רוכשי הדירות תלויים יותר בבנקים

>> אי אפשר לשבור את המתימטיקה - אם מחיר הדירה עולה והשכר יורד, רוכשי הדירות צריכים מקור נוסף לכסף כדי שיוכלו לרכוש דירה, והמקור הזה הוא משכנתא. ואכן, זה מה שעושים בימים אלה עשרות אלפי רוכשי דירות - לוקחים משכנתא נוספת.

הרבה מאוד מידע חסר כדי שנוכל להבין את דפוסי לקיחת המשכנתא אצל רוכשי הדירות בישראל, ועיקר הסטטיסטיקות בנושא מתייחסות לתופעת המאקרו מבלי להתייחס לקבוצות הלווים השונות (לפי פרמטרים של גיל, שכר, שיעור המשכנתא מסך מחיר הדירה וכדומה). לכן, קשה מאוד להקיש מהנתונים החלקיים שניתנו על ידי מזרחי טפחות ו-amg דבר על לוקחי המשכנתאות.



מה שברור זה שאנחנו השתנינו מאוד. אם לפני עשור או שניים ההורים יכלו לדרוש מהילדים לא לקחת משכנתא של יותר מ-100-200 אלף שקל, גם אם משמעות הדבר היתה רכישת דירה בפריפריה, כיום נפרץ הסכר בשל ההתעקשות להתגורר במרכז, ובנקאים מדווחים שזוגות ומשפרי דיור צעירים לוקחים משכנתא של 500-700 אלף שקל ואף יותר; משפחות מבוססות יותר לוקחות אף מיליון שקל ואם ההחזר החודשי מעיק, הן מאריכות את משך המשכנתא.



בנקאים מדווחים על גידול במספרם של אלה שלוקחים משכנתאות ל-20-25 שנים, לעומת 15 שנים בעבר הקרוב; תופעה נוספת היא הגידול במשקלה של המשכנתא יחסית לסך שווי הדירה. אם פעם משכנתא בגובה 30% משווי הדירה נראתה גבוהה, כיום לקיחת משכנתא בגובה 50%-60% משווי הדירה אינה נחשבת מקרה יוצא דופן.



המשמעות הראשונה של ההתנהגות הזו היא שהלווים הופכים עצמם לתלויים יותר בבנקים מאשר בעבר. לבנקים יש חלק גדול יותר בנכסים, וזה לא נעים, במיוחד אם המשפחה נקלעת למשבר כלכלי, כמו פיטורים. או אז, הם יחושו היטב בשותפות של הבנק בדירה שלהם.



גם בחיי היומיום הלווים ירגישו את השותפות הזו, וזאת באמצעות ההחזרים החודשיים. בתקופה האחרונה הריביות הנמוכות על המשכנתאות איפשרו לקיחת סכומים גבוהים יותר כמשכנתא, ואולם מה יקרה אם הריביות יעלו? ההחזרים החודשיים יעלו, והלווים יהיו פגיעים יותר.



המשמעות השנייה היא שפחות מההכנסות הפנויות יילכו לחיסכון, ויותר למימון אורח החיים העכשווי. מבחינה זו, אנחנו הולכים בדרך הבטוחה והלא כל כך מוצלחת, אחרי מדינות מערביות אחרות. כדאי רק לשנן לעצמנו מה קרה שם רק בזמן האחרון.