מנהל, האם יש לך טסטוסטרון?

>> החוקרת פאולה ספיאנצה מבית הספר למינהל עסקים קלוג שבאוניברסיטת נורת'ווסטרן האמריקאית, זהירה מאוד בדבריה. היא יודעת שהנושא הנפיץ אותו היא חוקרת יכול להתפרש להרבה מאוד כיוונים, לכן היא שבה ומציינת את תוצאות המחקר שביצעו היא וקולגות מאוניברסיטת שיקאגו, והתפרסם זה עתה.



"מחקרים בתחום מדעי ההתנהגות בדקו את הקשר בין רמות הטסטוסטרון, הורמון המין הזכרי ותחומים שונים בחיים", מספרת ספיאנצה. "אני חוקרת את תחום התאגידים והפיננסים, ורציתי לדעת אם יש לרמת הטסטוסטרון קשר גם להחלטות בתחומי הקריירה בכלל ובתחום הזה בפרט. בנושא זה המחקר כמעט לא קיים".

ב-2006 החוקרים החלו את הניסוי והוא נערך על 500 תלמידי mba שהחלו לימודיהם בקלוג. הגיל הממוצע של הנחקרים היה 28, כולם כבר היו בשוק העבודה שלוש-ארבע שנים לפחות, שליש מהם היו נשים. "לכאורה", אומרת ספיאנצה, "מדובר בקבוצה רנדומלית שיש בה גברים ונשים בגילאים שונים ממקומות שונים בעולם. היה לנו חשוב לבדוק את מי שאנחנו רואים כמנהלי העתיד, מי שיוביל את תחום העסקים בתוך 10 או 20 שנה".



קבוצת הנבדקים נכנסה לתהליך ארוך ושאפתני. החוקרים מתעתדים לדגום את משתתפיה ב-40 השנים הקרובות במטרה להבין מהם מרכיבי ההצלחה.



השלב הראשון החל בניסוי פשוט ומעניין שארך שנתיים, במהלכו נבדקו רמות הטסטוסטרון בקרב כלל המשתתפים על ידי מתן דגימת רוק שנשלחה למעבדה. במקביל עברו הסטודנטים את "מבחן ההימנעות מסיכון" שכלל בחירה בין שתי אפשרויות: האחת, אפשרות ההימור, בה יוכלו לזכות ב-200 דולר אם יהמרו נכון בכרטיס לוטו, והשנייה - זכייה בטוחה בסכום נמוך מ-200 דולר.



שתי האפשרויות הוצעו לנבדקים שוב ושוב, כאשר הפער בין סכומי הזכייה קטן והולך. הנתונים נרשמו ונשמרו במשך שנתיים, עד שסיימו הסטודנטים את לימודיהם, ואז נבדקו מקומות העבודה שבחרו.



חשוב לציין שקיים ביקוש גדול לבוגרי מינהל עסקים מבתי ספר למינהל עסקים דוגמת קלוג וידוע שהם מתקבלים בקלות ובמהירות למקומות עבודה נחשבים ששכרם בצידם. תוצאות החיבור המשולש - רמת טסטוסטרון, נכונות להמר במהלך הלימודים ובחירת הקריירה - הוכיחו שקיים מתאם ברור בין רמות טסטוסטרון בדם לבין לקיחת סיכונים בכלל, וכפי שהם מתבטאים בבחירת קריירה בפרט. "ככל שרמת הטסטוסטרון היתה גבוהה יותר, כך נטו הסטודנטים לבחור את ההימור במקום את הסכום הבטוח, ובבחירת הקריירה נטו בבירור לכיוונים הדורשים יותר העזה - למשל הפיננסים", אומרת ספיאנצה.



"אנשים בעלי רמות טסטוסטרון נמוכות יותר בחרו משרות בטוחות יותר שפועלות בתחומים בהם הוודאות גדולה יותר". הממצאים האלה עשויים להסביר מדוע בתחומי קריירה הנחשבים מסוכנים יותר - החל מנהיגת מכוניות מירוץ, דרך שירות צבאי ועד ניהול בתי השקעות - ניתן לראות בעיקר גברים, ומספר הנשים קטן משמעותית, בעיקר בדרגים הגבוהים בהם עולה רמת האחריות. לעומת זאת, בתחומים "בטוחים" כמו משאבי אנוש ניתן למצוא נשים רבות.



