נקמת המינהל: תובע ממושב כפר ורבורג לפצותו ב-35 מיליון שקל ולהשיב 715 דונם של קרקע חקלאית

נציגי מינהל מקרקעי ישראל תובעים מחברי ממושב כפר ורבורג לפנות 715 דונם קרקע חקלאית ולשלם "דמי שימוש ראויים" בסך 35 מיליון שקל, בגין שימוש חקלאי שעשו חברי המושב בקרקע במשך 70 שנה.



הרקע לתביעה היא החלטת שופטת בית המשפט המחוזי בפתח תקווה הילה גרסטל, לדחות את טענת המינהל להתיישנות בתביעה שהגישו חברי המושב לקבל לבעלותם 1070 דונם קרקע חקלאית, שרכשו בכסף מלא מחברת יק"א (חברה מיישבת) לפני הקמת המדינה. אלא שהקרקע לא נרשמה על שמם ולאחר הקמת המדינה נמסרה לקק"ל ולאחר מכן לניהול מינהל מקרקעי ישראל.

השופטת גרסטל דחתה את טענות המינהל, הקק"ל, משרד האוצר והאופוטרופוס על נכסי נפקדים, שטענו כי מדובר בחוזים היסטוריים שהתיישנו מתוקף "חוק המקרקעין" ופסקה כי זכותם של חברי כפר ורבורג לתבוע את קרקעותיהם גוברת על חוק המקרקעין מפני שלא הובאה לידיעתם העובדה כי המדינה והקק"ל כופרים בזכות הקניין שלהם בקרקע.



תביעת המינהל לפינוי חברי כפר ורבורג מהקרקע, נשענת על הטענה, כי בשל תביעת חברי המושב להכרה בבעלותם הפרטית על חלק מקרקעות המושב, בטל מעיקרו חוזה החכירה שניתן לחברי המושב על יתרת הקרקע בסך 715 דונם.



חבר הנהלת מושב כפר ורבורג משה בריקמן, מסר בתגובה כי מדובר בתביעה קנטרנית וכוחנית, שמטרתה להרתיע חקלאים ברחבי הארץ מלתבוע בעלות על קרקעות שרכשו בכספם לפני קום המדינה, אלא שמסיבות שונות הקרקעות הללו לא נרשמו על שמם. לדבריו "הקרקע אותה תובע המינהל מהמושב נתפסה על ידי חקלאי המושב ב-1948 בהוראת המדינה במטרה למנוע את חזרתם של הערבים לאזור ולמינהל ולמועצת מקרקעי ישראל לא ניתנה כל זכות לבטל "חוזה חכירה לדורות" שניתן לחקלאי כפר וורבורג כדין 13 שנה לפני הקמתם ואין להם אפשרות וזכות לשלול זכויות מוקנות שניתנו לחקלאי המושב על פי נוהלי העבר".



יצוין כי עשרות מושבים וקיבוצים ברחבי הארץ הגישו בשנים האחרונות תביעות לבתי המשפט להכרה בבעלותם על קרקעות בהיקף של עשרות אלפי דונם, ששוויין נאמד מאות מיליוני שקלים. מדובר בקרקעות שרכשו בכספם לפני הקמת המדינה אך הן לא נרשמו על שמם. ההחלטה שתתקבל בתביעת כפר ורבורג עשויה להיות תקדימית בעניינם.



את המינהל מייצגים בתיק עוה"ד רינה מיוחס ועמי עבר הדני. את המושב מייצגים עוה"ד גד טיכו, דורון טאובן וחגי סימנס ממשרד רם כספי ושות'.