ההנפקה המוצלחת ב-2001 בוול סטריט: וריסיטי הישראלית

מאת בועז לוי



סיכום 2001 בשוק הראשוני
(שוק ההנפקות) האמריקאי
שונה בתכלית מהסיכומים של
שנות הבועה בבורסה - 1999 ו-2000. פחות הנפקות, פחות
חברות, מחירים נמוכים
יותר, תשואות הרבה פחות
טובות למשקיעים, וכמובן -
נפילה חדה בהכנסות החתמים,
היועצים ועורכי הדין
המלווים את הנפקה.

ואולם שוק ההנפקות האמריקאי הוא מכונה כל כך משוכללת, שאפילו בתקופות
הגרועות ביותר הוא מצליח לייצר ביצועים מדהימים בכל קנה מידה. עד כה
הצליחו החברות בוול סטריט (בשלוש הבורסות הגדולות) לבצע ב99 2001-
הנפקות ראשונות ולגייס 43 מיליארד דולר (ראו תרשים).

עובדה מעניינת העולה מהתרשים
היא כי הסכום הממוצע של
הגיוס הראשון עולה עם הזמן.
ב99-' הוא היה 167 מיליון
דולר, ועד 2001 הוא הספיק
לטפס ל-434 מיליון דולר.



ההיקף הגדול של ההנפקה
הממוצעת נובע מגיוסי הענק של

חברות תעשייה, פיננסים ואחרות. העלייה בהיקף הגיוס הממוצע מבטאת
בעיקר את יציאתן של הנפקות הטכנולוגיה (הקטנות באופן יחסי) מהמשחק.
כל החברות קטנות שהסתערו על וול סטריט בשנות הגאות מצאו את שערי
הבורסה ב-2001 נעולים.



ואולם היו גם חריגים לכלל זה, והיה לפחות מגזר טכנולוגי אחד שהצטיין
השנה. בראש רשימת ההנפקות הטובות ביותר בוול סטריט השנה עומדת החברה
הישראלית וריסיטי, שגייסה 23 מיליון דולר במארס 2001. מנייתה החברה
עלתה מאז ביותר מ-140%.



ההנפקה של וריסיטי נתנה את האות לשורת הנפקות ראשונות של חברות צעירות
הפועלות בתחום של וריפיקציה (אימות) ובדיקה של שבבים בשלב התכנון
ובשלבים מתקדמים יותר. כחודשיים לאחר ההנפקה של וריסיטי הצליחה
סימפלקס האמריקאית לגייס 48 מיליון דולר, ומנייתה זינקה ב-77% ביום
המסחר הראשון.



בעקבותיה באו HPL טכנולוגיות,PDF , מייקרוליס, ולפני כחודשיים מאגמה
דיזיין (סימול LAVA) שגייסה 63 מיליון דולר. המשותף לחברות אלה, חוץ
מההשתייכות הענפית שלהן, הוא היכולת לחסוך ליצרניות השבבים כסף
ואפשרות להחזיר את ההשקעה במהירות.



דווקא ההצלחה של הנפקת וריסיטי, שהצליחה להביא למשקיעים (וגם לחתמים
ולמקורבים אחרים) רווחים גדולים, מעלה את השאלה אם החברה הנפיקה
במחיר נמוך מדי. לזכותה של וריסיטי ניתן לומר כי יצאה לשוק בתקופה
קשה מאוד למניות הטכנולוגיה. עם זאת ניתן לשער כי לו החברה המתינה
מעט ייתכן שהיתה מצליחה לגבות סכום גדול יותר תמורת הנתח שמכרה.



החתם המוביל בהנפקה, אנדי קיי, מנהל הפעילות הישראלית של בנק ההשקעות
רוברטסון סטיבנס, אינו מסכים לטענה זו. "איני מרגיש פספוס. החברה
היתה צריכה להנפיק, ועכשיו יש לה את הכסף". הוא מסביר את התשואה
הגבוהה על מחיר ההנפקה במחיר הנמוך יחסית של ההנפקה, לעומת סבבי
הגיוס הקודמים של החברה. "זה היה המצב אז", הוא אומר.



קיי מבטל את האפשרות שווריסיטי תבצע הנפקת מניות שנייה למרות מחיר
המניה הקורץ. "יש לחברה מספיק כסף, הלוק-אפ (תקופה של ששה חודשים
מההנפקה הראשונה, שבה המייסדים ובעלי העניין אינם יכולים למכור את
המניות שברשותם, ב.ל) על המניה נפתח באחרונה וזה יאפשר להגביר את
הנזילות. חוץ מזה, אין סיבה לבצע הנפקת מניות שנייה משום שהחברה לא
מצאה חברה אחרת שהיא יכולה לרכוש", אומר קיי.



סיכום ההנפקות של החברות הישראליות בוול סטריט ב-2001 נראה עגום למדי
לעומת 2000. החברות הישראליות גייסו ב-2000 יותר מ-2 מיליארד דולר
בהנפקות של מניות בלבד, רובן בהנפקה ראשונה, לעומת 250 מיליון דולר
בלבד ב-2001 ו-17 חברות ישראליות ביצעו ב-2000 הנפקת מניות ראשונה,
לעומת שתיים בלבד ב-2001.



רק שלוש חברות ישראליות ביצעו השנה הנפקת מניות בוול סטריט. חוץ
מווריסיטי, רק גיוון אימאג'ינג הצליחה לבצע IPO (הנפקת מניות ראשונה)
ב2001-, כשגייסה 60 מיליון דולר באוקטובר. גם גיוון יכולה להיחשב
להנפקה מוצלחת במיוחד, שכן מנייתה עלתה מאז ב-40%.



חברת התרופות תרו הצליחה לבצע הנפקת מניות שנייה באוקטובר וגייסה
כ172- מיליון דולר, סכום שחלקו הגיע לידי בעלי העניין שמכרו מניות
בכמויות גדולות. גם מניית תרו נמצאת מעל מחיר ההנפקה.



בכל הקשור להשתלטות על נתחים בשוק החיתום, גם השנה הוכיח בנק ההשקעות
גולדמן סאקס עליונות על כל מתחריו, כשהוביל 5 הנפקות ראשונות ושניות
שבהן גויסו 26 מיליארד דולר. במקום השני ניצב מורגן סטנלי שניהל 33
הנפקות ובהן גויסו 18 מיליארד דולר.