הפקיד 572 מיליון שקל - דיווח על 300 אלף

מאת אסף ברגרפרוינד



בשנה האחרונה הוגשו לבתי המשפט בישראל ארבעה כתבי אישום נגד מלווים בשוק האפור וחלפני כספים, שגילגלו באמצעות חשבונות בנקים מאות מיליוני שקלים; זאת, מבלי שדיווחו לרשויות המס על פעילותם העסקית.



לדברי פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), אלה רובינק, הגשת כתבי אישום אלה היא צעד אכיפתי מרוכז נגד עוסקים שבדרך קבע לא דיווחו לרשויות המס על הכנסותיהם מהלוואות שנתנו בשוק האפור. לדברי רובינק, מדובר בנאשמים שגילגלו סכומי כסף עצומים כמעין "סניפי בנק פרטיים" ולא דיווחו על הכנסותיהם למס הכנסה. רובינק מציינת כי צוות הפרקליטים שלה שוקד בימים אלה על הכנת כתבי אישום נוספים שיוגשו בקרוב נגד חלפני כספים נוספים.



"כתבי האישום שהוגשו באחרונה הם תוצאה של עבודה מודיעינית חסויה שהתקיימה בשנתיים האחרונות על ידי מחלקת החקירות של אגף מס הכנסה בשיתוף עם רשויות אכיפה נוספות", אומר אבנר נוקארי, ראש תחום חקירות במס הכנסה.



לדבריו, הרווחים של החלפנים והמלווים בריבית נובעים בעיקר מעמלות שהם גובים עבור הלוואות ועבור פעולות של נכיון צ'קים. עבור הלוואות, טוען נוקראי, גובים המלווים ריבית בשיעור של 5%-4%, ועבור נכיון צ'קים גובים המלווים עמלה של 3%-1%.



נוקראי מסביר את דרך פעולת נכיון הצ'קים: אדם שקיבל צ'ק עבור עבודה שביצע אך אינו מעוניין להפקיד אותו בחשבון הבנק שלו, מכיוון שהוא אינו רוצה לשלם עבור הסכום שקיבל מס, פונה למלווה בריבית. זה נותן לו עבור הצ'ק סכום כסף מזומן, בניכוי עמלה של 3%-1%.



שלושת כתבי האישום שהוגשו באחרונה על ידי פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) וכתב אישום נוסף שהוגש בשבוע שעבר על ידי פרקליטות מחוז ירושלים מפרטים הפקדות בסכומים גבוהים מאוד שנעשו על ידי הנאשמים.



כתב האישום הראשון הוגש נגד איש העסקים שלי נרקיס מתל אביב, בעליו של בית הקפה "קפה נרקיס" בכיכר המדינה. מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד מינה זמיר, עולה כי נרקיס נהג להצהיר למס הכנסה ב-98-'89' רק על חלק מהכנסותיו, בהיקף של 300 אלף שקל. ואילו על עסקו כמלווה בריבית בשוק האפור כלל לא דיווח לפקיד השומה.



מכתב האישום עולה כי את פעילותו הענפה במתן הלוואות בשוק האפור הסווה נרקיס באמצעות ייפוי כוח ב-8 חשבונות בסניף של בנק דיסקונט. בתקופה המדוברת הפקיד נרקיס בחשבונות אלה סכומים של כ-572 מיליון שקל. הכנסותיו מריבית אינן ידועות. כתב האישום מייחס לנרקיס גם עבירות זיוף של צוואה של סביו, שבה נכתב כי הסב הוריש לנרקיס סכום של מיליון דולר וחצי. המשפט בעניינו של נרקיס מתקיים בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מודריק, ונמצא בשלב דיון מקדמי.



שני כתבי אישום נוספים שהוגשו על ידי פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) הוגשו לבית המשפט השלום בתל אביב, נגד האחים בנימין ויוסף רביזדה, שהתמחו בשנות ה-90 בפעולות של נכיון צ'קים. יוסף עסק גם בארגון נסיעות של קבוצות מהמרים לבתי קזינו בטורקיה.



