גרינספאן: "לשקול לפרק בנקים הגדולים מכדי לקרוס"

>> אלן גרינספאן, יו"ר הבנק הפדרלי לשעבר, אמר ביום חמישי כי על הרגולטורים לשקול לפרק בנקים הנחשבים "גדולים מכדי לתת להם לקרוס". לדבריו, בנקים אלה נהנים מסובסידיה ממשלתית, שכן עלות ההלוואות שלהם נמוכה יחסית בגלל האמונה שיקבלו סיוע מהממשל אם ייקלעו לבעיה.

גרינספאן הוסיף כי הדבר דוחק הצדה מתחרות קטנות יותר בשוק ומגדיל את הסיכונים במערכת הפיננסית. בכך מצטרף גרינספאן לעמדה שהושמעה זה מכבר על ידי גורמים נוספים בשוק ההון האמריקאי, בהם שילה בייר, יו"ר התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות - אחת הרגולטוריות הראשיות בארה"ב.



"אם הם גדולים מכדי לתת להם לקרוס, הם פשוט גדולים מדי", אמר גרינספאן למועצה לקשרי חוץ בניו יורק. "ב-1911 פירקנו את סטנדרד אויל - מה כבר קרה? כל חלק בנפרד היה שווה יותר מהחברה כולה. אולי זה מה שצריך לעשות גם כאן". גרינספאן סייג את דבריו ואמר כי פירוק חברות לחברות קטנות יותר נוגד את השקפותיו הפילוסופיות, אך במקרה הזה חייבים למצוא דרך לפתור את בעיית ה'גדולים מכדי לתת להם לקרוס'.



גרינספאן הוסיף כי בעבר אף בנק לא נחשב גדול מכדי לתת לו לקרוס. אבל מאז שהממשל האמריקאי הלאים את חברות המשכנתאות פאני מיי ופרדי מאק, והבנק הפדרלי הצטרף בסיוע לבנק ההשקעות בר סטרנס ולחברת הביטוח aig, השתנתה העמדה בשווקים. "יהיה להם מאוד קשה לתקן את אמינותם הפגועה בנושא", אמר גרינספאן, "משום שכשהגיע הרגע, הם לא הצליחו להתאפק".



בכנס בנקאים מרכזיים ורגולטורים של קרן המטבע הבינלאומית (imf) בטורקיה בתחילת החודש, אמרה בייר דברים דומים. "בכלכלת שוק מתפקדת יש מצליחים ומפסידים. כשחברות אינן בנות קיום, הן אמורות לקרוס", אמרה בייר. "פעולות המונעות מחברות לקרוס מעוותות את מנגנוני השוק".



בייר אמרה דברים אלה גם בעבר, אך הפעם היא פירטה כמה רעיונות שיאפשרו לתת לחברות גדולות לקרוס. בין היתר אמרה בייר כי יש להטיל על חברת אחזקות בנקאית אחריות מלאה לחטיבות בנקאות שקרסו, ובכך לקשור את גורלן לגורל החברה האם. עוד הציעה בייר כי במקרה של פשיטת רגל, גם נושים מבוטחים יידרשו לקבל קיצוץ של החוב, וכי כל חברה גדולה תידרש במקרה הצורך לפרט מראש כיצד יתנהל פירוקה.



אחראי לצמיחתם של תאגידי הענק



גרינספאן, שבמשך כהונתו טען כמה פעמים כי אין זה מתפקידו של הבנק המרכזי להתערב בשווקים ולמנוע יצירת בועות בשוקי הנדל"ן, נחשב בעיני רבים לאחד האחראים להיווצרותו של המשבר הנוכחי - משבר ששורשיו באשראי זול וזמין שנוצר כתוצאה מריבית נמוכה בארה"ב. מתוך אמונה זו, איפשר גרינספאן בתקופת כהונתו כיו"ר הבנק הפדרלי את צמיחתם של תאגידי בנקאות ענקיים, כמו סיטי וג'יי.פי מורגן צ'ייס.



בעשור שלפני המשבר הנוכחי היה סיטי עסוק בהתרחבות באמצעות כניסה לתחומים חדשים ורכישת חברות רבות. ג'ון ריד, יו"ר ומנכ"ל סיטיקורפ בסוף שנות ה-90, הוביל את המגמה בזמן המיזוג עם חברת האשראי והביטוח טראוולרס, בראשות סנדי וייל, שהוביל את החברה הממוזגת. שתי החברות כבר ביצעו בשלב זה מיזוגים רבים, שכללו את פרימריקה, האחים סלומון וסמית ברני (לימים חטיבת סלומון סמית ברני). ערב פרוץ המשבר, היתה סיטי קבוצת הפיננסים הגדולה בעולם במונחי נכסים.



נאמן למסורת הרכישות וההשתלטויות שהותיר מאחוריו מייסד החברה, ג'ון פירפונט מורגן, בנק ג'יי.פי מורגן בלע את בנק צ'ייס מנהטן 2000 ואת בנק ואן 2004 - שתי רכישות ענק שסייעו לבנק להפוך לאחד הגדולים בארה"ב, ולפתח את תחום הבנקאות המסחרית שלו.



עם זאת, יחסית לכמה ענקיות פיננסיות אחרות, ג'יי.פי מורגן ביצע מספר רכישות מועט, עובדה שהותירה את קופת המזומנים שלו שמנה ויציבה לקראת המשבר, ואף איפשרה לו לרכוש במחירי מציאה את ווושינגטון מיוצ'ואל ובר סטרנס, עם קריסתם.