פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לשנות הכל כדי לשנות דבר

      המשתתפים בועידת קרן המטבע שהתכנסו באיסטנבול שאלו מה ניתן ללמוד מן המשבר האחרון וכיצד יוצאים ממנו. ד"ר אפרים דוידי מקשה בשאלה נוספת: איך נוצר המשבר?

      מה ניתן ללמוד מהמשבר הכלכלי וכיצד יוצאים ממנו?

      מיטב המוחות בעולם הקפיטליסטי התכנסו בשבוע שעבר באיסטנבול, במסגרת הוועידה השנתית של קרן המטבע הבינלאומית, כדי לנסות ולהשיב לשאלות אלה. שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, גילה לשליח "הארץ" שסיקר את הוועידה ש"איננו יודע מדוע פרץ המשבר". אם כך, ייתכן ולשאלות שנשאלו בוועידה יש להוסיף שאלה שלישית: איך נוצר המשבר?

      ההתכנסות באיסטנבול היא יוצאת דופן. בדרך כלל האדונים (בין המתכנסים אין כמעט גברות) המעונבים המשתתפים בוועידות אלה והטסים במטוסים פרטיים או במחלקה ראשונה, נפגשים בבירות העולם הגדול. איסטנבול העממית, הענייה והרועשת, אינה נמנית עמן. אבל ראשי הקרן רוצים לשנות דימוי.

      לא עוד שומרי החומות האדוקים של הגלובליזציה הקפיטליסטית, מעתה זו קרן "חדשה", קרן היכולה לתרום תרומה משמעותית ליציאת העולם מן המשבר. הרבבות שהפגינו באיסטנבול נגד הקרן, נגד הגלובליזציה ונגד הקפיטליזם לא השתכנעו. המציאות חזקה מכל תרגיל יחצני.

      ה"קרן החדשה" מציעה מספר דרכים כדי להתנתק מה"קרן הישנה" והשנואה. יו"ר קרן המטבע, הסוציאליסט הצרפתי דומיניק שטראוס קאהן, שיבח באיסטנבול את המעבר מפורום ה-G8 (שמונה הכלכלות הקפיטליסטיות הגדולות בעולם) ל-G20, המייצג את 20 המשקים הגדולים, כ"הפורום העיקרי להובלת המדיניות הכלכלית העולמית", במקומו של הפורום המצומצם. עוד שיבח שטראוס קאהן את תיאום המדיניות הבינלאומית בזמן המיתון וכינה אותו "חסר תקדים".

      היו"ר גם אמר בוועידת הקרן כי המשבר הכלכלי לא נגמר, מכיוון ששיעור האבטלה עדיין נמצא בעליה במדינות רבות וההתאוששות הכלכלית מדשדשת. עם זאת, סייג כי תוכניות התמריצים, הסבסוד הממלכתי להון ולבעלי ההון, אותן עודדה הקרן, "סייעה למנוע ירידה בתפוקה התעשייתית בעולם". כמו כן, חזר על קריאתו להעניק לקרן סמכויות נוספות.

      הצעות הקרן - תרגיל הונאה גדול

      תיאום בין המשקים בכל מדינות העולם, התערבות הממשלה בכלכלה, דמוקרטיזציה של הארגונים הכלכליים הבינלאומיים – הן לכאורה הצעות מהפכניות בתולדות הקרן. אבל העובדות מצביעות שמדובר על תרגיל הונאה גדול. כדברי האמרה הצרפתית: משנים את הכל, כדי לא לשנות דבר. כדי לשנות את הקרן מן היסוד יש לשנות את עקרונות הפעולה שלה. למשל: לאתגר את השליטה של ארה"ב במוסדות הפיננסיים הבינלאומיים - ובפרט בקרן ובבנק העולמי.

      בניגוד לנהוג בארגון האומות המאוחדות, בו לכל מדינה יש קול אחד, בקרן המטבע יש למדינות השונות משקל שונה בעת ההצבעה. כך, למשל, בידי ארה"ב 16% מזכויות ההצבעה. למדינות גוש היורו יש 32% נוספים. בעקבות מצב זה, ארה"ב יכולה, בסיוע אירופאי או בלעדיו, לטרפד כל מהלך שאינו משרת את האינטרסים שלה. לכלכלה השלישית בעולם, סין, רק 3% מזכויות ההצבעה.

      כך, למעשה, מאז הקמת הקרן והבנק בתום מלחמת העולם ועד ימינו, שני המוסדות היו לכלי שרת בידי המדינות הקפיטליסטיות הגדולות ובייחוד בידי המעצמה הקפיטליסטית הגדולה, ארה"ב. לשם המחשה: לקבוצת של 24 מדינות אפריקה, המיוצגת על ידי רואנדה, 1.39% מזכויות הצבעה. האוכלוסייה במדינות אלה שבאפריקה השחורה דומה לאוכלוסיית ארה"ב.

      אך חמור מהיעדר שקיפות ודמוקרטיה בסיסית במוסדות הקרן והבנק העולמי, היא המדיניות שבה נוקטת הקרן והזרוע הביצועית שלה, הבנק העולמי, בעת המשבר. מדיניות זו מוכיחה שראשיה לא מבינים דבר ולא למדו דבר. בהודעת הסיכום של ועידת איסטנבול נכתב כי "מעתה בידי הקרן סמכויות רחבות יותר לניתוח המדיניות הפיננסית של הגורמים היכולים לשבש את היציבות של הכלכלה העולמית", וגם כי "בעקבות הרחבת הסמכויות, הקרן תוכל להצביע על צעדי מדיניות בכל מדינה ומדינה. מטרת צעדים אלה היא לבצע שינויים במדיניות הכלכלית של הממשלות השונות".

      מיותר לציין שבצילו של המשבר הקפיטליסטי, שלא רואים את סופו, הקרן כבר החלה לנקוט "בצעדי מדיניות". כדרכה מזה עשרות שנים, הקרן החלה להתערב במדיניות הכלכלית של הממשלות הזקוקות בדחיפות לאשראי ולהכתיב מדיניות של "ריסון תקציבי", "הגמשת שוק העבודה" והפרטה. אף כלפי אירופה, הקרן המליצה באחרונה לשים קץ למדיניות קיצור שעות העבודה והגדלת הקצבאות – בייחוד קצבאות האבטלה. כך, באופן פרדוקסלי, שבה הקרן להכתיב מדיניות כלכלית וחברתית שהייתה היסוד למשבר הכלכלי שפרץ לפני שנתיים.

      ד"ר אפרים דוידי הוא פעיל במכללה החברתית-כלכלית