"הקנדים צמאים לחברות ישראליות"

>> מתחילת 2009, החברות הישראליות מפנימות את הסדר החדש שנרקם לאחר המשבר ככל שמדובר בגיוס הון. בורסת הנאסד"ק הפכה לזירה קשה לגיוס הון עבור חברות ישראליות. אם בשנים הטובות התרגלה בורסת הנאסד"ק לקצב הנפקות של 217-272 חברות בשנה. ב-2008 בוצעו בנאסד"ק רק 43 הנפקות, ומתחילת 2009 עד היום הנפיקו בבורסה האמריקאית 34 חברות בלבד. על חברות ישראליות אין מה לדבר - בשנתיים האחרונות לא הנפיקה בנאסד"ק אף חברה ישראלית.



לפני כחצי שנה נחתה בישראל משלחת קנדית שכללה נציגים בכירים מהבורסה של טורונטו, צוותי מימון ואנשי משפט. המשלחת נפגשה עם כ-15 חברות ישראליות ודנה עמן באפשרות לגייס הון דרך הבורסה המשנית של טורונטו - בורסת ה-tsx. בחודש הקרוב צפויה לנחות כאן משלחת שנייה מקנדה, שאמורה להיפגש עם עשר חברות מישראל.

ריימונד קינג, סמנכ"ל פיתוח עסקי ורישום בבורסת tsx בטורונטו, הוא הרוח החיה מאחורי החיזור הקנדי אחר השוק הישראלי. קינג עובד מול עו"ד אנה משה ממשרד עוה"ד משה ושות' - משרד המתמחה בעסקים גלובליים עם דגש על השווקים הקנדי, הרוסי והאוקראיני - ומשווק בישראל את הבורסה הקנדית כפתרון לצורכי הגיוס של חברות ישראליות.



"עד תחילת העשור, חברות טכנולוגיה ישראליות שהיו בראשיתן וטרם רשמו הכנסות הצליחו להגיע לנאסד"ק בקלילות", טוענת משה. "מאז התפוצצות פרשת אנרון בסוף 2001 נעשתה הרגולציה בנאסד"ק לקשוחה, והפכה את חובות הדיווח של החברות למאוד פרטניות ויקרות. אם מסתכלים כיום על הנאסד"ק, לא רואים חברות קטנות חדשות. צ'ק פוינט לא היתה יוצאת לגייס כיום עם רגולציה כזו, שהיתה אוכלת לה חלק גדול מההון".



חברות קטנות בבורסה של גדולים



"גם חברות שהנפיקו בהצלחה לא רוו נחת בשלב שלאחר מכן", מוסיפה משה. "עקב היותן חברות קטנות שנסחרו 'בבורסה של הגדולים', העניין בהן היה נמוך, אנליסטים לא סיקרו את החברות, הגופים המוסדיים לא גילו עניין והמניות לא הצליחו לשמר לאורך זמן את שווי ההנפקה שלהן, כאשר מחזורי המסחר בהן מתכווצים והולכים יחד עם שווי השוק של החברות. מצב כזה הוא כישלון. חברות שמנפיקות מחפשות בורסה שתשמור להן על ערך המניה, כדי שבעתיד אפשר יהיה לעשות אקזיט".



לדברי קינג ומשה, בורסת ה-tsx בטורונטו באה לפתור את מגוון הבעיות האלו. "הליווי שאנו מעניקים לחברות הישראליות הוא מגוון. אנו עובדים יחד עם - gowlings משרד עורכי הדין הגדול בקנדה, שמתעסק בשוק ההון - ויש לנו קשר הדוק עם גופים מוסדיים ובתי השקעות בקנדה. יחד עמם אנו מלווים את הרוד-שואו שקודם להנפקה, כדי שהכל ילך על הצד הטוב ביותר ובקלות. גם הבורסה בטורונטו, על אף שאסור לה להתערב ברוד-שואו, זמינה לכל שאלה ומעניקה שירות חם מאוד לחברות שבאות להנפיק אצלה", אומרת משה.



משה טוענת כי "הקנדים צמאים לקשר עם חברות ישראליות. הם יותר פשוטים מהאמריקאים, וישראלים מצטיירים שם כחדשנים ומתוחכמים. אנו מארגנים פורום של משקיעים קנדים שיבחנו חברות ישראליות. בנוסף ישנה שם אוכלוסייה גדולה של ישראלים שהקימה פורום עסקים, ומחכה גם היא לחברות ישראליות שיגיעו".



