>> בלוגרים ומשתמשים באתר המיקרובלוגינג טוויטר זקפו לזכותם ניצחון בשבוע שעבר, כשהצליחו לבלום ניסיון ראשון מסוגו בבריטניה למנוע מהתקשורת לדווח על דיון בפרלמנט באמצעות צו איסור פרסום.
הפרשה החלה כשבמהלך דיון בפרלמנט, הפנה חבר מפלגת הלייבור פול פארלי שאלה לשר המשפטים הבריטי, ג'ק סטרו, לגבי הדיווח העיתונאי על מקרה שבו חברת הסחר בנפט, טרפיגורה, השליכה פסולת רעילה מול חופי חוף השנהב.
כחודש לפני כן הגישו טרפיגורה ומשרד עורכי הדין שלה, קרטר-ראק, בקשה לצו איסור פרסום על הפרשה. בית המשפט העליון הבריטי נענה לבקשה. בדיון הפרלמנט התייחס פארלי לצו איסור הפרסום ושאל כיצד מגן הממשל על חופש העיתונות בפרשה.
העיתון הבריטי "גרדיאן" ביקש לדווח על שאלתו של פארלי בפרלמנט, אך נאלץ לכבד את צו איסור הפרסום - אף שהצו נחשב חריג היות שהוא עומד בניגוד למסורת ארוכת שנים שלפיה אין חיסיון על דיוני הפרלמנט.
במקום לפרסם את הפרשה, העלה "גרדיאן" ידיעה לאתר האינטרנט שלו, שבה דיווח כי מטעמים משפטיים נאסר עליו לפרסם פרטים על הליכים בפרלמנט. "נאסר עלינו לדווח על זהותו של חבר פרלמנט שהציג שאלה, על השאלה עצמה, על איזה שר צפוי לענות עליה, או על היכן ניתן לברר מה היתה השאלה", נכתב בדיווח.
"גרדיאן" פירסם את הידיעה בערב יום שני, 12 באוקטובר, בשעה 20:31. הדיווח עורר סערה בטוויטר ובקרב בלוגרים, שמיהרו לנחש, לאסוף נתונים על הפרשה ולהפר באופן סיטוני את צו איסור הפרסום.
צו איסור הפרסום הופר בתוך 42 דקות
בתוך 42 דקות בלבד מרגע עליית הידיעה ב"גרדיאן", העלו משתמשים בטוויטר את פרטי הדיווח האסור לפרסום. פעיל זכויות האדם ריצ'רד וילסון, 34, ששמע בעצמו על צו איסור הפרסום דרך הודעה בטוויטר, היה מהראשונים שפירסמו את הפרטים.
"ידעתי שבטרפיגורה מרבים בדיונים משפטיים ושקרטר-ראק מייצגים אותה", סיפר וילסון. "היתה לי תחושה, אז פניתי לאתר האינטרנט של מסמכי הפרלמנט, שבו מתפרסמות כל השאלות שמוצגות בדיונים. חיפשתי את המלה טרפיגורה ומצאתי את השאלה של פארלי".
ב-21:13 העלה וילסון לטוויטר הודעה ראשונה שבה כתב כי הוא מאמין שהפרסום של "גרדיאן" נוגע לטרפיגורה. עד 21:30 הוא כבר הספיק להעלות לטוויטר את כל השאלות שהציג פארלי בדיון הפרלמנט.
בסמוך לשעה 22:00 העלה גם הבלוגר הפוליטי פול סטיינס, שכותב תחת שם העט גווידו פוקס, פוסט הקושר בין טרפיגורה לצו איסור הפרסום.
המידע התפשט בקרב בלוגרים וכותבים בטוויטר וביום שלישי בבוקר המלים "טרפיגורה" ו"גרדיאן" היו בין הנפוצות בקרב גולשי טוויטר. מנהיג המפלגה הדמוקרטית-ליברלית בבריטניה, ניק קלג, הצטרף אף הוא לסערת הפרסומים ובשעות הבוקר ביום שלישי פירסם הודעה בחשבון הטוויטר שלו שבה כתב שמפלגתו תבקש לפעול בפרשה.
ב-12:19 נסוגו לבסוף עורכי הדין של טרפיגורה ושלחו מייל ל"גרדיאן", שבו משכו את התנגדותם לפרסום הפרשה.
"תודה לטוויטר ולכל הכותבים על תמיכתם הנפלאה במהלך 16 השעות האחרונות. זהו ניצחון גדול לחופש הביטוי", הגיב בטוויטר שלו עורך "גרדיאן", אלן רסבריג'ר, על הודעת עורכי הדין.
רסבריג'ר הדגיש את חשיבות הפרסום והזהיר מפני מצב שבו "עיתונים ייאלצו להתמודד עם עולם קפקאי שבו לא יוכלו לדווח לציבור שום דבר לגבי המידע שמוסתר ממנו, או על ההליכים שבמסגרתם מוסתר מידע זה".
בלוגרים וגולשים בטוויטר הכריזו בעקבות ביטול הצו כי מדובר בניצחון היסטורי ובהוכחה כי בכוחו של האינטרנט להתגבר על ניסיונות של בעלי עניין לפגוע בחופש הביטוי. "שלא יהיה לכם ספק", כתב בהמשך היום הבלוגר השמרני ליין דייל, "זה לא היה קורה לולא ההתערבות המקוונת מצד בלוגרים וטוויטר במהלך 18 השעות האחרונות".
עם זאת, לצד החוגגים את החשיפה, נשמעו גם קולות אחרים שתהו בנוגע לסכנות האפשריות שמייצר הפרסום באינטרנט. הפרלמנט הבריטי צפוי לקיים השבוע דיון בפרשה, לאחר שגם חברי פרלמנט העלו חששות לגבי האפשרות למנוע דיווחים בתקשורת על דיונים באמצעות צווי איסור פרסום. חברי הפרלמנט הביעו דאגה מיוחדת ביחס לצווים שאוסרים לא רק את הפרסום עצמו, אלא כל פרסום על קיומו של צו איסור פרסום.
הפרשה שטרפיגורה ביקשה להסתיר נוגעת לתקרית שאירעה בקיץ 2006. מיכלית של החברה השליכה פסולת רעילה במספר נקודות מול חופי חוף השנהב ועקב כך נאלצו אלפי בני אדם לקבל טיפול רפואי.
טרפיגורה מעולם לא נטלה אחריות על המקרה, אולם בחודש שעבר הסכימה לשלם פיצויים ל-30 אלף בני אדם שנפגעו מחשיפה לחומרים הרעילים שהוזרמו לים.
מגנים על חופש הציוץ
מאת נמרוד הלפרן
19.10.2009 / 7:02