נציגות משרד הביטחון, שיצאה לסלון האווירי בפאריס ביוני 2009, הזמינה 41 חדרי מלון בעבור חברי המשלחת. דו"ח מבקר המדינה חושף כי רק 32 חדרים אוישו. חדר אחד הוזמן מראש כרזרבה, ועוד שמונה חדרים שהוזמנו ושולמו במלואם נותרו ריקים, לאחר ששמונה מחברי המשלחת החליטו ברגע האחרון לבטל את השתתפותם בסלון.
"לדברי ראש המשלחת", כתב על כך מבקר המדינה בדו"ח שלו, "חלק משמונת בעלי התפקידים ביטלו את השתתפותם בסלון האווירי עקב אי רצונם כי תיזקף להם הטבה בשכר. גם לאחר ביטול זקיפת ההטבה, לא חזרו בעלי תפקידים אלה מהחלטתם".
במלים ישירות, שמונה מבעלי התפקידים במשרד הביטחון החליטו לעשות סנקציות. הם החליטו לנקוט סנקציות בתגובה לאיום של החשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן, כי הוא יקנוס את כל משתתפי המשלחת של משרד הביטחון לסלון האווירי בשל העלויות הכבדות של נסיעתם לחו"ל. אורן הודיע כי מאחר שהעלויות של נסיעת עובדי המשרד לפאריס עלו בצורה ניכרת על גבול ההוצאה המותר לעובדי מדינה בחו"ל, הרי שהוא יזקוף לשכרם של חברי המשלחת את הפרש הסכומים.
שמונה מחברי המשלחת, כולם פקידים בכירים במשרד הביטחון, החליטו שאין כל סיבה שהם ישלמו מכיסם את הפרש העלויות ולכן הם פשוט לא נוסעים. עם זאת, מיד לאחר מכן חזר בו אורן וויתר על דרישתו לקנוס את עובדי המשרד. רק ששמונת העובדים לא חזרו בהם מביטול הנסיעה. הם, במלים אחרות, עשו ברוגז והחליטו על ביטול נסיעתם ויהי מה. הברוגז הזה עלה לאוצר המדינה 77 אלף שקל - עלות החדרים שנותרו ריקים.
הצעקה הגדולה שעלתה מדו"ח המבקר בנוגע לנסיעת המשלחת התמקדה בהוצאות הראוותניות של שר הביטחון, אהוד ברק: סוויטה ב-2,500 יורו ללילה, שהוזמנה לשישה ימים אבל אוישה רק ארבעה ימים, כך שהמחיר האמיתי של הסוויטה למשלם המסים הישראלי היתה 3,750 יורו ללילה. בהתחשב בעובדה שעם שר הביטחון נסעה פמליה של 16 איש, לרבות מזכירתו האישית ובעלי תפקידים נוספים ושכל חברי הפמליה ישנו בחדרים בעלות של 720-1,300 יורו ללילה (1,080-1,950 יורו מחיר אפקטיבי ללילה), הרי שעלותה הכוללת של נסיעת פמליית השר הסתכמה בסכום האסטרונומי של 96 אלף יורו.
מבחינת הנוהל - ברק לא ביצע שום חריגה
העלות הגבוהה של פמליית השר ראויה לביקורת ציבורית נוקבת, אבל לפחות ברק לא ביצע בכך שום חריגה. ממשלת ישראל, מתברר, אינה מגבילה את ההוצאות של שריה בחו"ל, ולכן גם הוצאה של כמעט 100 אלף יורו בארבעה ימים אינה פסולה מבחינת נוהלי הממשלה.
לעומת זאת, ההוצאות של עובדי המדינה בנסיעות לחו"ל מוגבלות באמצעות כללי התקשי"ר. אלו הן הגבלות על מחיר כרטיס הטיסה - טיב המחלקה במטוס שבה מותר לו לטוס - על האש"ל, וכמובן גם על מחיר הלינה. בדרך כלל מוגבלים עובדי מדינה להוצאה של 300 דולר ללילה למלון, אבל החשב הכללי באוצר מוכן לאשר הוצאה גבוהה יותר במקרים חריגים. למשל, לסלון האווירי אישר החשב הכללי תעריף של 300 יורו ללילה. בפועל, עובדי משרד הביטחון ישנו בחדרים של 350-450 יורו ללילה. כמו כן, לרבים מהם אושרה טיסה במחלקת עסקים, שוב בניגוד לכללי התקשי"ר.
נציג משרד האוצר במשרד הביטחון, החשב של משרד הביטחון, הוא שחשף את העלות החריגה של המשלחת לפאריס. החשיפה היתה בדרך מקרה, שבוע בלבד לפני יציאת המשלחת. בניגוד לכל הכללים, חשב משרד הביטחון לא אישר את המשלחת ואת הוצאותיה - מי שאישר הוא מנכ"ל המשרד, פנחס בוכריס. בניגוד לכל הכללים הממשלתיים, מנכ"ל משרד הביטחון אישר הוצאות שעומדות בניגוד לכללי התקשי"ר. בניגוד לכל הכללים, החריגה של המשלחת לסלון האווירי ב-2009 לא היתה אירוע חד-פעמי, אלא נוהג מתמשך. "במשך שנים התגבש במשרד הביטחון נוהג", כתב על כך מבקר המדינה, "שאיפשר, הלכה למעשה, למשלחת שלו בפאריס לחרוג מקצובת הלינה שנקבעה, ללא צורך באישורים מראש של דרגים שונים במשרד. נוהג זה התעלם מכללי בקרה מקובלים".
במלים אחרות, במשך שנים משרד הביטחון אישר לעצמו את ההוצאות של עצמו, בלי בקרה, בלי פיקוח ותוך התעלמות מכללי ההוצאה שנקבעו למשרדי הממשלה. אז אמנם בעקבות חשיפת פרשת המשלחת האווירית לפאריס ייקבעו מעתה כללים שיסדירו את הוצאות בחו"ל של עובדי המשרד, אבל קשה להסיר את החשש כי הוצאות אחרות של מערכת הביטחון ימשיכו להתנהל במחשכים - ללא ביקורת, בקרה או פיקוח כלשהו. מי שמרשה לעצמו לעשות ברוגז למדינה במחיר של 77 אלף שקל, ככל הנראה השמירה על הקופה הציבורית אינה חרותה על לוח לבו.