בישול אותנטי כמנוע צמיחה

הבישול האתני הוא תופעה עולמית נרחבת, המצטיינת בחזרה גאה לשורשים וכיום הוא אף הפך לחלק ממגמה של תיירות סביבתית-אחראית, שבמסגרתה התיירים מבקשים ליצור קשר עם תושבי המדינות בהן הם מטיילים ולא רק לחלוף באתרי התיירות שלהן.

לפני כשמונה שנים החל בירוחם פרויקט תיירותי-חברתי - המבשלות של ירוחם - במסגרתו מארחות נשים בביתן תיירים מהארץ ומחו"ל לארוחה אוטנטית. מטרת הפרויקט היתה כפולה – מצד אחד העצמת הנשים המשתתפות בו והענקת אפשרות לשדרג ולו במעט את רמת חייהן, ומצד שני משיכת תיירות פנים וחוץ לעיירה.



"מכיוון שבירוחם האירוח הוא מותג ואנשים רגילים לארח בכל סוף שבוע בין 30-20 איש מבני משפחתם ואורחים, עלה הרעיון לנצל את היכולת הזו להעצמת הנשים והתיירות כאחד", מסביר שי בן טל, מנכ"ל עמותת עתיד במדבר שמטרתה לתעד את ההיסטוריה של ירוחם ולבנות לה עתיד. בן טל מספר עוד שמאחורי פרויקט הבשלניות עמד כוח נשי. את העמותה הקימו דבי גולדמן-גולן ולאה שקדיאל, ודמות נוספת בעשייה היא תמי ביטון.



יורם צביק, רכז התיירות החינוכית של העמותה, אומר שמטרת הפרויקט היא לייצר חוויה מיוחדת אצל המבקרים, ולהחזיר את החיוניות לנשים המבוגרות שמחוץ למעגל העבודה ואשר יכולות ליצור לעצמן מקור הכנסה נוסף בעודן עובדות בביתן. "הן מקבלות הרבה תשבחות ואהבה", הוא מעיד. צביק עבר לירוחם מכוכב יאיר לפני שלוש שנים וחצי והוא משבח את איכות החיים בעיירה ואת האפשרות לתרום ולגרום לשינוי, גם ביחסים עם הבדווים. "מאז שעברתי לירוחם הפכתי לאדם טוב יותר", הוא אומר.



מתכונים, סיפורים, נופים



בימים אלה יוצא לדרך שלב נוסף בפרויקט בדמות הספר 'ירוחם, במדבר, דברים – על טעמים ואנשים'. הספר הדו-לשוני (עברית ואנגלית) מתמקד בסיפוריהן האישיים של שש מהבשלניות ובמתכוניהן, ובין המנות נפרשים נופי העיירה וסביבתה המדברית בתצלומים יפהפיים.



עמרם מצנע, יו"ר המועצה הקרואה של ירוחם שפועל נמרצות לקידומה, כותב בהקדמה לספר, כי הוא בראש ובראשונה הזמנה לבקר בעיירה המיוחדת, לטעום ממטעמיה, לטייל באגם, במכתש ובאתריה הארכיאולוגיים ולקחת חלק בחוויה המקומית הירוחמית. הוא מקווה שהעיירה תהפוך בעתיד ל"אתר שיציע למבקריו ארוחות כיד המלך, מסלולי רכיבה על אופניים, שייט, דייג, טיולים מודרכים ברגל ועל גבי חמורים, אתר מוסדר ללינת שטח, ועוד."



בתרבות הישראלית הפכה ירוחם לסמל ל'שום מקום'. אך כאשר מבקרים בה, שומעים על אנשים טובים שעוזרים זה לזה, על הכנסת אורחים, על צעירים שהצלחתם כבר לא נמדדת בכך שעזבו את ירוחם ועל התחלות בנייה. ירוחם אולי מרוחקת מהמרכז, אבל קרובה דיה לנסיעה יומית הכוללת ארוחה אותנטית בביתן של מבשלות מקומיות. המבשלות אף מצטרפות לשולחן ומספרות על עצמן ועל המקום.



ב-2008 הגיע היקף הפעילות של פרויקט המבשלות לכ-120 אלף שקל בשנה, כ-70 אלף שקל מהם הגיעו למבשלות. מספר האירוחים בחודש נע בין שניים ל-20 והמבשלות מקבלות תשלום הכולל כיסוי הוצאות ועוד כמה מאות שקלים לאירוח.



לאה (פרג'ון) גרינברג, מורה בגמלאות, שהצטרפה לפרויקט בחודשים האחרונים: "תמיד אירחתי ואהבתי לבשל. אני מכינה הכל מראש וגם משלמת למישהי שתעזור, כדי שאוכל לשבת עם האורחים. זה מפגש עם העולם". גרינברג מגישה חמין טוניסאי, מפרום טריפוליטאי, קוסקוס צפון אפריקאי, קציצות בשר ובמיה וגם עוגיות סולת ותמרים הקרויות מקרוד. התארחו אצלה כבר קבוצת אמריקאים וקבוצה של רוכבי אופניים מאשקלון, כולם בני משפחה אחת. לדברי אחד מהם, ינון אגוזי, "אנחנו מתארגנים בכל פעם לפרויקט של רכיבה וכבר הגענו עד החרמון. כשהחלטנו לרכוב באזור ירוחם, חיפשתי משהו קצת אחר, ומצאתי את המבשלות".



במסגרת הפרויקט יכולות קבוצות להזמין ארוחות צהרים או ערב הנערכות בבתי המבשלות, ומלוות בסיפורן האישי. מחיר מנה: 85 שקלים.



כל הכנסות הספר 'ירוחם, במדבר, דברים' הן תרומה לקרן ירוחם החדשה לקידום החינוך בירוחם.