חלון ההזדמנויות של תושבים חוזרים ליהנות מהרפורמה במס, המעניקה פטור מתשלום מס וחובת דיווח לרשויות המס על הכנסותיו של תושב ששב לישראל, עתיד להצטמצם בסוף השנה. בחודש וחצי הקרובים עתידים לחזור לישראל בעלי הון רבים ששהו בחו"ל בשנים האחרונות, והם ייהנו מפטור ממס על רווחי הון והכנסות למשך עשר שנים.
הרפורמה, שנכנסה לתוקף לפני כשנה, חלה רטרואקטיבית מ-2007. היא פוטרת ישראלים שחוזרים לישראל לאחר לפחות חמש שנות מגורים בחו"ל הן מתשלום מס והן מחובת הדיווח על עסקיהם. החל ב-1 בינואר 2010 הפתח יצטמצם והרפורמה תקנה פטורים לחוזרים ששהו בחו"ל יותר מעשר שנים.
עם זאת לדברי מנהל רשות המסים, יהודה נסרדישי, משרד האוצר מתכוון להאריך את הפטור ממס לעשר שנים שניתן לתושבים חוזרים, לתקופה של עד עשר שנים נוספות. לדבריו, משך ההארכה יותנה בהשקעות בישראל. בחוק ההסדרים שעבר לפני כשלושה חודשים עם תקציב 2009-2010 נקבע כי שר האוצר יהיה רשאי להוציא תקנות, לפיהן תקופת הפטור ממס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים שעומדת על עשר שנים, תוארך על בסיס תקנות שייקבעו.
"התקנות יתבססו על קריטריונים שתכליתם הגדלת ההשקעות בישראל", אמר נסרדישי. "משך הפטור יגדל ככל שההשקעה תהיה גדולה יותר, תספק תעסוקה ליותר עובדים ותתבצע בפריפריה הרחוקה". לדבריו, הקריטריונים יקבעו גם אילו ענפי תעשייה יקבלו עדיפות, לפי צורכי המשק. נסרדישי הוסיף כי הקריטריונים יגובשו בתיאום אגף המסים, משרד האוצר ומשרד התמ"ת וכן לשכת רואי החשבון.
הישראלים ששבים לישראל אינם מחויבים להצהיר על חזרתם. רק בעוד עשור, לאחר שיחולו עליהם חובות תשלום המס והדיווח, יוכלו רשויות המס לדעת בוודאות מיהם האנשים שחזרו לישראל ואם הם בכלל זכאים ליהנות מהרפורמה.
עד כה ניצלו את החקיקה לפטור ממס לעשר שנים כמה מאות ישראלים חוזרים. למשרד הקליטה ולאגף המסים הגיעו כ-250 בקשות לנצל את האפשרות לשנת הסתגלות. על פי החוק, תושב חוזר חייב במיסוי עסקיו בישראל, אולם הוא יכול לקבל שנה ראשונה להסתגלות. אם יחליט לא להישאר, לא יחויב במס על הכנסותיו באותה שנה.
העיקר הפטור מדיווח
"המלצתי ללקוחותיי לא לספר לרשות המסים על חזרתם", אומר עו"ד יניב שקל, מומחה בדיני מסים ממשרד שקל ושות'. "אמרתי להם שאם הם לא צריכים לדווח על ההכנסות במשך עשר שנים - שלא יגישו שום דו"ח, זה תקין ולגיטימי".
עוד הוא הוסיף כי מכיוון שרשות המסים לא ביקשה הצהרה בנוגע לעצם השתקעותם של התושבים החוזרים בישראל, היא לא יודעת מי חזר בעקבות הרפורמה וכמה מיליארדרים נכנסו לישראל. "לפעמים מגלים את האנשים האלה אחרי שהם משתעממים בישראל ורוכשים חברה בורסאית", הוא אומר.
לדברי עו"ד עמיחי פרי, מומחה לדיני מסים ממשרד אלתר ושות', "הדבר שהכי מטריד את התושבים החוזרים הוא בעיות שעלולות לצוץ רק בעוד עשר שנים, לאחר שהם יצטרכו להתחיל לדווח על הכנסותיהם למס הכנסה. אז רשות המסים עלולה לטעון שהם בכלל לא תושבים חוזרים ותיקים, כפי שדורש התיקון בחוק".
