כלל פיננסים עולמית יומית: ברננקי והדו"חות הכספיים מניעים את השווקים

עכשיו זה דוחו"ת הרבעון השלישי



עם כל הכבוד לנתוני המאקרו, הדו"חות הכספיים של החברות הן הדבר האמיתי ובשבוע שעבר החלו פרסומיהם לרבעון השלישי. מתוך פרסומי החברות המרכיבות את מדד ה-s&p500, שש מהן (בניהן אין חברות פיננסיות) הגישו את דוחותיהן לרבעון.



6 מתוך 6 הפתיעו בתוצאותיהן מעל לתחזיות האנליסטים, זאת למרות ש-3 עדיין דיווחו על התכווצות. נקווה שהדו"חות ימשיכו להפתיע לטובה ויתמכו בהמשך העליות.



"ההתאוששות בלתי ניתנת לעצירה"



מלבד פרסומי הדוחו"ת הכספיים לרבעון השלישי, שכבר החלו כאמור לאותת כי הכלכלה עברה להתאוששות מהירה, גם נתוני המאקרו ממשיכים להפתיע לחיוב ובניהם התפרסם השבוע נתוני הסחר של ארה"ב שהצביעו על עלייה בייצוא בחודש אוגוסט, ואף על צמצום הגרעון המסחרי מעבר לצפוי (30.7 מיליארד דולר לעומת צפי לגרעון של 33 מיליארד דולר).



זאת על אף העלייה במחירי הסחורות אותם ארה"ב נאלצת לייבא. מנהל המכון למחקר מחזוריות כלכלית בארה"ב(irce), צופה כי כלכלת ארה"ב תתאושש הרבה יותר מהר מתחזיות הכלכלנים. לדבריו, "המיתון כבר הסתיים ואנחנו בשלבים מוקדמים של התאוששות,...ההתאוששות כמעט בלתי ניתנת לעצירה עד סוף המחצית הראשונה של שנת 2010".



אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים: "נזכיר כי אנחנו מאמינים כי המחזור החיובי בכלכלה יציב ולא צופים מה שנקרא "w" בו הכלכלה נמצאת בדחיפה מלאכותית על ידי הממשל והבנק המרכזי ובסיומו תחזור למטה".



הנפט תקוע כבר כמה חודשים סביב ה-70 דולר



דבר לא מצליח להרים את מחירי הנפט מעל סביב הרמה של 70 דולר לחבית, אליה הגיע לפני כ-4 חודשים. לא ההתאוששות הגלובאלית, לא העליות במחירי הסחורות האחרים, לא הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה שהעלתה השבוע את התחזיות לביקוש לאנרגיה ל-2009 ול-2010, לא הדולר שנחלש וגם לא המתיחות הגיאופוליטית עם איראן.



אומנם אי אפשר להתעלם ממחיר הגז הנמוך ושאר התחליפים, אך להערכת כלל פיננסים, האמרה כי "מקור האנרגיה השני הכי טוב אחרי בנזין הוא בנזין" תזכיר לנו בקרוב כי גם רכבים חשמליים וגם פתרונות אחרים יתקשו מאד לקבור את המלך של האנרגיה ומחירו עשוי לפרוץ גם את רמה זו.



היום מחירי הנפט עומד על 71.8 דולר לחבית ונתמך מהמגמה החיובית של סוף השבוע בארה"ב.



מדיניות מוניטארית בעולם - ברננקי מלחיץ כשמדבר על צמצום מוניטארי



הבנק המרכזי באוסטרליה היה הראשון מבין מדינות ה-g20 שהעלה את הריבית, זאת בשל עליית החשש מאינפלציה. ביתר המדינות עדיין אין סימנים של העלאות קרובות, אך ההורדות הופסקו: הבנק המרכזי בקוריאה הותיר ביום שישי את הריבית ברמת השפל של 2%, בגוש היורו ובבריטניה הותירו את הריביות על כנן (1% ו-0.5% בהתאמה) ובארה"ב כבר אין ממה להוריד (0-0.25%).



ברננקי אמר השבוע כי הפד ישנה את כיוון הפעילות המוניטארית "כשמצב הכלכלה יחזור להשתפר בצורה משמעותית". החוזים העתידיים על ריבית הפד מגלמים כי זאת תועלה רק באפריל 2010, בסבירות של 68.5%.



הציפיות האינפלציוניות בארה"ב, כפי המגולמות באג"ח הממשלתיות, עלו בשבוע החולף מ-1.7% ל-1.85%, לשנה ב-10 שנים הקרובות. עדיין מדובר בשיעור נמוך מיעד הפד (הלא רשמי) שעומד על 2% (לאינפלציית הליבה).



