פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איפה פחות כואב לרכוש תרופות?

      המחיר הנמוך ביותר לתרופות ללא מרשם מוצע בבתי המרקחת של קופות החולים, ואילו המחיר הגבוה ביותר - על המדף ברשתות הפארם ובבתי המרקחת. כך תפחיתו את כאב הראש ואת ההוצאות

      גם כשחושבים לקחת כדור נגד כאב ראש צריך וכדאי לעשות סקר מחירים. מאז הרפורמה בענף התרופות ללא מרשם ב-2005, הצרכן יכול לקנות תרופות אלה לא רק בעמדת הרוקח, אלא הוא יכול לשלוף קופסה עם התרופה המתאימה לו מהמדף ברשת פארם או בבית מרקחת (תרופות GSL - General Sale List).

      מנתונים שהציגה במאי למשרד התמ"ת ד"ר נאוה הרצברג, יועצת וחוקרת בתחומי מינהל וכלכלת בריאות, עולה כי שוק התרופות ללא מרשם מהווה כ-12% משוק התרופות בישראל ומגיע ל-200 מיליון דולר מכירות בשנה, כאשר כלל מכירות שוק התרופות בישראל נע בסביבות 1.5 מיליארד דולר בשנה.

      העיקרון שהנחה את הרפורמה היה שהצרכן יטפל בעצמו במצבי חולי קלים ומוכרים לו, ללא צורך בפנייה לרופא או לרוקח. עם זאת, מסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בחורף שעבר עבור ארגון תל"מ (תרופות ללא מרשם), עולה כי קרוב למחצית מהנסקרים טענו שהאפשרות לרכוש תרופות ללא מרשם מהמדפים ברשתות הפארם כמעט ולא הקלה עליהם. "נראה כי הצרכן הישראלי הצביע ברגליים והוא לא מעוניין בקניית תרופות GSL. אנחנו רואים יותר ויותר קיטון בשטחי במדף ברשתות הפארם שיועדו בעבר לתרופות ללא מרשם, וגם בחנויות הנוחות של תחנות הדלק והסופרמרקטים מהלכי מכירה אלה לא הצליחו וכמות התרופות במדפים קטנה", אומר יו"ר הסתדרות הרוקחים, דודו פאפו. "ה-GSL לא מתרומם כי הרוקחים זמינים ביותר עבור הלקוח, התרופות על המדף יקרות יותר והלקוח מרגיש צורך להתייעץ עם הרוקח לפני בחירת התרופה".

      המוצר אותו מוצר - המחירים שונים

      לא כל תרופה שניתן לרכוש ללא מרשם תמצאו על המדף, אלא רק תרופות שהרכיבים הפעילים בהן נחשבים בטוחים לשימוש בכמויות המוגבלות. תרופות המכילות חומר פעיל העלול לגרום לתלות, כמו קודאין או תרופות המכילות חומר פעיל בעל פוטנציאל לרעילות עקב שימוש לא נכון, יישארו מאחורי הדלפק לצדו של הרוקח, כמו אופטלגין או דקסמול קולד.

      הוגי הרפורמה האמינו שזמינות התרופות תקל על הצרכן ויצאו מנקודת הנחה שהתחרות שתיווצר כתוצאה ממנה תוריד את המחירים, אך בפועל מחירי התרופות ללא מרשם לא ירדו, אלא עלו ב-25%-60%. ההסבר הרווח למחירים הגבוהים של תרופות ה-GSL הוא העלויות שנגרמו לחברות התרופות בגין השקעה בקווי ייצור מיוחדים לשיווק האריזות על המדף, שדרשו צירוף עלון בארבע שפות (ערבית, עברית, אנגלית ורוסית), יצירת סגר מיוחד כדי לוודא שאיש לא פתח את האריזה והצגת פירוט הרכב החומרים הפעילים על גבי האריזה.