"בעוד שבנאסד"ק מינימום שווי השוק לגיוס הוא 750 מיליון דולר - שכן בפחות מכך לא משתלם לגייס מבחינת העלויות ומבחינת סיקור האנליסטים - ב-tsx אנו פונים לחברות עם שווי שוק הנע מ-150 מיליון דולר ועד 750 מיליון דולר. השוק בטורונטו מתאפיין בנזילות גבוהה והוא מסודר יציב, עם שלל אנליסטים שיכסו חברות גם בשווי של 150-200 מיליון דולר. כיום חברות של 200 מיליון דולר מכוסות לפחות על ידי שניים-שלושה אנליסטים. חברות המגיעות לשווי של 600 מיליון דולר מקבלות כיסוי של 12 אנליסטים לפחות. אלה הופכות למעניינות מאוד עבור המשקיעים הקנדים", הסביר קינג.



ב-tsx נסחרות כ-300 חברות זרות, חצי מהן אמריקאיות והחצי האחר משאר העולם - לסין יש נוכחות נאה. זו הבורסה השנייה בעולם במספר החברות האמריקאיות הנסחרות בה. קינג מציין כי ערב המשבר האחרון החלו שתי חברות ישראליות את תהליך הרישום לבורסה, אך בסופו של דבר פריצת המשבר מנעה את הגעתן.



מה אתם מחפשים בישראל?



עו"ד משה: "בישראל יש טכנולוגיה מצוינת, יזמים ומנהלים מוכשרים ויצירתיות אין-קץ. המשקיעים הקנדים מחפשים חברות יצרניות: חברות טכנולוגיה, מתוכנה ועד לאינטרנט וסלולר; חברות ציוד רפואי שמאוד מסקרנות ומושכות את המשקיעים המוסדיים הקנדיים, וכן חברות טכנולוגיה ירוקה וחברות תשתיות מתחומי הכרייה והאנרגיה. בקנדה מחפשים בעיקר חברות ישראליות שהשוק שלהן נמצא בחו"ל".



קינג מוסיף כי "השוק הקנדי כמה לחברות עם דנ"א ישראלי - ישנו חיפוש אחר חברות עם פוטנציאל צמיחה גבוה ועומק טכנולוגי, בדומה לחברות ישראליות רבות הנסחרות אצל השכנה בניו יורק".



למה לא לעשות את המסלול המוכר לנאסד"ק?



קינג: "אין ספק שנאסד"ק זה שוק מצוין לחברות טכנולוגיה, אך רבות מהישראליות אינן בשלות לנאסד"ק. אנו מציעים לחברות הללו גישה לשוק הון איכותי ונזיל שיכול לאפשר להן לצמוח. כאשר החברות הללו יגיעו לשווי שיאפשר להן להגיע לנאסד"ק, הן יוכלו לעשות רישום כפול. העובדות הן שכאשר בוחנים את ההנפקות הישראליות בנאסד"ק לאורך השנים, אנו רואים 90% של כישלון - כלומר תשע מכל עשר חברות ישראליות שהנפיקו בנאסד"ק השמידה ערך. זהו מצב לא בריא.



"אני מאמין שחברה חייבת להיות בשוק שיאפשר לה סחירות גבוהה וחשיפה למשקיעים איכותיים - אחרת לא תוכל לצמוח. הנאסד"ק הוא בהחלט אופציה מצוינת, אבל זה צריך לקרות בשלבים הבשלים של החברות. בשלבי הגיוס הראשונים עדיף להתחיל אצלנו".