"זה יכול להסביר גם פערים ברמות השכר", אומרת ספיאנצה. "כיוון שגברים נוטים לקחת יותר סיכונים במהלך הקריירה, וכגודל הסיכון כך גם עשוי להיות גודל ההצלחה (או הנפילה) הם מתוגמלים בהתאם, בעוד נשים, שלוקחות פחות סיכונים, גם מרוויחות בדרך כלל פחות".



מחקרים אחרים התומכים בקונצפט הזה מוכיחים שנשים עוזבות פחות מקומות עבודה ומקימות עסקים בעיקר בשל אילוץ, ולא בשל בחירה, וגם אז הן חולמות בעיקר על עסק קטן ונוח ולא על פריצה מטאורית ומסוכנת.



המסקנה מהמחקרים היתה יכולה להיות ברורה לחלוטין - טסטוסטרון קובע את בחירת רמת הסיכון בעבודה. אלא שמשהו צריך להסביר את מספרן הגדל והולך של נשים גם בתחומים הנחשבים נועזים יותר. במהלך המחקר הוכיחו מספר נחקרות לא פחות תעוזה מהנחקרים.



"טעות נפוצה מגדירה את רמות הטסטוסטרון שמיוצר אצל גברים ונשים כאחד כעניין של גנטיקה - ככה אנחנו נולדים", אומרת ספיאנצה.



"אלא שכבר הוכח שחיים בסביבה אגרסיבית, למשל אזורי פשע או מלחמה, מעודדים את ייצור הטסטוסטרון ורמתו בדם עולה. התנאים הסביבתיים משפיעים הן על גברים והן על נשים. רמות בינוניות של טסטוסטרון אצל נשים יחזקו תכונות גבריות לכאורה, כמו אסרטיביות ולקיחת סיכונים. רמות גבוהות באופן קיצוני עשויות להביא להתנהגות גברית החל מבחירה בתחומי ספורט פיסיים מאוד ועד לתחום ההגדרה המינית".



ייתכן כי אם תבדוק ספיאנצה את רמות ההורמון הזכרי במהלך 40 השנה הקרובות תגלה כי רמתו בדמן של הנשים עולה, אלא שאת זה רק ימים יגידו.



אז הכל בעצם פיסי? מי שרמת הטסטוסטרון שלו בדם גבוהה יותר יגיע יותר מהר, יותר רחוק, בגלל שקל לו לקחת סיכונים?



ספיאנצה: "לא בדיוק. בחירת קריירה נובעת ממגוון גדול של קריטריונים פיזיים, סביבתיים ופסיכולוגים. אחרי המחקר שלנו ברור שגבר או אשה שרמות ההורמון בדמם גבוהות יותר ייטו לבחור תחומים בעלי רמות סיכון גבוהות יותר, אבל זה לא אומר שזה מה שיקרה בהכרח במציאות".



את ההשלכה המיידית של תוצאות המחקר על כל ארגון ניתן אולי לכנות "תמהיל טסטוסטרון".



"חשוב מאוד שבארגון יהיה תמהיל נכון של עובדים, שחלקם נוטים לקחת החלטות ברמות סיכון גבוהות, וחלקם מעט יותר זהירים כדי לקבל החלטות מאוזנות", אומרת ספיאנצה.



"זה חשוב בעיקר במקומות אליהם מגיעים מלכתחילה אנשים בעלי נטייה לסיכון כמו בנקים, בתי השקעות, קרנות הון סיכון וכדומה - מקומות שבסיס הפעילות שלהם הוא באזורי רמת ודאות נמוכה. המשבר הנוכחי הוכיח יותר מכל כמה חשוב לשלוט ברמת הסיכון.



גורמים פיננסיים שלקחו החלטות ברמת סיכון גבוהה גם התרסקו, בעוד ארגונים שאיפשרו מגוון של דעות, שבהם היו גם אנשים שרצו לקחת סיכונים לעומת אלה שהיו זהירים וצנועים יותר, הצליחו להחזיק את הראש מעל פני המים".



אז כדאי למנהל לבדוק את רמות הטסטוסטרון של עובדיו לפני שהוא מקבל אותם לעבודה? "כדאי לו להיות מסוגל לקבל לעבודה אנשים שחושבים באופן שונה ממנו".



nihul@themarker.com