ההודעה הרשמית של בנק ישראל: מוריד את הריבית ב-2% ל-3.8%

הורדת הריבית המוניטרית של בנק ישראל ב-2% היא הצעד המרכזי בתוכנית המוניטרית של הבנק לינואר 2002. אחרי ההורדה, הריבית המוניטרית תעמוד על רמה של 3.8%.



להלן הודעת בנק ישראל:



"בנק ישראל מודיע על שינויים בתיכנית המוניטרית, לחודשים דצמבר 2001 וינואר 2002, לפיה תרד ריבית בנק ישראל ב-2.0 נקודות אחוז, לרמה של 3.8 אחוזים, החל מיום שלישי,25 בדצמבר 2001.



"בבנק ישראל מסבירים כי שינוי חד-פעמי זה במדיניות הריבית נעשה על רקע החלטת הממשלה לחזור לתוואי של משמעת פיסקאלית אשר במסגרתה נקבע קיצוץ בתקציב ההוצאות, וכן על רקע ההחלטות בדבר שכלול שוק ניירות הערך ושוק מטבע-חוץ, כמפורט להלן.



עוד מסבירים בבנק ישראל כי שמירה על משמעת פיסקאלית, על פי החלטת הממשלה, תגרום לחזרה לתוואי יורד של החוב הממשלתי לתוצר ותתרום להפחתה בשעורי הריבית לטווח בינוני וארוך, תוך שמירה על הדירוג של ישראל בשווקים הבינלאומיים, כך שביחד עם ירידת הריבית לטווח קצר, יביא הדבר לתמיכה בהשקעות וביצירת מקומות עבודה חדשים במשק.



"בבנק ישראל מסבירים, כי השינוי החד-פעמי בריבית נועד לתמוך ביציאה מההאטה שבה נתון המשק בשל גורמים חיצוניים ובעידוד התעסוקה, וזאת תוך שמירה על יציבות מחירים. הדבר מתאפשר, כאמור, עקב השנוי בתמהיל המדיניות הכלכלית, כאשר מצד אחד נשמרת מסגרת המדיניות הפיסקאלית בשנים הבאות על ידי קביעת יעדי גירעון פוחתים לשנת 2002 ואילך, ומצד שני מתבצעת הרחבה במדיניות המוניטרית. חשוב להדגיש כי בנק ישראל ימשיך במדיניות השומרת על יציבות מחירים ותומכת ביציבות של השווקים והמוסדות הפיננסיים.



"השינויים במדיניות הריבית נערכו על רקע החלטה משותפת של שר האוצר והנגיד, על דעת ראש הממשלה, לאמץ את השינויים המבניים בשווקים הפיננסיים, כדלקמן:



"א. הסרת תקרת המק"ם, שתאפשר להחליף פקדונות הבנקים בבנק ישראל, אשר אינם סחירים, במק"ם הנסחר בבורסה ובכך ליצור תשתית חיונית לפיתוח שוק הכספים.



"ב. העלאת השיעור המותר של השקעות משקיעים מוסדיים (קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוח חיים) בחו"ל מ-5 אחוזים כיום ל-20 אחוזים והסרה מוחלטת של תקרה זו בסוף שנת 2002.



"ג. הגמשה נוספת במשטר שער החליפין, כפי שנעשה מספר פעמים החל משנת 1989, תוך השטחת הגבול התחתון של רצועת הניוד והורדתו בשיעור של נקודת אחוז, כך שהוא יעמוד באופן קבוע על 4.1 שקלים, במונחי סל מטבעות.



"בבנק ישראל מציינים את החשיבות הגדולה של המשך השינויים המבניים בשוקי הכספים ובשוק מטבע-חוץ. הסרת תקרת המק"ם תביא לפיתוח השוק ותגביר את התחרות בין אפיקים חוץ-בנקאיים לבין מערכת הבנקאות עקב הצגת חלופה סחירה, דבר שיתרום לצמצום המרווח הבינבנקאי במגזר השקלי.



"שינוי זה ייצור גם תשתית לפיתוח שווקים לניירות ערך פרטיים לא-צמודים ולהרחבת שוקי הנגזרים במגזר השקלי הלא-צמוד. העלאת שיעור ההשקעה בחו"ל המותר לקופות גמל, חברות ביטוח וקרנות פנסיה, מ-5 ל-20 אחוזים והסרת מגבלה זו בסוף שנת 2002, יאפשרו להרחיב את פיזור ההשקעות בחו"ל של החיסכון לטווח ארוך לטובת החוסך, והופכים את השקל למטבע בר-המרה, בדומה למטבעות של המדינות המפותחות.



"צעדים אלו, התורמים לפיתוח ולהגמשה של השווקים הפיננסיים, יאפשרו לאורך זמן להשיג את יעד האינפלציה בשעורי ריבית, לטווח קצר, נמוכים יותר".