בפאנל בנושא ישראל והמשבר הכלכלי העולמי שהתקיים בוועידה הנשיא, אמרה ליאורה מרידור, ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת תל-אביב ומנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל לשעבר: "אנו נמצאים במקום אחר השנה. המשבר הרבה יותר קטן מהצפוי. בישראל עברנו את המשבר בצורה קלה. צריך לעשות הבחנה - היה משבר פיננסי, חוסר אמינות במערכת הבנקאית, והיה משבר ריאלי בארה"ב, שנבע ממצב של צריכה, גרעונות של הממשלה בהתבטאות במאזן התשלומים של המשק האמריקאי. בישראל מצבנו יותר טוב, כי למרבה המזל עברנו כבר משבר פיננסי ב-83'. הרגולציות במשק הישראלי הן יותר טובות מהמשק האמריקאי ואירופה, ולכן החשש מקריסת המשק יותר קטן".
"הצמיחה ב-2010 לא תיגמר בנסיגה בפעילויות", הוסיפה מרידור, "אלא בגידול, בצמיחה של 2%. השאלה מה הלאה - האם הצמיחה תימשך או תיתקע. המשק הישראלי מרוויח מהפתיחות שלו, אבל גם פגיע מאוד. לכן אנחנו רואים תוצאה שהיא היחלשות הדולר בעולם. להיחלשות של הדולר יש השלכות על הצד של הרווחיות של החברות המייצאות, במיוחד לשווקים שסוחרים בדולרים, כמו במזרח הרחוק".
"העובדה שלא התפתינו ללחצים חריפים במערכת הפוליטית - הצילה את המשק"
לדברי ירום אריאב, "כל ניתוח בדיעבד הוא חוכמה לאחר מעשה. לא היה זגזוג בפעולות משרד האוצר. היתה מדיניות עקבית מההתחלה. כשרק התחילו לדבר על סאב פריים, באמצע 2007, משרד האוצר היה איפיון של התנאים של המשק הישראלי. כשהתחילו תחזיות אפוקליפטיות, היה לחץ גדול לעשות משהו. משרד האוצר, בהיותו מודע למשק הישראלי ולצעדים שיכולים ליצור פאניקה בציבור, שידר עקביות בניתוח שלו, איפיינו נכון את המצב ואת מה שצריך לעשות".
"תחזית הצמיחה של משרד האוצר של 2008 היתה 4.2% - הצמיחה בפועל היתה 4%. ההבדל הגדול בין המשק הישראלי, קטן ופתוח, והאמצעים שצריך לנקוט בשעה כזו, מול מקומות אחרים כמו ארה"ב, אירלנד, אנגליה - עצם זה שלא התפתינו ללחצים חריפים במערכת הפוליטית, כלכלית ומבעלי עניין הצילה את המשק", אמר אריאב.
לדבריו, "משרד האוצר הציל את המשק. אנחנו נכנסו למשבר בתנאים אופטימאליים: עודף במאזן תשלומים, גירעון ממשלתי אפסי". עוד אמר, "בנוסף עזר האופי הישראלי, אופי היזם הישראלי, גמישות הסקטור העסקי. עצם העובדה שיש לנו ניסיון במשברים כלכליים - עזרה. כשהתברר שיש סופה, נקטו אמצעים - פעולות בתחום השכר, צמצום בכוח האדם, התאמות של מעבר לשווקים ועוד. מבחינת הדיאגנוזה בזמן האמיתי, משרד האוצר והאמצעים שננקטו ובעיקר האמצעים שלא ננקטו, תרמו להצלת המשק. בזמן אמיתי משרד האוצר ראה את התמונה בצורה נכונה. הגרוע ביותר מאחורינו. אבל יש לזכור שיהיו הפתעות, אנחנו תלויים בעולם".
עוד אמר אריאב במהלך הדיון, "יש מה לעשות במשק הישראלי. צריך לעשות ניתוח עמוק על מנת למנוע ארביטראז' רגולטיווי. במוסדות הרגולטיוויים צריך לנתח מה היו הכשלים באשראי החוץ בנקאי, מה היו הקשיים בעולם הרגולטורי, וזה הרבה יותר חשוב האם זה יהיה תחת כנפיים של האוצר או בנק ישראל. יותר חשוב זה האחדה במישור המשפטי. יש סכנות שאורבות לפתחנו מבחינת ההתאוששות. צריך לזכור את משקל הייצוא והייבוא במשק".
"בחודשים האחרונים", המשיך אריאב, "תנאי הסחר של ישראל משתפרים. הייצוא יורד פחות מהייבוא, ולכן יש פיצוי מסוים ליצואן. אבל עדין קיימת סכנה של הצלחת יתר של המשק הישראלי, שיכול להביס את עצמו. כאשר רואים את המשק הישראלי מתאושש, גם הייצוא שלנו מתאושש בקצב מהיר יותר, גם זרימות ההון למשק. כאשר המשק מפגין יציבות ואיתנות זה יוצר סיטואציה ששער חליפין משפיע מאוד חזק. הצלחת היתר מביסה עצמה במובן של שקל חזק מדי, ואנחנו עדים למצב זה כבר עכשיו. יש חשיבות בניתוח נכון של הכשלים שהתגלו ואותם לתקן".
