ורד דר, פסגות: כולם מדברים על החלשות הדולר, אף אחד לא מדבר על בעיות פוטנציאליות ליורו

בסופ"ש - נתונים מעורבים עם נטייה לחיוביים



האינדיקטור החיובי המרכזי היה נתוני המכירות ברשתות הקמעונאיות (same store sales) שעלו ב-0.4% לעומת החודש שעבר. מדובר בעלייה הראשונה מזה שנה.



חשיבותו של אינדיקטור זה נובעת מכך שהוויכוח בין הכלכלנים על חוזקה של ההתאוששות הכלכלית מתמקד בסוגית חוזקו של הצרכן האמריקאי. המאמינים ב"נורמלי החדש", ב-"l" וב-"w", מבססים את תחזיתם, בין השאר, על כך שהצרכן האמריקאי יגדיל את שיעורי החיסכון שלו ולא ישוב להיות מכונת צריכה יעילה כשהיה בעתיד הנראה לעין.



הנתון היה משמח במיוחד משום שבארה"ב מתחילים להתקרב לעונת החגים, שבארה"ב מתפקדים כ"עונת הקניות".



היו עוד מספר אינדיקטורים חיוביים: הזמנות ממפעלים בגרמניה, תביעות חדשות לדמי אבטלה בארה"ב, עדכון שני כלפי מעלה של תחזית סוכנות האנרגיה העולמית להיקף צריכת הנפט בעולם. גם ההתעוררות של שוק ניירות הערך המסחריים, לאחר התעוררות שוק ההנפקות הראשוניות ושוק ה-m&a מוסיף לסנטימנט.



כתמיד, היו גם מספר אינדיקטורים פחות טובים:



• ירידה חודשית שביעית ברציפות באשראי צרכני בארה"ב. הירידה היתה בת 12 מיליארד דולר, אבל קצב הירידה הואט לעומת החודש הקודם.



• היצוא של גרמניה ירד בספטמבר לאחר עלייה של שלושה חודשים ברציפות. היורו החזק לא עוזר להם.



• היצור התעשייתי בבריטניה ירד ב-2.5% באוגוסט, אחרי חודשיים של עליות. הצפי היה לעלייה קלה.



עונת הדו"חות בארה"ב



נפתחה בשבוע שעבר עם דו"ח מפתיע לטובה של חברת , יצרנית האלומיניום הגדולה בארה"ב, שהצליחה להציג רווח לאחר שלושה רבעוני הפסד. מאוד עזר לשוק.



השאלה שהפעילים שואלים בהקשר של עונת הדו"חות היא: האם תספיק הפתעה לטובה בנתוני השורה התחתונה של הדו"חות בשביל לשמר את הראלי, או שהרבעון הזה השוק כבר ידרוש שיפור גם בשורה העליונה. כלומר, יהיה צורך גם בשיפור במכירות/פעילות?



שאלה שניה: אם נניח שהדרישות עלו ואכן יידרש שיפור גם בשורה העליונה - האם הוא יתממש.



אנחנו מעריכים שהשיפור בשורה העליונה יהיה מינורי ברבעון הקרוב, אבל שרוב הדו"חות יפתיעו לטובה בזכות המשך שיפור בשורה התחתונה. למרות העלייה החדה במחירי המניות ברבעון השלישי, לא היינו פוסלים על הסף ראלי סוף שנה.



החלשות הדולר - הסיבות ארוכות הטווח מתלכדות עם סיבות לטווח הקצר והבינוני



סיבות ארוכות טווח - גיוון יתרות מט"ח בעולם. לפני עשר שנים היתה רק אפשרות אחת: הדולר (אחרי שכמה עשרות שנים קודם לכן, היתה רק אפשרות אחת: הליש"ט).



בעשור האחרון הולך ומשיל מעליו היורו את החששות שליוו אותו בתור מטבע בהתהוות והוא תופס את מקומו היום כמטבע רזרבה נוסף. כל פעם שבנק מרכזי או חברה עסקית גדולה אומרים לעצמם "למה בעצם שלא נחזיק גם יורו ביתרות המט"ח שלנו", מתחזק היורו ונחלש הדולר.



סיבות לטווח בינוני - אוסטרליה היתה המדינה הראשונה מבין ה-g20 שהעלתה את הריבית, דרום קוריאה כנראה הבאה אחריה. ארה"ב, בה יש שילוב של מיתון מאוד עמוק (שלמעשה, כבר הסתיים) עם חשיבות רבה יחסית המיוחסת לצמיחה על חשבון האינפלציה, כנראה תהיה בין האחרונים ב-g20 שיעלו את הריבית.



יתירה מזאת, ארה"ב היא בין המדפיסות הגדולות ביותר. כל אלו, מובילים להערכה שיש מטבעות שיתנו תשואה גבוהה יותר מהדולר.



סיבות לטווח קצר - ירידה בשנאת הסיכון, שמובילה להשקעות מחוץ לארה"ב בשווקים מתעוררים, שמובילה להמרות דולר ולהחלשותו.



בימים האחרונים היו גם סיבות לטווח קצרצר - ברווז עיתונאי על פיו מחירה של חבית נפט יהיה נקוב בסל של מטבעות ולא בדולרים. הידיעה הוכחשה זמן לא רב לאחר שפורסמה, אבל מכיוון שהפעילים בשוקי המט"ח משתעשעים בשבועות האחרונים בספירת המסמרים בארון הקבורה של הדולר, ההכחשה לא הצליחה לעזור לדולר.



