>> אירוע יוצא דופן, המתרחש פעם בכמה שנים, התקיים אתמול בשעה 9:30 במשרדי בנק ישראל בירושלים: נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, מנהלת מחלקת המחקר בבנק קרנית פלוג והאחראי על תחום המט"ח בארי טאף כינסו כ-50 מסוחרי המט"ח הגדולים בישראל, הציגו בפניהם את מדיניות הבנק בזירת המט"ח וענו על שאלותיהם. מי שאינו עובד בחדר עסקות של בנק כלשהו, ולכן לא הוזמן לפגישה, רשאי בהחלט להרגיש מתוסכל.
חדרי העסקות של הבנקים הם שחקנים מרכזיים בשוק המט"ח - ואינם משמשים רק מתווכים, יועצים או צופים מהצד. הבנקים הם אמנם עושי שוק ועל פי כללי בנק ישראל הם מחויבים לספק ללקוחותיהם ציטוטי קנייה ומכירה בכל עת - אבל הם גם ספקולנטים לכל דבר, שקונים ומוכרים שקלים ומטבעות זרים מתוך חשבון הנוסטרו שלהם, ולמטרות רווח. כמו כל ספקולנט פרטי היושב בביתו מול המסך, כך גם כל סוחר (דילר) של בנק וכל מנהל חדר עסקות (צ'יף דילר) נבחן מדי יום על יתרת הרווח וההפסד שלו - ובסופו של דבר גם מתוגמל על פיהן.
למעשה, חדרי העסקות של הבנקים הם הספקולנטים הגדולים בזירה. הם נהנים מזרם גדול של עסקות, שמאפשר להם "לחוש את הדופק" של השוק, ויש להם מידע שאין לאחרים - בדמות זרמי כספים ומיקום הוראות הסטופ לוס של הלקוחות. העובדה שנציגים של חדרי העסקות קיבלו תדרוך אינטימי מבנק ישראל - השחקן המרכזי בשוק המט"ח בשנה האחרונה - בעוד ששאר הפעילים בתחום היו צריכים להסתפק בהודעה לעיתונות על כוונותיו של בנק ישראל עשויה להכעיס אחדים מהסוחרים האחרים.
הדילרים שהו בבנק ישראל כשלוש שעות. הם שמעו עדכון של פלוג על מצב המשק, וצפו במצגת של טאף על המשבר הפיננסי ועל התפתחויות בשוקי המט"ח בישראל ובעולם. מסמר האירוע היתה כמובן הופעתו של הנגיד פישר, וההזדמנות לשאול שאלות בסוף המצגת.
אלא שמעבר למצגות ולתיאורי המצב הכלליים, שלא הפתיעו את הדילרים, השאלה שעליה ביקשו כולם לקבל תשובה היא זו: מתי, ובאילו תנאים, מחליט בנק ישראל להתערב במסחר ולרכוש דולרים. תשובה חדש משמעית הם לא קיבלו, אבל הנה העקרונות שהוצגו בפניהם:
1. לפני כל התערבות או רכישה של דולרים שואל את עצמו הבנק המרכזי אם לפעולה תהיה השפעה שלילית על יציבות המחירים או על היציבות הפיננסית של המערכת; זהו תנאי מוקדם.
2. יעד המדיניות המרכזי של בנק ישראל נותר יציבות המחירים, אבל יש לו בהחלט יעדים נוספים - ובעיקר עידוד הצמיחה והתעסוקה. הפעולות בשוק המט"ח מיועדות לצמצם פיטורים אפשריים נוספים, בעיקר בקרב חברות יצואניות שנפגעו מהירידה בשער הדולר.
3. בנק ישראל אינו יכול למנוע מגמות ארוכות טווח בין המטבעות הזרים - אבל הוא בהחלט מנסה "להחליק", למתן או לדחות את שחיקת הדולר ואת עליית השקל מול המטבעות הזרים.
"ויסות" של שער החליפין הוא מלה טעונה - אבל זה בעצם מה שבנק ישראל עושה: הוא מנסה לגרום לתהליך של ירידת הדולר להיות איטי ומתון יותר, כדי להרוויח זמן בעבור החברות היצואניות, ולאפשר להן להתאקלם למצב החדש ולהתמודד עם שערו הנמוך של הדולר.
בעניין זה היה בנק ישראל מפורש מאוד: "חשוב שהגורמים החשופים לשוקי המט"ח ימשיכו להביא בחשבון את אי הוודאות לגבי השינויים בשער החליפין, ויגנו על עצמם כנגד התפתחויות", אמר פישר.
4. ההחלטות של בנק ישראל להתערב בשוק המט"ח לא תלויות בהכרח בשער השקל-דולר, אלא הבנק מתמקד דווקא בשער האפקטיבי של השקל מול סל מטבעות שמשקולותיהם משקפים את הרכב סחר החוץ של ישראל (מדד הסל האפקטיבי).
