אלמלא מסוק הפינוי היתה הילה, חיילת בת 20 מטבריה, קרוב לוודאי מתה. פגיעת ראש קשה שספגה בתאונה בצומת צמח בצפון, הובילה להחלטה מהירה של פרמדיק מד"א בשטח על הזנקת מסוק פינוי לבית החולים רמב"ם, שאליו הגיעה מחוסרת הכרה ועל סף מוות. חייה ניצלו בסופו של דבר בזכות הגעתה המהירה לבית החולים.
400 נפגעי תאונות פונו בשנתיים האחרונות לבתי החולים על ידי "האמבולנס המעופף", וחייהם של כ-150 מתוכם, דוגמת הילה, ניצלו הודות להגעתם המיידית לקבלת טיפול בבתי החולים. אלא שאי הסכמה מוזרה וסוריאליסטית בין משרדי ממשלה שונים על 5 מיליון שקל עתידה לקרקע את הפינוי המוסק ולגזור בכך מוות מיותר על עשרות בני אדם שייקלעו לתאונות דרכים בצפון בחודשים הקרובים, וישרכו את דרכם בכבישי הצפון בתוך אמבולנסים, בלי להגיע בזמן לחדר הטראומה.
בדו"ח ועדת שיינין למאבק בתאונות הדרכים, שהמלצותיו התקבלו במלואן על ידי הממשלה, מופיעה המלצה חד משמעית לממן מכספי המדינה מערך פינוי מוסק להצלת חיים בפריפריה. הוועדה הורתה על הפעלת הפינוי המוסק מכספי המדינה, שהרי אין הדעת סובלת מצב שבו חיי אזרחים בפריפריה יהיו שווים בעיני השלטון פחות מחיי אזרחים במרכז. גם להם מוקנית זכות היסוד לשירותי בריאות והצלה.
הבדיחה כולה עלינו
חברה אזרחית קטנה המופעלת על ידי יוצאי חיל האוויר נטלה על עצמה את המשימה, ופינתה מאות אנשים והצילה חיים רבים. במשך שנתיים הוסיפה החברה לבצע את המוטל עליה בשטח, תוך שהיא מסתחררת בין מוסדות ממשל שונים כדי לקבל את הכסף עבור שירותיה. ואולם משרד הבריאות מתנער מאחריות וגם קופות החולים. את חברות הביטוח לא מעניין שמד"א הוא הגוף הסטטוטורי הבלעדי להחליט אם יש צורך בהזנקת מסוק. מבחינתם שיפונו כולם באמבולנסים. משרד התחבורה מגלה אדישות. כך, חלפו שנתיים ונערם חוב של 5 מיליון שקל בעבור פעילות שכבר בוצעה, וגם ליוצאי חיל האוויר נגמר האוויר.
שיא האירוניה הוא בכך שהמריבה מאיזה תקציב יוקצו 5 המיליון החסרים נמשכת, בעוד לפי מחקר שערכה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שבדק את נזקן הכלכלי של התאונות למשק, עלות כל הרוג היא כ-5 מיליון שקל. כלומר, 150 חיים שניצלו כפול 5 מיליון עלות הנזק למדינה ממותו בתאונה של אדם אחד, פירושה שפעילות הפינוי המוסק חסכה למדינה 750 מיליון שקל.
היינו צוחקים אלמלא הבדיחה היתה עלינו, וגם אז היה זה צחוק מר. יש כתובת לקומדיה הזו, שהופכת מחר רשמית לטרגדיה. ישראל כץ, שר התחבורה, הוא האחראי על יישום דו"ח שיינין, ועליו מוטלת האחריות להסדיר בדחיפות את העניין בחקיקה, בתיאום בין הגופים השונים, או באיזו צורה שימצא לנכון.
הכותב הוא מנכ"ל עמותת אור ירוק