השלכות החלשות הדולר



ביום שישי הוא דווקא התחזק, אבל אי אפשר להתעלם מהמגמה. אי אפשר גם להתעלם מכך שהשינוי בשערו של הדולר (מול סל מטבעות הרלבנטי לו) הוא היום אחד הגורמים החזקים ביותר בהשפעתם על מחירי הנכסים.



החלשות הדולר מחזקת את מחירי הסחורות הנקובים בדולרים - ביום שישי הגיע הזהב לשיא נומינלי של כל הזמנים: 1,049 דולר. זה קצת מעל השיא הנומינלי הקודם שהיה במארס 2008, אבל אפילו לא מתקרב לשיא הריאלי של כל הזמנים שהיה ב-1980: 2,300 דולר. גם הנפט עלה אבל רק בכמה סנטים, הוא עדיין נמוך מ-72 דולר.



עלייה במחירי הסחורות בדרך כלל מובילה לעלייה במניות של חברות שקשורות לסחורות: חברות כריה, חברות נפט, וכאלה.



העלייה במחירי המניות ובמחירי הסחורות נעזרה גם בהעלאת הריבית באוסטרליה ולא רק בדולר החלש. העלאת ריבית = עוד סימן שהדברים כבר נראים יותר טוב.
החלשות הדולר עוזרת גם לכל החברות האמריקאיות הפועלות מחוץ לארה"ב.



כולם מדברים על החלשות הדולר, אף אחד לא מדבר על הסכנות ליורו



מעבר לעובדה שיש קונצנזוס גורף, המגובה בפוזיציות שורט משמעותיות, נגד הדולר - עובדה שכבר אמורה לפעול לטובתו - יכול להיות שהסיכון הגלום ביורו לא מתומחר מספיק.



הנה הסיפור:



בישראל, מיד אחרי שמכריזים "המשבר נגמר", שואלים "היה משבר?". במדינות המערב בדרך כלל שותפים להכרזה הראשונה (אבל בטון פחות נחרץ), אבל לא שותפים בכלל לזלזול הישראלי בעוצמת המשבר עד כה. במזרח אירופה עדיין יושבים עמוק בתוך המשבר, ולא ברור להם מתי ואיך יצאו ממנו.



כתבנו במהלך השנה החולפת לא מעט על הבעיות במזרח אירופה ועל הסכנות שבעיות אלו מהוות עבור הבנקים במערב אירופה (עתירי החשיפה אליהם), עבור המרווחים על אג"ח של משקים מתעוררים (לרבות ישראל) ועל היורו.



לבד מפרק זמן לא מאוד ארוך בו התשואות של ישראל עלו ביחד עם התשואות של האג"ח במזרח אירופה, הסכנות לא התממשו עד עכשיו. זה לא אומר שכך זה יישאר.



בחלק גדול ממדינות מזרח אירופה היתה בועת נדל"ן ובועת אשראי לא פחות מאשר במדינות המערב. ההבדל הוא במטבע: פיחות של מטבע הוא תופעת לוואי שכיחה למדינה בצרות.



פיצוץ הבועות באיסלנד, למשל, גרר פיחות של עשרות אחוזים במטבע שלה. אבל בחלק ממדינות מזרח אירופה, לטביה למשל, האפשרות הזו לא עמדה על הפרק עד כה. הלטבים רוצים מתישהו בעתיד (שהולך ומתרחק), להצטרף לגוש היורו.



על מנת שיוכלו לעשות את זה, הם צריכים לשמור על המטבע שלהם צמוד ליורו. כדי לשמור על המטבע צמוד ליורו, הם חייבים לעבור תוכניות ייצוב דרקוניות שיובילו לירידה חדה ברמת החיים. זה לא כל כך פשוט.



בינתיים, בשבוע שעבר נודע שהרשויות בלטביה שוקלות חוק שעל פיו היקף החוב של לוקחי המשכנתאות יוגבל לשווי הנכס. כלומר, יהפכו את המשכנתאות באופן רטרואקטיבי וחד צדדי לנון-ריקורס.



מי שהכי מוטרד מהצעד הפוטנציאלי הזה, הם הבנקים השבדים שחשופים מאוד למערכת הבנקאות הלטבית.



ה-imf אומנם מוכן להעניק ללטביה סיוע, אבל רק בתנאי שיבצעו קיצוץ עמוק בתקציב. פוליטיקאי לטביה לא ששים לקחת על עצמם את המהלך. אם ה-imf תתן את הסיוע למרות שדרישותיה לתוכניות כלכליות לא ייענו - בסדר.



אם ה-imf תעשה שרירים ולא תתן את הסיוע - הלטבים עלולים שלא להצליח לתחזק את הלאט שלהם והמטבע עלול לקרוס. קריסה של הלאט, בתרחיש מאוד לא סימפטי אותו הצגנו כבר לפני כמעט שנה, עלול לקחת איתו עוד מטבעות מרכז ומזרח אירופאים.



זה לא יהיה בריא לבנקים באירופה (ה-imf מעריך שהבנקים האירופאים מחקו עד כה רק 40% מסך המחיקות אותם יבצעו בסופו של דבר), וזה גם לא יהיה בריא ליורו. הדולר, לעומת זאת, יחגוג.