פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לתשומת לב ועדת החקירה

      אבי בר אלי מביט בכל ענף התשתיות, ובעיקר התחבורה, מנהל בימים אלה מאבק קיומי - לא בגלל ביורוקרטיה ולא בשל משבר האשראי, אלא בגלל פוליטיקה שנגועה במשקעים אישיים

      ענף התשתיות כולו, ובעיקר ענף התחבורה, מנהל בימים אלה מאבק קיומי - לא בגלל הביורוקרטיה הישראלית, שעמה למד לחיות, ולא בגלל משבר האשראי, שממנו יצא בשן ועין, אלא מפני שנתקל במשוכה גבוהה יותר משני אלה: המשוכה הפוליטית, וחמור מכך -פוליטיקה שנגועה במשקעים אישיים.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה את שר האוצר יובל שטייניץ בעל כורחו, ורומם מעליו את מקורבו אורי יוגב. יוגב נגרר לסכסוך עם הממונה על התקציבים רם בלינקוב, שהתפטר בחלוף מספר חודשים - והותיר מאחוריו שורת פקידים רווי תחושת נקם. בינתיים התברר כי יוגב, אשר היה בעבר בעצמו הממונה על התקציבים, ואחראי לגלולה מרה שבאגף עדיין מתקשים לבלוע (תוכנית פיתוח גרנדיוזית לרכבת), מבקש כעת להגדיל את התוכנית, בסיועו של שר התחבורה (ישראל כץ), הנאבק בשר האוצר על ירושתו הפוליטית של ראש הממשלה.

      חברת רכבת ישראל הרוויחה ביושר את האצבעות המאשימות המופנות כלפיה. מעל גבי עיתון זה הובאו לא אחת כישלונותיה ההיסטוריים לצד תחלואיה הנוכחיים. עם זאת, הפעם הרכבת אינה מוקד הוויכוח, אלא אמצעי לסגירת חשבונות פוליטיים: יוגב מתערב - ובלינקוב יוצא למתקפה על ההשקעות במסילות; ראש הממשלה מכריז על השקעות עתק - והאוצר סוגר את הברז; שר התחבורה מארח בסוכתו מפגן כוח של 2,000 פעילים פוליטיים - ושר האוצר משיב מאיסטנבול כי יש להעדיף השקעות בהיי-טק על פני התשתיות.

      קרבות אגו וכיפופי ידיים פוליטיים

      אלה בשורות רעות לאלפי הנוסעים ברכבת. אלה גם בשורות רעות גם למי שאינם זוכים עדיין להתגורר בקרבת מסילת רכבת ולמי שאין באפשרותם לבחור באמצעי תחבורה חלופי, כדוגמת מכונית פרטית. לאלה צפויים עוד שנים של עומסי תנועה מתגברים, מאות שעות עבודה ופנאי מבוזבזות, תאונות דרכים וזיהום אוויר מחריף. כל זאת, משום שבמשרדי הממשלה עסוקים כיום בקרבות אגו ובכיפופי ידיים פוליטיים, תוך שענף התשתיות משמש תפאורה הולמת, לדעת הקברניטים, לירי פגזים זה אל עבר זה.

      בשבועות הקרובים אמורה ועדת החקירה הממלכתית למשק המים לפרסם את מסקנותיה. בין היתר רוכנים בימים אלה חברי הוועדה מעל פרוטוקולים שבהם עדויות להחלטות מקצועיות לכאורה אשר הסוו לכאורה שיקולים פוליטיים, ולחלופין להחלטות מקצועיות לכאורה שנפלו קורבן להתנהלותו ה"גזברית" וקצרת הרואי של משרד האוצר - החלטות שהביאו למצב שבו מוסדות ממלכתיים אינם מסוגלים לספק מים לציבור משלמי המסים.

      כינונה של ועדת חקירה בתחום התשתיות אינו עניין של מה בכך, נוכח עוצמתה הפוליטית של חברת החשמל והאדישות כלפי ענף התחבורה. לפיכך, טוב יעשו חברי הוועדה הנכבדים לתחומי האנרגיה, המים והתחבורה אם ינצלו את ההזדמנות הנדירה שנפלה בחלקם ויחוו את דעתם המלומדת על הדרך שבה נוהל ומנוהל ענף התשתיות האסטרטגיות של ישראל.