>> בחודש שעבר סער עולם הביטוח בגין אי סדרים שהתגלעו בחברת הביטוח מנורה מבטחים. עתה מסתבר כי עד קיץ 2008, במשך 10 שנים, עסקו באגף שוק ההון בפרשה גדולה נוספת שבה היו מעורבות שתי חברות ביטוח הגדולות, מגדל וכלל ביטוח.
החקירה המורכבת עסקה בחריגות ואי סדרים ברישום פוליסות ישנות מבטיחות תשואה שהתרחשו בתחילת שנות ה-90. על פי החשד, שייכו חברות הביטוח פוליסות לתאריכים מוקדמים יותר, כדי לזכות בהבטחת תשואה גבוהה יותר. הפרשה נסגרה בכך שמגדל וכלל ביטוח שילמו כל אחת למדינת ישראל פיצוי בגובה של 10 מיליון שקל. עם זאת, הפשרה הושגה מבלי שמגדל וכלל הודו בביצוע מעשים החורגים מהחוק.
כדי להבין את הסיפור במלואו, יש צורך להבין את סוג הפוליסות שנמכרו בישראל עד תחילת שנות ה-90. בתקופה ההיא חברות הביטוח שיווקו פוליסות שנקראות "פוליסות מבטיחות תשואה". לקוח שרכש פוליסה כזו קיבל מחברת הביטוח תשואה בגובה מובטח על כספו, ללא קשר למצב בשוק ההון.
את הכסף המובטח שקיבלו השקיעו חברות הביטוח באג"ח מיועדות שהנפיקה להן המדינה. הרווח של החברות נבע מהמרווח בין התשואה שהן היו חייבות לתת ללקוח מול התשואה שקיבלו מהמדינה. כך, למשל, אם הלקוח קיבל תשואה מובטחת של 5% על כספו, והאג"ח המיועדת הניבה תשואה של 6% - חברת הביטוח הרוויחה 1%.
לאורך השנים הורידה המדינה מדי כמה חודשים את הריבית שהעניקה לחברות הביטוח על האג"ח המיועדות, מתוך מגמה להפחית את הסבסוד של פוליסות ביטוחי המנהלים, כאשר בתחילת שנות ה-90 חברות הביטוח הפסיקו לשווק את הפוליסות האלו.
ההפחתה של הסבסוד התבטאה בכך שאם בשנה מסוימת המדינה הנפיקה כנגד פוליסות הביטוח אג"ח מיועדות בריבית של 5.5%, בשנה שלאחריה היא הנפיקה כנגד ההתחייבויות של העמיתים אג"ח מיועדות בריבית של 5%.
בבדיקה שערך האוצר עלה החשד כי חברות הביטוח שייכו לקוחות לאחור באופן שהם קיבלו מהמדינה את האג"ח המיועדות בריבית הגבוהה יותר, גם כאשר הפוליסה הוקמה במערכות של חברות הביטוח, חודשים לאחר מכן, במועד שבו מדינת ישראל כבר העניקה אג"ח מיועדות בריבית נמוכה יותר, או במקרים שבהם התשלום הראשון לפוליסה התבצע חצי שנה עד שנה לאחר מועד הפתיחה שאליו שויכה הפוליסה, כביכול לפי תאריך הפתיחה שהופיע בה. "במקרה כזה, נגרם נזק למדינה, שגיבתה את הפוליסות באג"ח בריביות גבוהות יותר מאשר הריביות שאותן היתה מעניקה אילו תאריך ההצטרפות לפוליסה היה בסמוך להקמתה במערכת", אומרים באוצר.
"זה אחד המקרים המורכבים ביותר שנתקלנו בו", אמר מקור במשרד האוצר. "מצד אחד, בתקופה ההיא לא היה מיכון כמו כיום, ודברים לא התבצעו מעכשיו לעכשיו. מצד שני, ראינו פוליסות שהוקמו שנה אחרי מועד ההצטרפות שעליו דיווחו החברות, או פוליסות שבהן היתה הפקדה ראשונה חצי שנה אחרי תאריך הפתיחה. אמנם באותה עת לא היה מיכון, אך גם בתקופה זו לרוב הזמנים של הקמת הפוליסות או תחילת ההפקדות היו קצרים יותר. על כן, נפתחה החקירה".
