים דורג במקום 27 מבין 100 פסקי הדין הפופולריים במאגר נבו. עורכי הדין טוענים כי פסק הדין יצר חוסר ודאות בעולם המסחרי, כי אין לדעת כיצד יפרש בית המשפט את סעיפי החוזה שניסחו, אפילו אם התאמצו לנסחם בבהירות ובאופן חד-משמעי.
גישתו של ברק שבה וקיבלה חיזוק בפסק דין נוסף של בית המשפט העליון הקרוי הלכת ארגון מגדלי הירקות, שניתן ב-2006 (מקום 86).
זמן קצר לאחר שעזב את השוק הפרטי ומונה לבית המשפט העליון, נתן השופט ד"ר יורם דנציגר שני פסקי דין שבהם נראה כאילו התעלם מהלכת אפרופים ואימץ דרך פשוטה יותר לפרש חוזה. שר המשפטים הקודם, פרופ' דניאל פרידמן - בעצמו מומחה בעל שם עולמי לדיני חוזים - קבע כי דנציגר ביטל למעשה את הלכת אפרופים. יש לא מעט שופטים בעליון החולקים על דעתו של פרידמן, ולכן הוויכוח עוד פתוח.
מבחינת פופולריות, דנציגר מוביל. שני פסקי הדין שלו נכתבו בינואר ובפברואר 2008. הראשון, הלכת לוי נ' נורקייט, מדורג מקום אחד אחרי אפרופים (28), ואילו השני, בלום נ' אנגלו סכסון, מדורג ארבעה מקומות מעל אפרופים, במקום 23.
עורכי הדין רוצים פסקי דין אזרחיים
עידו באום
11.10.2009 / 6:57