יוגב: "המשבר לא פסח עלינו; תקופת המיתון לא נגמרה"
לדברי אורי יוגב, "המשבר לא פסח עלינו. זה טוב שאפשר לדבר עליו כמעט בעבר. היתה שנה וחצי מאוד קשה - צרת רבים חצי נחמה. אנחנו עדין בתקופה שהיא אחרי שיא השפל, תקופת מיתון יחסי, אך היא לא נגמרה".
יוגב הסכים עם הניתוח של מרידור בחלקו הראשי, לדבריו "בלי לעשות דברים מיוחדים קשה לחזור ל-5% צמיחה. יש לנו מה לעשות רפורמות, שינויים נוספים. רק אם נשנה - נצליח לחזור לצמיחה. יש לפעול במהלך ארוך טווח של הורדת המיסים, שתהיה לה השלכה משמעותית על הצמיחה".
בדבריו מנה יוגב מספר רפורמות נחוצות, לדעתו. "האחת היא בקרקעות, תכנון ונגישות תחבורתית. רפורמה שנייה היא בחינוך - תחום שלא עושים בו מספיק. אנחנו משק שחשוף לעולם", דברי יוגב.
לדברי מומי דהן, "הלקח העיקרי במשבר הוא שדרושה מעורבות ממשלתית יותר גדולה. תפקיד הממשלה הוא לדאוג לכשלי שוק, לדאוג למסחר הוגן בכל תפקידי החיים ולצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים בין אנשים. בטווח הקצר, תפקיד הממשלה להיות בולם זעזועים מהסוג שחווינו בשנה האחרונה".
"לא כל מיתונצ'יק הממשלה צריכה להחליק תנודות", אמר דהן, "רק בזעזועים גדולים. אם מסתכלים על פני טווח ארוך, שינויי הצמיחה בישראל - היא כפולה מזו של אירופה. בניגוד למה שיוגב הזכיר לגבי מעורבות הממשלה, ישראל איננה בנקודה רצויה, אלא מתחת לה. בשנת 2009 אנחנו נימצא, יחסית לתוצר, בהוצאה לשירותים חברתיים, מתחת לארצות הברית".
עוד הוסיף דהן, "מישהו צריך להסביר מדוע ישראל צריכה להיות בהוצאה לשירותים חברתיים כל כך נמוכים - הרי שיעור העוני והפערים הכלכליים בישראל הם מהגבוהים בעולם. פרודוקטיביות הממשלה חייבת להיות גבוהה ממדינות אחרות. בהתייחס לדבריו של יוגב אמר "נכון שהורדת מס משפיעה על צמיחה. השאלה היא מה עושים עם המיסים. אם הפגיעה בתשתיות עולה על הנזק של המיסים - יכול להיווצר מצב שכל הורדה נוספת של המיסים תיפגע בצמיחה הכלכלית. אנחנו נמצאים היום במצב שבו המעורבות הממשלתית היא מתחת לרצוי ופוגעת בצמיחה".
אוסקר אבו ראזק: "לקבוע מבחני סף לדירקטורים"
לדברי אוסקר אבו ראזק, "לא צריך להעמיק רגולציה. צריך לעשות רגולציה אחרת. המשבר לימד שהבנקים שניהלו את הכסף של הציבור לא היו מספיק זהירים. יש מחקרים שאומרים שברגע שאתה מנהל כסף של אחר - אתה יותר נועז ואמיץ. לכן אם חושבים על רגולציה, הדבר היחיד שצריך לעשות הוא לדאוג שאנשים שמנהלים את הכסף יהיו משכילים באותו נושא. צריך לקבוע מבחני סף לדירקטורים - במיוחד בגופים שמנהלים כסף ציבורי", אמר אבו ראזק. "כמו שהמדינה דואגת שאם רוצים לנהוג ברכב צריך רישיון - המסקנה מהמשבר היא שלא יזיק אם המדינה תדאג, באמצעות רגולציה, שבעלי מקצועות המחליטים לאן יילך הכסף יהיו ראויים לכך, שיהיו להם הכלים להיות מעורבים".
עוד הוסיף אבו ראזק, "המדינה צריכה להגדיל את המס: יש היום קזינו, שוק ההון מורכב מהימורים. יש לחשוב על מיסוי רגיל בשוק הנגזרים. משרד החינוך צריך להורות לבתי הספר ללמד מהם המכשירים הפיננסיים, כמו שלומדים איך לחצות כביש. כל הציבור, במיוחד אחרי חוק פנסיה חובה, צריך ללמוד על הסכנות מהנכסים הפיננסיים".
דהן התייחס להשפעת המשבר ואמר "דווקא השכבות החזקות נפגעו יותר מהשכבות החלשות מהמשבר. בעלי השכלה אקדמאים מובטלים יותר, יישובים חזקים נפגעו מהמשבר".
ירום אריאב: משרד האוצר הציל את המשק; כשהתברר שיש סופה - ננקטו אמצעים
איריס מרגוליס
22.10.2009 / 15:37