הצעת חוק: לאסור על הבנקים לקבוע רצפה להצמדה במשכנתאות

>> ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה בחודש את החלטתה לגבי הצעת חוק האוסרת על בנקים וחברות גדולות לקבוע בחוזים אחידים רצפת מינימום להצמדה. הדחייה מוסברת בהתנגדותו של בנק ישראל להצעה. בחודש הקרוב יחל משא ומתן בעניין בין יוזם הצעת החוק, ח"כ שי חרמש (קדימה) לבין משרדי האוצר והמשפטים ובנק ישראל, בניסיון להגיע לפשרה.

לדברי חרמש, כל משפחה בישראל חתומה כיום על חוזה לנטילת משכנתא, שבה סעיף המחייב אותה ברצפת הצמדה. בחוזים אחידים רבים, בהם חוזי משכנתאות, מופיע תנאי הקובע שער מזערי למדד אליו הצמידו (בדרך כלל בגובה המדד ביום חתימת החוזה); המשמעות היא שאם המדד עולה - גודל התשלומים החודשיים גדל, אך לעומת זאת כשהמדד יורד - גובה התשלומים החודשיים אינו קטן.



"סעיף קטן זה, המסתתר בין עשרות דפי חוזה, עולה לצרכנים לעתים עשרות ואף מאות אלפי שקלים. כל זה בתוך חוזה אחיד, כמו חוזי משכנתאות, שלצרכן הבודד אין כוח להתמקח, יכולת לשנות וברוב המקרים אף לא להבין את הלשון המשפטית המסובכת", אמר חרמש.



חרמש הוסיף כי הצמדת חוזים אחידים למדדים, כמו מטבע זר, מדד המחירים לצרכן או מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, נעשתה כדי לשמור על ערכה הריאלי של התחייבות כספית; אך שחקנים חזקים בשוק, כמו בנקים או קבלנים, רואים בהצמדה אפשרות נוספת לרווח.



"התנאי הקובע רצפת מינימום להצמדה הוא תנאי מקפח, ולכן אסור להכניסו לחוזים אחידים", טען חרמש. "בכך, עתידה הצעת החוק להגדיל את האיזון וההדדיות בין הספק הגדול לצרכן הבודד".



עוד אמר חרמש כי "רווחי הבנקאים למשכנתאות אמור לבוא מהריבית שהן דורשים אך, כהרגלן, הם וחברות גדולות אחרות מצאו דרך נוספת לגזור קופונים על גבו של הלקוח. על ידי ניצול כוחם חסר הפרופורציה אל מול הצרכן הקטן, מחייבים הבנקים למשכנתאות, קבלנים וחברות גדולות אחרות את הצרכנים לחתום על סעיף דרקוני שאין לו שום סיבה עסקית או כלכלית מעבר לרדיפת הבצע ובריונות של החזק על החלש".