הודאה זו של בנק ישראל מאשרת לראשונה את מה שפורסם ב-themarker לפני יותר מחודש: הבנק עוקב אחר מדד הסל האפקטיבי - ובחודשים האחרונים, לפחות, התערב במסחר ורכש מט"ח בכל פעם שהמדד חצה כלפי מטה את הרמה של 92 הנקודות. כך למשל, באמצע השבוע שעבר ירד שער הסל האפקטיבי ל-92.1 נקודות, וכשהירידה נמשכה גם ביום חמישי נכנס בנק ישראל לתמונה, ורכש 200-300 מיליון דולר במהלך המסחר.
5. פישר ואנשי בנק ישראל הודו שההשפעה שלהם על שוק המט"ח מוגבלת, אך טענו כי רכישת הדולרים שביצע הבנק איפשרה ליצואנים לצלוח את החודשים הקשים של המשבר במצב טוב יותר מכפי שהיה לולא הבנק היה מתערב במסחר, ובמקביל סייעה "לחנך את השוק" למשמעת מט"חית גבוהה יותר.
"יש משפט של וורן באפט שאני מאוד אוהב", אמר אחד מבכירי בנק ישראל. "כאשר שאלו את באפט מה יוריש לילדיו, הוא אמר שהם ?יקבלו מספיק כדי לחיות, אבל לא מספיק כדי שיתפתו לא לעשות דבר'. נכון שאנחנו לא באפט והיצואנים הם לא ילדים, אבל כמו ילדיו של באפט היצואנים צריכים לדאוג לעצמם במקביל לסיוע שלנו, ולא רק לרוץ לממשלה ולבכות".
6. אל מול הטענה של הסוחרים והיצואנים, שלפיה השקל הוא המטבע החזק בעולם, הציגו אנשי בנק ישראל סדרה של גרפים של שערי מטבעות בעולם מול הדולר - של מדינות גדולות, לצד מדינות בסדר גודל של ישראל, כמו צ'כיה, צ'ילה וניו זילנד. אנשי הבנק ביקשו להראות כי השקל הוא דווקא אחד המטבעות שהתחזקו פחות מול הדולר, לעומת מטבעות אחרים בעולם.
7. בתגובה לשאלות המשתתפים על העלות של רכישת הדולרים על ידי בנק ישראל, הסבירו בבנק כי כרגע הם מורווחים על רכישותיהם, וכי ממילא הבנק מחזיק את יתרות המט"ח במגוון מטבעות, ולא רק בדולר האמריקאי. נציגי הבנק הוסיפו כי המצב הנוכחי טוב בהרבה ממצב שבו המדינה צריכה להגן על המטבע שלה מפני תיסוף.
הסיבה לכך, לפי בנק ישראל, פשוטה: הבנק יכול להדפיס שקלים - אבל לא יכול להדפיס דולרים. בבנק ישראל הבהירו אתמול באופן חד משמעי: אנחנו יכולים להדפיס שקלים ולקנות מט"ח כמעט בלי הגבלה.
8. בבנק ישראל כלל לא בטוחים שהשקל ימשיך להתחזק לנצח. בפגישה אתמול הדגישו אנשי הבנק כי ההתאוששות המהירה והמפתיעה במצב הכלכלי צפויה להביא לעלייה משמעותית ביבוא - ולכן גם לגירעון מסחרי שילחץ על השקל כלפי מטה.
עוד יותר מכך, בבנק ישראל הציגו נתונים המראים שבעוד זרם ההשקעות הזרות בישראל הולך ופחות, החלה ברבעון האחרון מגמה חזקה של השקעות של ישראלים בחו"ל. התוצאה, לדבריהם, עשויה להיות מעבר מעודף בחשבון השוטף - לגירעון.
פישר, טאף וקרנית פלוג נזהרו מלקבוע במפורש שהשקל ייחלש, אבל אמרו שהלחצים לתיסוף נמשך של המטבע הישראלי יורדים בהדרגה.
9. האם בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח? דווקא בשאלה המעניינת ביותר הצליחו הניסוחים הזהירים של בנק ישראל לבלבל את הסוחרים ואת השוק. בכירי הבנק אמרו כי הם צופים שהשוק יחזור למצב ששרר בעשור שבין 1998 ל-2008 - אז בנק ישראל לא התערב כלל במסחר.
בקרב הנוכחים בפגישה היו מי שחשבו כי זוהי בעצם הודעה על סיום קרוב של עידן ההתערבות. ואולם בירור נוסף עם ראשי הבנק הבהיר: לא הבינו אותנו נכון. "אנחנו חושבים שהמשבר עדיין לא הסתיים, והוא עדיין משפיע", אמרו בבנק. "אף שהרצון והשאיפה שלנו הם להתערב כמה שפחות - בנק ישראל ימשיך להגיב ולהחליק את קצב העלייה של השקל מול הדולר ומול שאר המטבעות הזרים".
*עושה שוק
בנק המחויב לספק ללקוחותיו מחירי קנייה ומכירה במשך המסחר כולו
*נוסטרו
חשבון הנכסים של הבנק
*סטופ לוס
פקודה של משקיע שמורה לברוקר שלו למכור מיידית נייר ערך או נכס פיננסי, כאשר הוא מגיע למחיר מסוים
רכישות המט"ח של בנק ישראל לא הסתיימו
איתן אבריאל
19.10.2009 / 7:02