מכתב האישום שהוגש על ידי עו"ד רחל גור אריה נגד בנימין רביזדה, עולה כי ב-98-'95' לא ניהל רביזדה כלל ספרי חשבונות, שבהם היה אמור לתעד את הכנסותיו מפעולותיו בניכוי צ'קים. כמו נרקיס, גם רביזדה השתמש לצורך עסקיו ב-15 חשבונות בנק של קרובי משפחתו או של עובדיו.



מכתב האישום עולה כי בתקופה האמורה הפקיד בנימין רביזדה בחשבונות בנקים צ'קים בסכום של כ-2 מיליארד שקל. מתוכם, סכום של 1.2 מיליארד שקל שימש אותו כמקור להכנסה. על כן, לטענת הפרקליטות, העלים רביזדה מפקיד השומה הכנסות בהיקף של 73-33 מיליון שקל. בנימין רביזדה דיווח לרשויות המס באותן שנים באופן חלקי על הכנסות מעבודתו כשכיר, מחברה שבבעלותו שבאמצעותה ביצע את נכיון הצ'קים.



לטענת הפרקליטות, גם אחיו של בנימין, יוסף, נהג בצורה דומה. מכתב האישום שהגיש עו"ד יונתן תדמור עולה, כי יוסף רביזדה שעסק בנכיון צ'קים ב-97-'93', לא ניהל כלל באותן שנים ספרי חשבונות ולא הגיש דו"חות על הכנסותיו למס הכנסה. מכתב האישום עולה כי גם יוסף רביזדה ניסה להסוות את פעולותיו באמצעות שני חשבונות בנק של גרושתו, שהפקידה צ'קים, על פי הוראותיו של יוסף רביזדה, בהיקף של 36 מיליון שקל.



כתב האישום האחרון בסדרה הוגש לבית המשפט השלום בירושלים על ידי עו"ד דוד פורר, העוזר הראשי לפרקליט מחוז ירושלים, נגד שני אחים, ראלב וסמיר עסילה, המתגוררים במזרח ירושלים.



מכתב האישום עולה כי האחים עסקו בחלפנות כספים, וב-1992-1994 לא ניהלו פנקסי חשבונות כנדרש, אף שהפיקו מעסקי החלפנות הכנסות בהיקף של 133 מיליון שקל. באותן שנים דיווחו למס הכנסה על הכנסות מעסקי החלפנות בסכום של 204 אלף שקל בלבד. בכתב האישום נגד השניים יש 108 עדי תביעה, בין היתר, חוקרי מס הכנסה, חוקרי מע"מ וחוקרים ממשטרת ישראל.



הפקדות חריגות הן ראיה נסיבתית בלבד



הפרקליטות מודעת לעובדה שלקיומן של הפקדות במאות מיליוני שקלים בחשבונות הבנקים של הנאשמים ניתן להתייחס כראיות נסיבתיות בלבד. הפקדות הצ'קים בבנקים יכולות אמנם להצביע על גובה ההכנסות של הנאשם, אך הן אינן יכולות לשמש ראיה ישירה שתוביל להרשעה בעבירת מס.



נקודת המוצא של הפרקליטות במקרים אלה היא כי נאשם שלא ניהל את ספרי החשבונות שלו כפי שפקודת מס הכנסה דורשת ממנו, מונע מרשויות המס לבדוק את פעילותו העסקית. במצב כזה יכולה הפרקליטות להציג בפני בית המשפט את הפקדות הכספים, ולנסות להוכיח כי מדובר בפעולה שיטתית שמטרתה התחמקות מתשלום מס. בשלב זה, תנסה הפרקליטות להעביר את הכדור למגרשו של הנאשם, כדי שיספק הסברים לגבי מהות ההפקדות ומקורן. על פי תקדימים של בתי משפט, די שהנאשם מספק הסברים סבירים לבית המשפט לגבי מהות הכספים ומקורם, כדי שייצא זכאי.



באחרונה הרשיעה שופטת בית המשפט השלום בתל אביב, יהודית אמסטרדם, סוחר מכוניות שלא ניהל מערכת חשבונאית, שבה אמור היה לרשום את הכנסתו מעסקיו בעבירות מס. השופטת קבעה כי נאשם שלא מנהל ספרי חשבונות, מונע מרשויות המס לבדוק את אופן ניהול