שוקי ההון לא רוצים העלאות ריבית, אלה עלולות להחזיר ולהקשות על גיוס אשראי, אך כל עוד הנתונים הטובים ימשיכו, יהיה משתלם לקחת גם אשראי יקר.



מה יעשו עם כל הכסף שבבנקים?



כמות הכסף הנזיל בבנקים בארה"ב עולה על גדותיה, ב-14 החודשים האחרונים עלה m1 בכ-20%, לא רק בגלל מכירת הנכסים של משקיעים רבים שפחדו מהשקעה כל שהיא אלא גם בשל הזרמה של יותר מטריליון דולר על ידי הפד למערכת הפיננסית.



רבים חוששים כי עלייה זו בכמות הכסף תאפשר לבנקים להגדיל מינוף ולגרור להתפרצות אינפלציונית. אנשים המקורבים לפד אומרים באופן לא רשמי כי הפד שוקל דרכים לספוג חלק מהכסף, בעיקר דרך שימוש בקרנות כספיות שייקחו את הכסף הנזיל וישתמשו בו למימון סולידי לטווחים ארוכים יותר, מה שימנע חוסר שליטה על הכסף.



הדולר מגיב בעליות



הדיבורים האחרונים מצד הפד על המועד הרצוי להעלאת ריבית והערכות על כוונותיו לצמצם את כמות הכסף תומכים בדולר שחזר להתחזק ביום שישי.



לאחר תקופה בה הדולר נחלש הן על רקע הריבית הנמוכה והן על רקע חזרת המשקיעים אל אפיקים מסוכנים יותר, דבריו של ברננקי החזירו את ראשוני המשקיעים שמצפים להעלאת ריבית אל המטבע האמריקאי.



"להערכתנו, העלאת ריבית לא תעזור מספיק למטבע כיוון שבמקביל תועלנה הריביות גם במדינות אחרות", אומר כהנוביץ. לדולר לעומת זאת, יש חסרון והוא הירידה החדה בדומיננטיות שלו כמטבע הרזרבות העולמי ובפגיעה הקשה במעמדו במהלך המשבר.



הזהב, שלאחרונה בקורלציה הפוכה לגמרי לדולר מגיב כך גם הפעם וחוזר לרדת לאחר שבסך הכל השלים השבוע עלייה של כ-3%.



"להערכתנו, הזהב ימשיך להיתמך מהמשך החלשות בדולר, אך הסיכון בו כיום גבוה מאד בשל המחיר הגבוה אליו הגיע היסטורית", על פי כהנוביץ.



אג"ח ממשלתיות אמריקאיות - מי שקונה הם הבנקים



הממשל האמריקאי הגדיל את החוב מתחילת השנה ב-1.1 טריליון דולר, אך למרות הירידה האחרונה במחירי האג"ח (ראו הרחבה) יש מי שקונה אותן, כשהתשואה עליהן נמוכה וההנפקות החדשות מסתיימות בהצלחה.



להמחשה, בשבוע החולף הנפיק הממשל האמריקאי מספר סדרות, בניהן אג"ח צמוד מדד ל-10 שנים בסכום של 7 מיליארד דולר כשהביקושים היו פי 3.12 מההיצע.



מבין 3 ההנפקות האחרות ל-3 שנים ל-10 שנים ול-30 שנה, הביקושים הגבוהים ביותר היו לזאת ל-10 שנים (פי 3.01) בעוד ל-2 האחרות הביקושים היו נמוכים ביחס להנפקות דומות בעבר (2.76 ו-2.37), אך עדיין בגדר הגבוה.



בברקליס מעריכים כי הביקושים מגיעים בעיקר מהמערכות הבנקאיות בארה"ב, באירופה וביפן כשאלה מנסים לצמצם את הסיכונים שטמונים במאזנים שלהם.



אחזקות אג"ח ממשלתיות על ידי הבנקים בארה"ב זינק ב-30% ל-4.6 טריליון דולר. להערכת ברקליס הבנקים ימשיכו לתמוך כך באג"ח הממשלתיות.



להערכת האנליסטים של כלל פיננסים, הבנקים שהיו בהחזקת חסר של נכסים בטוחים, ושילמו על כך מחיר גבוה במשבר, מנסים לרתום את העגלה לסוסים לאחר שהסוסים כבר מתקרבים לראש הגבעה.



"עם התקדמות המחזור הכלכלי החיובי אנו לא רואים הרבה גורמים שעשויים להמשיך ולדחוף את האג"ח הממשלתיות למעלה ולא מאמינים כי זה אפיק כדאי כיום", מסכם כהנוביץ.



הסקירה נכתבה על ידי אמיר כהנוביץ, כלכלן מאקרו בכלל פיננסים.