רגולציה שפויה



עו"ד משה מונה גם את הרגולציה האמריקאית כגורם נוסף בעדיפות של tsx על פני הנאסד"ק. "מדובר על שוק צפון-אמריקאי אמיתי עם כל המשתמע מכך, כלומר שוק מסודר ומפוקח. מנגד לא הלכו שם לקיצוניות, ותקנות סרביינס-אוקסלי - שהופכות כל הנפקה של חברה מסדר גודל בינוני לקשה מנשוא, הן בעלויות והן בהיקפי הדיווח - לא קיימות אצלנו, כך שהחברות מרוויחות גישה לשוק איכותי ללא העלויות הכרוכות בהנפקה בארה"ב. מעבר לכך, מבט על העשור האחרון מלמד כי בעוד שבארה"ב חווינו שערוריות לא מעטות, מאנרון וקריסתה הגדולה ועד ל-aig וקריסה רחבה במגזר הבנקאות, בקנדה זה לא קרה. מעבר לכך, ברמה המשפטית התרבות העסקית בקנדה נעימה יותר. קל יותר לעשות עסקים עם הקנדים. בעוד שבארה"ב כל הסכם הוא בעל עשרות ומאות עמודים עם ניסוחים פתלתלים, בקנדה הכל פשוט וברור יותר".



איך מתבצע השלב שלפני ההנפקה?



עו"ד אנה משה: "לאחר כל בדיקות הנאותות והכנת התשקיף, אחד התפקידים שלנו ושל הבורסה בשלב טרום-ההנפקה הוא לחבר את החברות עם בנקי ההשקעות המובילים. אנו משדכים את החברות לאנשים שיוכלו לספר את סיפורן ולהציג אותן לשחקנים המובילים בשוק".



קינג: "אף שאנו כבורסה לא יכולים להיות אקטיביים בשידוך של החברות לבנקי ההשקעות, יש לנו תוכניות שונות לשלבי טרום-ההנפקה כדי לעזור לחברות בבניית הקשר הנכון עם המוסדיים המקומיים".



כמה זמן נדרש מתחילת התהליך ועד ההגעה לשוק?



קינג: "12-14 שבועות בלבד. תשקיף שמגיע לרשות ניירות ערך המקומית חייב להיבדק בתוך עשרה ימי עבודה. בשונה משווקים רבים, לרבות ישראל, התשקיף לא מעלה אבק והתקנות מחייבות טיפול מהיר, איכותי ויעיל בו. לאחר מכן מתחילים כל התהליכים שבסופם מתחילה החברה להיסחר".



מהן הציפיות שלכם לגבי הקשר עם השוק הישראלי?



קינג: "אנו בהחלט רוצים לראות בשנה הקרובה חברות ישראליות מנפיקות אצלנו. חשוב לנו לשמור על השם האיכותי שצברנו ב-160 השנים שבהן ה-tsx קיים ולהביא לשוק חברות מצוינות. אנו מאוד זהירים לגבי החברות שאנו מאפשרים להן הנפקה. החשש הגדול הוא שיקרה אצלנו מה שקרה לבורסה המשנית בלונדון, aim, שם היו הנפקות של חברות לא בשלות וזה הרס את השם של הבורסה".



כיצד נתפשת ישראל בקנדה?



קינג: "יש התעניינות רבה בישראל. החברות הישראליות נתפשות כאן כחברות צמיחה מעניינות, והיזמים הישראלים נתפשים כמוכשרים וחדשנים במיוחד. מדברים על כך שלישראל יש כלכלה חזקה ויציבה וטכנולוגיה מנצחת. אי אפשר להתעלם כמובן ממראות ה-cnn, אבל המשקיעים כבר למדו להפריד בין החדשות כפי שהן מצטיירות בטלוויזיה לבין המציאות. ביקרתי בישראל פעמים רבות, ואני זוכר את הפער העצום שהרגשתי בפעם הראשונה, בעת אחד העימותים שהיו בישראל, בין התדמית ב-cnn לבין המציאות בשטח. המשקיעים הקנדים יודעים לעשות הפרדה. זה לא אומר שהכל טוב - אין ספק שהממשלה בישראל חייבת לתקשר את ההצלחה הכלכלית שלה באופן ברור יותר. ישראל היא סיפור הצלחה שחשוב מאוד שכולם יכירו בו".



איך נראה המשבר בבורסה של טורונטו?



קינג: "הבורסה שלנו כמעט שלא נפגעה. המשבר לא פסח עלינו והתקופה לא היתה קלה, אך ביחס לשווקים אחרים היקפי המסחר נותרו נאים, ערך החברות נשחק בשיעורים נמוכים ביחס לבורסות במערב והיציאה מהמשבר כבר מורגשת אצלנו בצורה יפה. ההרגשה היא שהשוק מתעורר לחיים".



בשבע השנים האחרונות, מציין קינג, ה-tsx היתה הבורסה בעלת הביצועים הטובים ביותר במערב.