לדבריו, עיקר המחלוקות צפויות להתפתח סביב הגדרת המונח "מרכז חיים" של החוזרים לפני הגעתם לישראל או לאחריה. "קיימת אי-ודאות לגבי המושג 'מרכז חיים'. ההגדרה הטכנית אומרת שעליו לגור בישראל 183 יום בכל שנה במשך השנתיים הראשונות. אבל הפרשנות של רשות המסים לעתים בעייתית. הרשות תטען לגבי חלק מהטייקונים ששמם עולה בהקשר של הרפורמה שהם בכלל לא תושבים חוזרים ותיקים, כי יש להם כאן בתי מגורים ועסקים שניהלו גם כשהיו בחו"ל והתנאים לא מולאו. ב-2019 יצוצו הבעיות", אמר פרי.
לטענת שקל, "עיקר החשיבות של הרפורמה מבחינת החוזרים ברמות העושר האלה היא הפטור מדיווח. הם לא רוצים שיידעו כמה יש להם ואיפה. מדינת ישראל קטנה. מי שהיום נציב מס הכנסה יכול להיות מחר עו"ד פרטי ולספר לחבר'ה. פטור מדיווח הוא מהותי מאוד עבורם".
שקל סבור כי רשות המסים שללה מעצמה את היכולת לבדוק בזמן אמת אם הפטורים ממס אינם מנוצלים לרעה. "ההנחה של מי שהוביל את הרפורמה היתה ששווה להפסיד כמה מיליוני שקלים מגביית מס פוטנציאלית שניתן היה לגבות כדי להביא את האנשים האלה לישראל", אמר.
"התרגלו לחיות בעולם נטול מסים"
פרי ושקל תומכים ברפורמה. "עצם ההימצאות של האנשים האלה כאן יוצרת מנוף לכלכלה בישראל. הם יכולים להגדיל פעילות כלכלית ברכישת בתים ובהעסקת עובדים, כך שמעגל שלם של כלכלה מתרחב", אומר פרי. "מה שמפריע לי הוא החוסר ודאות שבו הם נמצאים. אני חושב שהיה נכון למס הכנסה לתת ודאות למקרים אפורים".
שקל סבור כי "הרפורמה היא דבר חכם מאוד והגיוני. האנשים שחוזרים עכשיו לישראל התרגלו לחיות בעולם נטול מסים. הם לא רוצים שאף אחד בישראל ידע על ההכנסות שלהם. עד הרפורמה לא היתה להם נטייה לחזור. אם הם היו חוזרים הם היו עושים זאת בשיטות ותכנוני מס, שהיו מביאים לכך שהם לא היו משלמים על כך מס בישראל ממילא". לדבריו, "הרפורמה לקחה אנשים שממילא לא היו משלמים מס בישראל, ואמרה להם 'בואו תוציאו כאן כסף'. הם צריכים לגור כאן, לקנות בית, הם יכניסו הון. הכסף שלהם לא יעמוד בבנק בבריטניה, אלא בישראל. זו רפורמה ללא עלות".
הרפורמה הנוכחית למעשה מחזירה את המצב שהיה לפני 2002, אז החליט האוצר, בעקבות "רפורמת רבינוביץ", להטיל מיסוי על כלל הכנסותיו של כל אזרח במדינה, בישראל ובחו"ל. לפני הרפורמה, בהתבסס על עקרונות הדין הבריטי שישראל ירשה מתקופת המנדט, תושב ישראל שהיו לו הכנסות מחוץ לישראל לא שילם עליהן מס.
באופן אירוני, המיסוי גרם לכך שישראלים עשירים עברו לבריטניה. כעת, לרגל חגיגות ה-60 למדינה, שיטת המיסוי בישראל מתקרבת בשנית למקורותיה הבריטיים. זאת, בשעה שהבריטים עצמם מחמירים את דיני המס ודוחפים את הישראלים חזרה למולדתם.
למי כדאי לחזור לישראל?
רוב אנשי העסקים הישראלים חוזרים מבריטניה ומקצתם מארה"ב, כך אישרו מקורבים לנושא. לדבריהם, הסיבה לכך היא שמבנה מערכת המס בבריטניה ובארה"ב גורם לכך שההטבות בישראל הופכות את החזרה כדאית יותר לישראלים שנמצאים בבריטניה, שרובם עברו אליה משיקולי מס.
