מסקנות ממלחמת יום כיפור

כשמורי ארקין התגייס לצה"ל, הוא הצטרף לחיל המודיעין. כמי שידע רוסית, הוצב ארקין ביחידה שהאזינה לשיחות שניהלו היועצים הצבאיים של בריה"מ שהוצבו בסוריה ובמצרים לפני מלחמת יום הכיפורים.



"בתקופה ההיא הרוסים היו מעורבים מאוד במצרים וגם בסוריה, עד כדי כך שכולנו ביחידה היינו בטוחים שתפרוץ מלחמה, והיינו בטוחים שכולם יודעים", הוא מספר. "לא ידענו שמישהו מלמעלה הפך את התאוריה. הנתונים שאנחנו הבאנו היו כל כך חד משמעיים. כמה ימים לפני פרוץ המלחמה, זיהינו פינוי מהיר של היועצים באמצעות רכבת אווירית. אי אפשר היה להסביר את זה בכך שמתקיים תרגיל. זו העוצמה של מודיעין - אתה מכיר את השגרה על בוריה, ואז כשאתה רואה פי חמישה או עשרה מטוסי תובלה, אתה יודע שזאת רכבת אווירית".



אילו מסקנות היו לך מהמלחמה?



"שצריך לשמוע את כל הדרגים. יש פעילות מחקרית אינטלקטואלית שלא הבכיר קובע בה, ודווקא האנשים שיושבים בשטח יכולים לתת פתרונות. המסקנה העיקרית היא שתהליך הניתוח צריך להיות דמוקרטי ככל האפשר, ולהתבסס על עבודה משותפת. אחר כך, בתהליך קבלת ההחלטות, יש היררכיה".



וברמה הרחבה יותר, כאזרח המדינה?



"שיהירות מסוכנת ושיהירות אינטלקטואלית מסוכנת מכל. אנשים שיושבים למעלה עושים הערכה, וככל שהם יותר חריפים הם יכולים לפרש בדרך עקומה את הנתונים. אני יודע שיואל בן פורת, מפקד יחידת המודיעין 848 שנקראת היום 8200, יצא מדעתו בגלל זה. הוא העביר את הנתונים ואת הניתוח הלאה, ולא שמעו לו".



יישמת באגיס את ההקשבה לדרגים הנמוכים ביותר?



"אני חושב שכן. יצרנו מערכת כמה שפחות היררכית, במובן הזה שכל אדם שמביא רעיון מקורי או מועיל יזכה לכך שיטפלו ברעיון שלו. אגיס היתה חברה די ממזרית, שטיפחה חדשנות ודרכים לעקוף את הפטנטים בכל הרמות. טיפחנו את המחשבה המקורית, את העצמאות האינטלקטואלית של אנשים, את היוזמה שלהם ואת הוודאות שהרעיונות של כולם יתקבלו בפתיחות".