הפיקוח שוקל להגביל הבנקים במתן הלוואות ללא זכות חזרה

מאת עמית שרביט



בנק ישראל שוקל להחמיר את התנאים למתן הלוואות ללא זכות חזרה ללווה (נון ריקורס); החמרה כזו, אם יוחלט עליה, תגביל את ההיקף הכספי שהבנקים יהיו רשאים להקצות להלוואות מסוג זה.



בהלוואת נון ריקורס, הבטוחה לאשראי היא מניות החברה הנרכשת, ולבנק אין אפשרות לרדת לנכסיו האחרים של הלווה. החלטה כאמור תקשה על לווים גדולים לרכוש אמצעי שליטה בחברות בעזרת אמצעי הנוח יחסית הזה.



כיום, כאשר המימון שבנק נותן לרכישת אמצעי שליטה בחברה עולה על 70% מסכום העסקה, סך האשראי הכולל שהבנק רשאי לתת לרכישת אמצעי השליטה חייב להיות נמוך מההון העצמי של הבנק. למשל, סך האשראי הכולל המירבי שבנק הפועלים רשאי לתת לרכישת אמצעי שליטה בחברות בשיעור מימון של יותר מ-70%, הוא 2.828 מיליארד דולר, ההון העצמי של בנק הפועלים.



האשראי הכולל שבנק יכול לתת לרכישת אמצעי שליטה בבנק אחר בשיעור מימון של יותר מ-50% מהעסקה, חייב להיות נמוך מ-5% מההון העצמי של הבנק המממן. לפי אפשרות אחרת, האשראי המוענק יהיה פחות מ-5% מההון העצמי של הבנק הנרכש. בנק שהונו העצמי פחות מ-500 מיליון שקל, יכול להעניק אשראי בשיעור שייקבע על ידי המפקח על הבנקים.



המשנה למפקח על הבנקים וראש תחום הביקורת, אבי וישנביץ, אמר כי המגבלות וההוראות המתייחסות למימון רכישת אמצעי השליטה בתאגידים, נבחנות לאורך זמן. המטרה היא לוודא כי ההוראות משרתות את המטרה של שמירה על יציבות הבנקים. "כמובן שנבחן את ההוראות הקיימות בהתאם ליעד של יציבות הבנקים, ובהתאם למצב כיום מבחינת הסיכון שבו נמצא המשק".



הפיקוח על הבנקים הגביר באחרונה את הביקורת על תיקי האשראי של הלווים הגדולים, ואף הפעיל את סמכויותיו והורה לבנקים לבצע הפרשות ספציפיות עבור תיקים בעייתיים.



על פי נתוני בנק ישראל, בארבע השנים האחרונות הבנקים העניקו אשראי בהיקף של כ-23 מיליארד שקל לצורך השתלטויות ממונפות. חלק ניכר מהעסקות הגדולות במשק, כגון רכישת 20% ממניות בזק על ידי גד זאבי, רכישת כור על ידי צ'רלס ברונפמן ויונתן קולבר, ורכישת בנק הפועלים על ידי קבוצת אריסון דנקנר היו ממונפות.



המגבלות הכמותיות של הפיקוח על הלוואות הנון ריקורס מהוות חלק מהוראות בנק ישראל המתייחסות לסוג זה של הלוואות. מגבלות אלה הוספו על ידי הפיקוח ב-99', להוראות בנק ישראל שהיו קיימות עד אז בנוגע למימון רכישת אמצעי שליטה.



הוראות בנק ישראל מחייבות דיון, אחת לשנה, בדירקטוריון הבנק בעניין אשראי זה. בדיון נדרש הבנק לקבוע את מדיניותו ביחס למתן אשראי לרכישת אמצעי שליטה, ולקבוע את היקף החשיפה שלו ללווים ולסוג זה של אשראי. כמו כן, נדרש דיון אחת לחצי שנה במצב האשראי הכולל לרכישת אמצעי שליטה.



השימוש בהלוואות מסוג זה היה נפוץ מאוד בשנים האחרונות בקרב הקבוצות הגדולות במשק, כאשר הבנקים איפשרו להן שיעורי מימון של עד 90%. כלומר, הלווים השתלטו על חברות במימון בנקאי כמעט מלא, כאשר מרכיב ההון העצמי של הלווים היה נמוך מאוד.



בשל המיתון במשק, הסיכון הכרוך בהלוואות מסוג זה בא לידי ביטוי בדו"חות הכספיים של הבנקים, והיווה גורם עיקרי לירידה ברווחיהם. בנוסף, נשמעו ביקורות על מערכת הבנקאית, ולפיהן הסיכון הטמון בהלוואות אלה לא השתקף בפרמיות או במרווחים שהם גבו מהלווים הגדולים תמורת האשראי. כלומר, האשראי ניתן ללווים הגדולים במחיר זול יחסית לאשראי שניתן למשקי הבית, למרות הסיכון הגדול בהרבה.



הסיכון בהלוואת נון ריקורס הוא גבוה. בניגוד לנטען, אי אפשר להשוות עסקות נון ריקורס לעסקת רכישת מניות של חברה על ידי בנק. להבדיל מעסקת רכישת מניות שבה הבנק רוכש מניות ונחשף בתמורה לסיכויים ולסיכונים הטמונים בחברה, בעסקות נון ריקוורס הבנק חשוף רק לסיכון הטמון בחברה. הסיכוי עבור הבנק מסתכם באפשרות לפדות את ההלוואה בחזרה.