הונו של סמי עופר, ששב להתגורר בישראל בעקבות הרפורמה, הוערך השנה על ידי TheMarker ב-1.5 מיליארד דולר. שקל מסביר כי בהנחה שמרנית, לפיה הוא יכול להשיג על סכום זה תשואה של 10% בשנה, מדובר ברווח שנתי של 150 מיליון דולר. בישראל נהוג מס של 20%-25% על תשואה בהשקעות, על כן לו עופר היה חי בישראל היה עליו לשלם מסים בגובה 30-37 מיליון דולר בשנה.
הונו של מילצ'ן הוערך השנה על ידי פורבס ב-2 מיליארד דולר. לפי פרסומים, מילצ'ן אמנם אינו אזרח אמריקאי, אך הוא עובד שנים בארה"ב. החוק בארה"ב קובע כי על כל אזרח אמריקאי או בעל גרין קארד לשלם מסים לרשות המסים בארה"ב, גם אם יש לו פטור במדינה אחרת שבה הוא מתגורר, כמו ישראל.
"מילצ'ן לא ייהנה מפטור מוחלט של מסים, מאחר שהמס בארה"ב על רווחי הון הוא 15% מהרווחים", אומר פרי. "זה עדיין אטרקטיבי יותר עבורו כי המסים בארה"ב נמוכים יותר מאשר בישראל. בנוסף, ייתכן שיש לו תכנון שמפחית את תשלום המס".
מילצ'ן, אם כן, ייהנה מ"הנחה" בתשלום מס המוערכת ב-5%-10% מהמס על רווחי ההון שלו בשנה, יחסית למס שהיה צריך לשלם לו היה תושב ישראל שאינו נהנה מהרפורמה.
איש העסקים טדי שגיא, שמתגורר לחלופין בדירות יוקרה בלונדון, קפריסין ומגדלי אקירוב בתל אביב, יתקשה ליהנות מהרפורמה ללא תקלות. שגיא לא הצהיר פומבית על כוונתו להשתקע בישראל אך בחודשים האחרונים, לאחר שנים ארוכות של שתיקה, החל גל של פרסומים אודות תרומותיו ותרומות משפחתו לארגונים ישראליים ועל קשריו האישיים עם הדוגמנית בר רפאלי.
יש הרואים בחשיפה התקשורתית המכוונת ככזו המעידה על כוונתו לשוב לישראל. מאחר שבתו של שגיא ואמה מתגוררות בישראל, ובשל נוהגו לפקוד את דירתו בתל אביב בתדירות גבוהה יחסית, לא ברור אם הוא ייהנה מהרפורמה.
על פי מקורבים, לרשימת החוזרים מצטרף בימים אלה יואב גוטסמן, המנהל קרנות פיננסיות בלונדון. אחיו, נועם גוטסמן, המנהל קרנות גידור, עשוי לעזוב גם הוא את בריטניה, אולם ככל הנראה לארה"ב.
על פי מקורות, רשימת החוזרים כוללת את איל הנדל"ן סול זכאי המתגורר בהרצליה פיתוח; יזם ההיי-טק ארנון כץ המתגורר בסי אנד סאן בתל אביב, שרכש באחרונה בית בכפר שמריהו; יגאל זילכה, בעלי קווינקו, מפעילת בתי קזינו, שמתגורר בתל אביב; ועורך הדין פז ליטמן שעבר לתל אביב.
שי אגסי, שהקים את חברת בטר פלייס שאמורה להקים תשתית חשמלית ארצית למכונית החשמלית, החליט לשוב מקליפורניה לישראל. אגסי ינצל את האפשרות של שנת ניסיון ובסופה יחליט אם ישתקע פה. בינתיים שכר אגסי בית בהרצליה פיתוח. עיקר הפעילות של בטר פלייס בשלב זה, הקשור במחקר ופיתוח, מתבצע בישראל.
מי שבוודאות לא ייהנה מהרפורמה כעת הוא לב לבייב, שעזב את ישראל לבריטניה לפני כשנתיים. הרפורמה חלה רק על אנשים שחיו בחו"ל בחמש השנים שקדמו ל-2009, כך שלבייב ייאלץ להמתין למאורע חגיגי אחר שיזכה בהטבות מס לאנשים במצבו.