חקירה בעניין נפתחה כנראה ב-98', ובמסגרתה אגף שוק ההון חקר את מגדל וכלל ביטוח, שהן החברות הגדולות ביותר בתחום ביטוחי החיים. החקירה נערכה בידי רו"ח ברלב. ב-2004 הוא פירסם דו"ח בעניין שקבע כי הנזק שנגרם למדינה בפרשה זו נאמד בעשרות רבות של מיליוני שקלים.
כלל ביטוח פירסמה בדו"חות באותה השנה התייחסות קצרה לפרשה וציינה: "הביקורת בחנה בין השאר את תהליך רכישת איגרות חוב שהנפיקה המדינה בעבור פוליסות ביטוח חיים, ועל פי ההסכמים בין המדינה לבין התאחדות חברות לביטוח חיים בע"מ. על פי הנטען בטיוטת הדו"ח, פעלה כלל ביטוח בקשר עם איגרות החוב האמורות תוך חריגה מההוראות הנ"ל, כפי שאלו פורשו בידי עורכי הדו"ח.
"סך הנזק הנטען לקופת המדינה, לטענת המבקרים, הוא כ-41 מיליון שקל. לדעת הנהלת החברה, בהסתמך בין השאר על הערכת יועציה המשפטיים, קיימות לחברה טענות הגנה טובות נגד האמור בדו"ח ואלו פורטו בתגובה שנשלחה למשרד רואי החשבון".
מגדל וכלל לא קיבלו את ממצאי הדו"ח והחלו במו"מ מול האוצר. "בהתחלה בדקנו אם יש היבטים פליליים בפרשה, אחר כך הלכנו למישור האזרחי. ככל הידוע בדו"ח של ברלב בעניין נקבעה אמת מידה ששימשה מעין בנצ'מרק בפרשה, ולפיה פוליסה שבה יש הפקדות במשך כמה חודשים אחרי תחילתה, או פוליסה שהוקמה במערכת של חברות הביטוח כמה חודשים לאחר תחילתה, היא בעייתית, מכיוון שמועלה חשד לשיוך לאחור של העמית", אומר מקור באוצר.
במשך השנים ניסו כלל ביטוח ומגדל להוכיח כי הפוליסות שהוקמו במערכת או שבוצעו בהן הפקדות במשך חודשים ארוכים לאחר פתיחתן היו פוליסות שנפתחו כחוק, והעיכובים נבעו מסיבות טכניות. בנוסף, טוענות חברות הביטוח כי יש מחלוקת פרשנית עם האוצר על הפרשנות הראויה לתקנות שחלו באותה עת.
"יש כאן קאץ'. על אף שאיננו מסכימים עם הדו"ח, היה צריך לעבור פוליסה פוליסה באופן פרטני כדי להפריך את הממצאים. זה מטורף", אומר גורם באחת מהחברות. גורם אחר הדגיש כי "ההפרשות בעניין זה בוצעו כבר לפני שנים. בעת הפשרה עם האוצר כבר הופרשו הסכומים ששימשו לפשרה, והפשרה לא השפיעה על הדו"חות". מי שסגר את הפרשה לאחר עשור הוא המשנה למפקח על הביטוח, אריק פרץ, בקיץ 2008, חודשים מועטים לאחר שהמנכ"לים החדשים של חברות הביטוח נכנסו לתפקידם - שי טלמון מכלל ביטוח ויונל כהן ממגדל. מקור באוצר מציין כי היתה חשיבות לסגור כבר את הפרשה, ולו רק מטעמי התיישנות.
תגובות מגדל וכלל ביטוח
ממגדל נמסר בתגובה: "מגדל התפשרה בפרשה זו לאחר שראתה שעלויות המשך הטיפול עולות על סכום הפשרה. ואולם היא התפשרה מבלי להודות בעובדות, וממשיכה לטעון כי המסקנות אליהם הגיע ברלב לא היו ולא נבראו".
מכלל נמסר בתגובה: "מדובר במחלוקת על פרשנות התקנות בתחילת שנות ה-90. המחלוקת מתייחסת לתקופת המעבר שבין ההשקעה באג"ח מיועדות (פוליסות מבטיחות תשואה) להשקעה בשוק ההון. בתקופת מעבר זו התקנות לא היו חד משמעיות, ולפיכך היתה מחלוקת על אופן היישום".
מגדל וכלל גבו מהמדינה תשואה מובטחת שלא כדין
מאת אתי אפללו
19.10.2009 / 7:02