בעוד מרבית העיניים בעולם מופנות בציפייה לכל סימן, חלש ככל שיהיה, המעיד על התאוששות, נושאת התעשייה את עיניה בדאגה למסכי שער החליפין. בחצי השנה האחרונה של 2008, בחודשים הראשונים של המיתון העולמי הגדול, נהנתה התעשייה הישראלית מרוח גבית של שער חליפין ידידותי באופן יחסי.
רוח זו נוצרה בשילוב של מזל וטקטיקה- פועל יוצא של התחזקותו של הדולר בעולם לצד התערבות מאסיבית של נגיד בנק ישראל בשוק המט"ח. היצוא הישראלי, שרשם ירידות של קרוב ל-20% במהלך המשבר, היה עשוי לספוג מכה קשה שבעתיים לו שער הדולר בתקופה זו היה ברמה ממוצעת של 3.5 שקלים כפי שהיה שערו הממוצע בשנת 2008.
עם זאת, החל מחודש מאי השנה החל שוב הדולר להיחלש בארץ ובעולם. אל לנו להקל ראש בהיחלשותו של הדולר שכן ההשפעה של פגיעה בכושר התחרות של היצוא הישראלי מגיעה בסופו של דבר לכל אזרח ואזרח במדינה. מדינת ישראל היא מדינה בעלת שוק פנימי קטן ולפיכך יכולת הצמיחה שלה היא רק כלפי חוץ.
כך, היצוא היה אחראי לכ-45% מהצמיחה בחמש שנות הצמיחה האחרונות. הדולר החזק, לצד הצמיחה העולמית, אפשרו לתעשיין הישראלי להציע מחירים טובים יותר בחו"ל ולהיכנס לשווקים חדשים. כך הייתה יכולה התעשייה הישראלית להתפתח, להשקיע, לקלוט עובדים ולתרום גם להתפתחות מעגלי המסחר והשירותים הסובבים אותה. כך ירד שיעור האבטלה לקרוב ל-6% וכך עלתה רמת החיים של כל אחד ואחת מאיתנו. כך גם עלו הכנסות המדינה ממיסים ואפשרו את הפחתת החוב החיצוני של המדינה.
ובינתיים, השקל מתחזק
התחזקותו של המטבע הישראלי מול כל יתר המטבעות פגעה באופן חמור ביכולתה של ישראל להתחרות בעולם. בחודש מאי 2008, בשיא התחזקותו, הגיע המטבע הישראלי לשער של 3.2 שקלים לדולר, כך שבשנת 2008, ספג היצוא הישראלי מכה קשה והמשק הפסיד עסקאות בהיקף של למעלה מ-4 מיליארד דולר בשל התחזקות המטבע.
לאחר תקופת הסתגלות והתייעלות מקסימלית, ברבעון השני של 2008, החלה התעשייה לפטר עובדים וזאת כמובן ללא שום קשר למשבר העולמי. גם ברבעון השלישי של 2008, נאלצה התעשייה לפטר כ-6% מכוח העבודה שלה ומספר המובטלים במשק עבר את 240 אלף מחוסרי העבודה.
היחלשותו של הדולר, ויותר מכך, האיום על המשך היחלשותו העולמית, מחייב נקיטת צעדים אקטיביים מיידיים לחיזוק כושר התחרות של היצוא הישראלי. צעדים כאלו יכולים להיעשות אך ורק על-ידי הממשלה - בצורת הפחתת מיסים ואגרות, הקלות בתהליכים בירוקרטיים, חיזוק היתרון התחרותי באמצעות תקציבים מוגדלים למחקר ופיתוח, עידוד השיווק לחו"ל באמצעות השתתפות בתקציבי שיווק, הוזלת עלות עבודה ועוד.
יש לזכור, בשער החליפין הנוכחי וללא חיזוק משמעותי של כושר התחרות של היצוא, לא יוכל המשק לחזור לצמיחה יציבה של למעלה מ- 6%. ללא צמיחה כזו, קיים חשש מהותי כי שיעורי האבטלה ימשיכו לעלות לכיוון ה-10%.
הכותב הינו נשיא התאחדות התעשיינים.