      המצב האבסורדי שנוצר כיום הוא שקיימים הבדלים משמעותיים בין מחיר תרופה על המדף ברשת הפארם מול מחירה של אותה התרופה מאחורי דלפק הרוקח באותה הרשת או בכל בית מרקחת פרטי, מול מחירה בבית המרקחת של קופת החולים, אף שלמעשה מדובר באותו מוצר. המחיר הזול ביותר ליחידת מידה (כמוסה, טבליה או מ"ל) יהיה בבית המרקחת של קופת החולים, אחריו אצל הרוקח בבית מרקחת הפרטי או ברשת הפארם, והמחיר היקר ביותר יהיה ברכישת תרופה ללא מרשם מהמדף ברשת הפארם או בבתי המרקחת.

      מידד גיסין, יו"ר עמותת צב"י (צרכני בריאות ישראל), מציין כי הסיבה המרכזית לכך שתרופה על המדף תעלה יותר היא שב-2006 הוסר הפיקוח על מחירי תרופות ה-GSL, שגרם למחירים לקפוץ וכיום הפיקוח נותר רק על תרופות הנמכרות מאחורי דלפק הרוקח. אבי אובל, יו"ר ארגון תל"מ, מייחס את ההבדל במחיר לשוני בגודל האריזות. "תקנות משרד הבריאות דרשו כי האריזות על המדף יהיו קטנות יותר מאלה שנמכרות בדלפק הרוקח. כפי שצרכן קונה ליטר שמפו הוא משלם פחות מאשר אם היה קונה חצי ליטר, כך גם כשהוא קונה אריזה קטנה יותר עם פחות כדורים - הוא ישלם יותר מאשר על קופסה עם כמות גדולה יותר".

      לדברי אובל, המשרד קבע כי האריזות הנמכרות על המדף יהיו קטנות יותר מחשש שמישהו יעשה שימוש לרעה בכמות גדולה מדי של החומר, וזאת גם הסיבה שהחוק מאפשר רכישה של עד שלוש אריזות בלבד. גיסין טוען שהסיבה לאריזות הקטנות היא ש"במשרד הבריאות חשבו שאין צורך במכירת אריזות גדולות בחנויות נוחות של תחנות דלק או סופרמרקטים, כי הרפורמה לא באה להחליף את הרוקחים אלא להוות פתרון לבעיה נקודתית של לקוח המעוניין לרכוש תרופה ללא מרשם".

      מרשם רופא יוריד את מחיר התרופה

      איך בכל זאת תשיגו את המחיר הנמוך ביותר? באמצעות מרשם רופא. קופות החולים גובות עבור תרופה ללא מרשם שנמצאת בסל התרופות השתתפות עצמית של 13 שקל או 15% מהמחיר המרבי שנקבע לצרכן, לפי הגבוה מביניהם, כל זאת בתנאי שהלקוח מציג מרשם רופא.

      כך לדוגמה, אופטלגין שיירכש בעמדת הרוקח ברשת פארם ללא מרשם רופא יעלה כ-20 שקל, והמחיר בבית המרקחת של קופת החולים יהיה כ-15 שקל (ללקוח בעל ביטוח משלים). ואולם אם הלקוח יגיע לקופת החולים או לבית מרקחת שיש לו הסכם עם אותה הקופה עם מרשם רופא לאופטלגין, הוא ישלם רק 13 שקל תמורת התרופה. מדובר בהפרש של עשרות אחוזים בין המחיר הנמוך לגבוה ביותר, וזה עוד כשלא מדובר על תרופה שנמכרת על המדף, שכאמור היא היקרה ביותר.

      "כדי להשיג את המרשם הלקוח נאלץ לחכות שהרופא יקבל אותו. זה קצת מטומטם", אומר סגן יו"ר ארגון הרוקחות, מיקי עופר. "למה הקופות מכריחות את החולה ללכת לרופא כדי להשיג את התרופה במחיר המוזל? הרי לבסוף הן נאלצות לשלם לרופא על הטיפול ומעמיסות עליו עבודה מיותרת".